משוב השופטים: הציון הנמוך בעליון לדורנר, הגבוה - לאור

לשכת עורכי הדין בישראל פרסמה היום (ג') את משוב השופטים לשנת 2004. משוב זה, השלישי מסוגו, הופנה לכל עורכי דין והתייחס לכל השופטים, בכל הערכאות. 4,246 עורכי דין השיבו לשאלון, אשר הכיל 29 אלף הערכות פרטניות לשופטים. (הציונים נעו בסולם של 1 ל-5).

• כל הנתונים (בקובץ PDF) 
  

(הערה: הקובץ כבד וייתכן שפתיחתו תיארך מספר דקות) 

בבית המשפט העליון זכה השופט תיאודור אור לציון הגבוה ביותר (3.6) ואילו השופטת דליה דורנר זכתה לציון הנמוך ביותר מבין שופטי בית המשפט העליון (3.1). שופטת העליון, אסתר חיות, קיבלה את הציון הגבוה ביותר (4), אך מרבית ההערכות מתייחסות לתקופת כהונתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, זכה לציון ממוצע (3.4). שאר שופטי בית המשפט העליון זכו לציונים הבאים: אליהו מצא (3.5), מישאל חשין (3.3), דורית בייניש (3.2).

מנתוני המשוב עולה כי השופטים המובילים בקרב עורכי הדין הינם חיים ארמון מהעבודה-נצרת (4.8) ושופט התעבורה מעכו, יעקב בכר (4.8). כמו כן זכו לציונים גבוהים השופט יעקב שפסר, מבית משפט השלום בבאר שבע, רות לורך, מבית משפט השלום בנתניה ויצחק עמית מבית משפט המחוזי בחיפה (4.7). ואילו השופטים אהרון אמינוף מהמחוזי בנצרת ורחל שלו-גרטל מבית משפט השלום ירושלים זכו לציון הנמוך ביותר (1.8).

"המשוב פוגע קשות במעשה השפיטה"

שר המשפטים, יוסף (טומי) לפיד, אומר כי אין בתוצאות משוב השופטים שפורסם שום דבר שיצדיק את קיומו, מלבד "פיקנטריה ילדותית לגבי ציונו של שופט זה או אחר". 

"אני מקווה שאחרי פירסום המשוב הרוחות יירגעו, ולשכת עורכי הדין תשקול מחדש אם יש טעם במשאל שעולה ביוקר ולא מביא כל תועלת, וגורם למחלוקת מיותרת בין המערכת השיפוטית לבין עורכי הדין. אני מקווה שגם נציגות השופטים תעשה מאמץ לשים קץ לסכסוך".

השופט אהרון ברק אמר בתגובה למשוב: "צר לי על המשוב ופרסומו. נזקו רב. הוא פוגע קשות במעשה השפיטה. הוא פוגע בעצמאות השיפוטית. הוא משבש את היחס הראוי בין שופט לעורך דין. הוא פוגע באמון המתדיין בשופט. הוא ביטוי לגישה כוחנית ביחסים בין שופטים לעורכי דין.

"משוב זה, כקודמו, לא משפיע על הערכתי את השופטים. לא יינתן לו משקל בהחלטותיי או המלצותיי לעניין קידום של שופטים.

"נעשה הכל לשפר את טיב השירות המשפטי. בהקשר זה פועל נציב תלונות השופטים, המגשים בדרך ראויה, את שהמשוב לא מסוגל להגשים בדרכו הפוגענית. נעשה הכל להגביר את יעילותו של מעשה השפיטה. נעשה הכל כדי לעשות צדק בגדרי המשפט". 

יו"ר נציגות השופטים בישראל, השופט לינדנשטראוס, הגיב: "תוצאות המשוב הן בגדר גימיק תקשורתי בלבד, תחרות של רייטינג, שמאחוריו מסתתר, על-פי הערכה, הרצון להשתלט על מערכת השיפוט תוך הטלת מורא המשוב על השופטים היושבים לדין, ואשר צריכים להחליט באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי".

"הנציגות מקווה כי ועד עורכי הדין יתעשת עתה מחדוות פרסום התוצאות ויחזור לבדוק את נחיצותו של המשוב המיותר, בפרט כאשר קיימים כלי ביקורת מספיקים למערכת השיפוט, ובכך יביא לסיום סכסוך חסר תקדים של לשכת עורכי הדין עם שופטי ישראל".

ואילו ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד שלמה כהן, אמר עם פרסום המשוב כי "משוב זה מתייחס אך ורק להתנהלות השופטים ולא לתוכן החלטותיהם. אין לראות בהערכות במשוב אינדיקציות לאיכות הפסיקה, אלא להתנהלות השופט בלבד. במשוב הוחזרו 4,246 שאלונים, שזה גידול של כעשרה אחוזים לעומת המשוב הקודם ואלה הכילו 29,000 הערכות פרטניות לשופטים".

לדבריו, "הוערכו 726 שופטים מתוך כ-823 שופטים מכהנים, מתוכם, 398 קיבלו 26 הערכות או יותר. רק לגביהם מתפרסמות הערכות פרטניות".

לטענת עו"ד שלמה כהן, הערכה לשופט איננה מושפעת מדחייה או הפסד של הלקוח בתיק או ממאפייני רקע של המעריך.  

"זה איום על עצמאות הרשות השופטת"

מוקדם יותר כתבו נשיאי בתי המשפט המחוזיים מכתב חריף לנשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, ובו הזהירו - "חוששים אנו כי בדברי הימים תקופה זו תצוין כתקופת השפל מבחינת עצמאותה של הרשות השופטת".

