יוסי ילד רע
כשכולם אמרו שערפאת לא רלבנטי, התעקש פריצקי להציע לממשלה להרים אליו טלפון. כש"מפת הדרכים" היתה בכותרות, הוא כבר תכנן ליישב את המתנחלים בנגב ובגליל. את לפיד כינה דיקטטור, ועורר את זעמם של חבריו לסיעה. הלילה נשלפו הסכינים הארוכות נגדו. "רק פוליטיקה" על שינוי של לפני ואחרי "פרשת פריצקי"
הרבה דם רע זרם בתקופה האחרונה בין השר יוסף פריצקי ולא מעט מעמיתיו בסיעת שינוי. אפשר תמיד להאשים את הפוליטיקה ואת היצריות האופיינית לה ביצירת דם רע בין אנשים, אבל זה היה כבר יותר מזה. הרבה יותר מזה.
אנשי שינוי, שאת רובם אפשר להגדיר כהגונים, "סוג של חנונים", כפי שכינה אותם אחד מחברי הכנסת של שינוי הלילה (יום ה'), החלו לחוש בתקופה האחרונה שרוח מוזרה מנשבת מכיוונו של שר התשתיות, רוח שהחלה לא להיות תואמת את אופיה הייחודי של המפלגה הזאת.
השמועות בשינוי אף דיברו על כך שפריצקי החל לאחרונה להבטיח ג'ובים, רחמנא ליצלן, לחברי מפלגתו. השמועות האלה, מה גם שלא הוכחו כנכונות, הרתיחו את דמם של לא מעט מאנשי שינוי, שלא אהבו את "הסגנון הליכודי", כדבריהם. "תסתכל עליו", אמר לפני שבועיים בכיר בשינוי, בהצביעו על פריצקי. "הסיפורים שלו יתפוצצו יום אחד. אתה עוד תראה. אי אפשר להסתיר אותם יותר מדי".
אפשר למנות סיבות רבות למתח שנוצר בין פריצקי וחבריו, אבל נדמה כי אופיו המיוחד, הססגוני, לעתים חסר המעצורים, זה שלא נתן לו לשים מחסום על פיו - הוא שהביא עליו את חמתם, ואולי גם את הפרשה המביכה של "תפירת התיק" שחשפה איילה חסון בערוץ הראשון. ואם לומר זאת במילים פשוטות, הרי שבמרכזה של חבורת היורמים, נהנה פריצקי לשחק את דמות הבחור המדליק מהשכונה, זה שלא מתרגש מאף אחד, זה שנשאר עצמאי ונאמן רק לעצמו. ואת זה, כאמור, רבים לא אהבו.
לא דופק חשבון, מעצבן את שרון
השר פריצקי ידוע כמי שלא דפק חשבון, פשוטו כמשמעו, כמעט לאף אחד. כשהיה לו משהו על הלשון, הוא פשוט פלט אותו, לעתים בלי לחשוב על המשמעויות, רק כדי להרגיז, להיות יוצא דופן.
כשכולם אמרו שיאסר ערפאת לא רלבנטי, התעקש פריצקי להציע לממשלת ישראל להרים טלפון ליו"ר הרשות הפלסטינית, לשאול לשלומו, ולהציע לו מפגש צמרת מדיני.
כשתוכנית "מפת הדרכים" היתה בכותרות, הוא כבר תכנן ליישב את המתנחלים בנגב ובגליל, מה גם שזה לא היה בסמכותו;
ומצד שני, כשתוכנית ההתנתקות אומצה אפילו על ידי השמאל - פריצקי איים להצביע נגד, והרתיח את דמו של ראש הממשלה, אריאל שרון.
במקרה אחר, כשראש הממשלה רצה לסגור עסקת גז עם המצרים, התעקש שר התשתיות על עסקה עם החברה הבריטית "בריטיש גז". וכשרצה להראות שהוא יותר קדוש מהיועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה גם יחד - הוא התראיין והאשים את כל העולם ואישתו בשחיתות, כינה את מנהיג שינוי, השר יוסף לפיד, דיקטטור, ועורר את זעמם של חבריו לסיעה.
ואם זה לא מספיק, פריצקי הצליח לאחרונה לעצבן באמת גם את שרון, כשעל פי השמועות יצר ברית עם שר האוצר, בנימין נתניהו, המתנגד לממשלת אחדות עם מפלגת העבודה, ואמר בראיון כי השמיים לא ייפלו אם שינוי תשב עם יהדות התורה באותה ממשלה.