בחודשים האחרונים ניהלו השופטים מלחמת חורמה במשוב ובראש לשכת עורכי הדין, עו"ד כהן, ואף הכריזו חרם על הלשכה. בעקבות החרפת המתיחות בין הצדדים הציע שר המשפטים, יוסף לפיד, הצעות פשרה, אך לשווא.

לדברי השופטים, "זה מספר שנים מרחף בחלל עולמנו איום כוחני ברור על עצמאות הרשות השופטת מטעם הראש הנוכחי של לשכת עורכי הדין, המבקש להכניע את שופטי ישראל ולהכפיפם לרצונו", הם כתבו. "ראש הלשכה שם עצמו אפוטרופוס לתפקוד שופטי ישראל והוא מבקש להטיל עליהם אימה, בהניפו שבט משוב עורכי הדין מעליהם. היעדר תגובה ברורה חיזק את לבו ועודדו להמשיך בדרכו. גם גברה הבוטות. גבר השיסוי".

במכתב הודיעו השופטים כי לא יקיימו כל מגע עם לשכת עורכי הדין, מלבד בנושאים שבהם הם מחויבים על פי חוק.

כל בתי המשפט - השופטים המובילים והאחרונים

בית המשפט המחוזי בירושלים: נשיא בית המשפט, יצחק ענבר זכה גם להערכה הגבוהה ביותר (4.5). השופטת המוערכת פחות: מיכאלה אור שידלובסקי (2.3).

בית המשפט המחוזי בתל אביב: המוערך ביותר - השופט ישעיהו שנלר (4.5) נשיא בית המשפט, אורי גורן, זכה ל-3.5. הציון הנמוך - יהודית שיצר (2.4)

בית המשפט המחוזי בחיפה: המוערך ביותר - השופט יצחק עמית (4.7). נשיא בית המשפט מיכה לינדנשטראוס (3.1). ההערכה הנמוכה ביותר - רעיה וינוגרדוב-חפרי (2)

בית המשפט המחוזי בבאר שבע: סגנית הנשיא לעניינים מינהליים, רות אבידע, זכתה להערכה הגבוהה ביותר (4.2). הנשיא יהושע פלפל זכה להערכה הנמוכה ביותר (2.5), יחד עם השופטת חנה סלוטקי.

בית המשפט המחוזי בנצרת: השופט נסים ממן קיבל את ההערכה הגבוהה (4.3) והשופט אהרון אמינוף קיבל את ההערכה הנמוכה (1.8).

בית משפט השלום בירושלים: השופטים רפאל יעקובי ומשה סובל קיבלו את הציון הגבוה (4.5). ההערכה הנמוכה - רחל שלו גרטל (1.8)

בית משפט השלום בתל אביב: השופט ציון קפח (4.5). הכי נמוך - ורדינה סימון (1.9)

בית משפט השלום בחיפה: השופטת יעל וילנר זכתה לציון הגבוה (4.5). הכי נמוך - סגן הנשיא, חנוך שילוני (2.1)

בית משפט השלום באר שבע: נשיא בית המשפט יעקב שפטר (4.7) הכי נמוך - נתן זלוצ'ובר (2.6)

בית משפט השלום נצרת: השופט עטאף עיילבוני זכה להערכה הגבוהה (4.5). הערכה הנמוכה - השופטת רים נדאף (2.9)

בית משפט השלום בפתח תקווה: השופטים נירה דסקין ונחום שטרנליכט (3.4). הכי נמוך - אהרון מקובר (2.9)

בית משפט השלום ברמלה: השופטת זהבה בוסתן (3.7). הכי נמוך - זכריה ימיני (2.5)

בית משפט השלום בנתניה: נשיא בית המשפט רות לורך (4.7) הכי נמוך - יפעת אונגר-ביטון (2.4)

בית משפט השלום ברחובות: נשיא בית המשפט גדעון ברק (4.3) הכי נמוך - ירון לוי (3)

בית משפט השלום בכפר סבא: נשיא בית המשפט יעקב כהן (4.1) הכי נמוך - רמי אמיר (2.4)

בית המשפט השלום בהרצליה: השופטת לימור רייך (4.4). הכי נמוך - סגנית הנשיא מיכל שריר (2.9)

בית המשפט השלום בעכו: השופט שמעון שר קיבל את ההערכה הגבוהה (4.2). הנמוכה - משה אלטר (2.3)

בית המשפט השלום אשקלון: נשיא בית המשפט רענן בן יוסף (4.1) הכי נמוך - עידו רוזין (3.1)

בית המשפט השלום בצפת: השופט מרדכי נדל קיבלה את ההערכה הגבוהה (4.2). הנמוכה ביותר - סגן הנשיא שכיב סירחאן (2.2)

בית המשפט השלום באשדוד: נשיא בית המשפט אריאל חזק (3.9) הכי נמוך - מיכל וולפסון (2.4)

בית המשפט השלום בטבריה: נשיא בית המשפט שאהר אטרש זכה להערכה הגבוהה (4.6). הכי נמוך - דורון פורת (2.8) 

בית המשפט השלום חדרה: השופט אהוד קפלן קיבל את הציון הגבוה (4.5). הכי נמוך - פנינה ארגמן (3.1)

בית המשפט השלום בקריות: השופטת תמר נתנאל (4.2). הכי נמוך - מרדכי ארגמן (2.6)

בית המשפט השלום ראשון לציון: נשיא בית המשפט ישראל איתן אורנשטיין (4.3) הכי נמוך - רות וקסמן (2.1)

בית המשפט השלום קרית שמונה: השופט בן פיילס קיבל את ההערכה הגבוהה (4.5).