ולפני כן היו עוד פרשות מביכות: מכונית הוולבו שהבן לקח לצבא לדוגמה, או העקיפה מימין של עשרות רבות של נוסעים בנתב"ג, כשהמוכסים שבתו, וכולם המתינו שעות על גבי שעות להכנס לארץ.
הכבשים נגד הזאב
בקיצור, השר פריצקי בחר ללכת, לעתים בכל הכוח, נגד כל המוסכמות הפוליטיות המקובלות, בעיקר במפלגתו. העצמאות המחשבתית הזאת, שאפשר לברך עליה בדרך כלל אצל פוליטיקאי ישראלי, לא עשתה לו טוב, במיוחד כשסביבו היו 14 כבשים שקטות וממושמעות, שסרות להוראותיו של המנהיג לפיד.
הכבשים שתקו-שתקו, אבל חיכו בשקט לרגע הנכון כדי לתת מכה מוחצת למי שלגלג עליהם תקופה כה ארוכה. הלילה יצאו אנשי שינוי מגדרם כדי לגרש מקרבם את הזאב הרע יוסף, שנתפס בקלקלתו קבל עם וחיים יבין. תוך פחות משעה, רוב חברי סיעת שינוי פרסמו הודעות שגינו את פריצקי ואת מעשיו, ומי שלא דרש במפורש את התפטרותו - רמז עליה בגסות רבה.
ואגב כך, הלילה התברר כי מי שחשב שבשינוי המתורבתת והמנומסת, זו שחרטה על דגלה את התרבות הפוליטית האחרת, ינהגו בכפפות של משי לבנות בבן הסורר ויחסכו את ליל הסכינים הארוכות - טעה טעות גדולה.
שינוי הוכיחה הלילה כי היא בתהליך התבגרות מואץ, בדרכה להפוך למפלגה ככל המפלגות, מפלגה שיודעת לשלוף את הסכינים כשצריך, לתקוע אותן - וגם לסובב. חזק ובנחישות.
ומצד שני, היא גם הוכיחה כי היא המפלגה היחידה בישראל לפי שעה, שאין אצלה באמצע, שהיא לא מכירה במושג "כשר, אבל מסריח". מה שמסריח, בוודאי לא יכול להיות כשר. לא בשינוי.
ניקוי האורוות יוסיף נקודות?
בכירים במפלגת העבודה מיהרו הלילה להדביק את הפרשה של פריצקי לשינוי כולה, בחושבם כי כך, אולי, יחזירו את המצביעים שברחו מהעבודה בשנים האחרונות. אבל בעבודה טועים.
"ניקוי האורוות" המהיר שמתכננים בשינוי צפוי להביא למפלגה הזו נקודות זכות. תוך פחות משעתיים מרגע פרסום הפרשה, ביקש יו"ר שינוי מראש הממשלה לפטר את השר שסטה מהדרך. אין עוד הרבה מפלגות שפועלות כך בישראל, ומהירות התגובה צפויה לעשות לשינוי רק טוב.
ובאשר לפריצקי, נדמה כי סיפורו הפוליטי של האיש הנמרץ ויוצא הדופן הולך להסתיים ממש בקרוב.
מפלגתו לא תרשה לו להישאר בחיקה, ולמקום אחר אין לו מה ללכת. פריצקי ניסה אולי לשחק 'סולו' במגרש של הגדולים, אבל הלילה הוא נשאר ללא קבוצה, ללא תמיכה, ללא שום דבר.
איך אמר הלילה היועץ האסטרטגי, ליאור חורב: "פרשת פריצקי היא פרשיה פוליטית בהיקף של פרשת רמדיה. זה מוצר שחייב לרדת מהמדף, ולא ניתן לשקם אותו, בטווח הקצר או הארוך".
כדאי לשים לב...
ללקחים שיש לתת עליהם את הדעת בעקבות פרשת פריצקי, ובהקדם. למשל על הקשר שבין פוליטיקאים בכירים לחוקרים פרטיים, בדומה לפרשת שרון-ספקטור, וגם על הקשר שבין הון, שלטון ומה שביניהם. שכן עדיין לא ברור מדוע צריך פוליטיקאי, בכיר או מתחיל ככל שיהיה, חוקר פרטי שילווה אותו בדרכו הפוליטית.