הלכות רבנים
אבל אם ראש השב"כ יכול לארגן לעצמו יחסי ציבור ליום שאחרי, למה "הרבנים המתונים" לא?
הלוח העברי מזמן לציבור שומרי המצוות מועדים קבועים לדיונים בנושאים שבין אדם לחברו. חודש אלול, עשרת ימי תשובה, ספירת העומר, וכמובן גם צומות. כוכבים בולטים של מצעד הפזמונים המסורתי הזה הם ימי בין המצרים. שהרי על מה חרב בית שני? בדיוק.
כך ששבוע שחל בו י"ז בתמוז הוא שבוע מצוין לערב בין אקטואליה להיסטוריה ולדבר על קנאות ומלחמות אחים. ואם ראש השב"כ, בכבודו ובחסות תפקידו הממלכתי, מרים להם להנחתה, אין מי שיעצור את הפטפטת הפנים-מגזרית על הרצח שכבר היה ועל זה שאו-טו-טו יהיה. ובשלושת השבועות שעד תשעה באב ועד בכלל (בכלל אם תהיה התנתקות, זאת אומרת) אנחנו צפויים להצפה תקשורתית של "רבנים" ו"רבנים מתונים".
"רבנים מתונים" כפי שראינו השבוע (ושמענו וקראנו), נראים בדיוק אותו דבר כמו סתם רבנים. הם מתנחלים (או לא), עטורי זקן (או לא), תלמידי זצוק"ל הרב קוק (או לא) ומדברים שפה זרה (הלכתית). אבל הם, בניגוד לרבנים סתם, אומרים שזה ממש לא יפה, לא דמוקרטי, לא לעניין ובעיקר לא יעזור, לרצוח עוד ראש ממשלה. זה עלול להביא לחורבן בית שלישי.
בשפה הלכתית מתורגמת לעברית קלה אנחנו שומעים מהם ש"דין רודף" הוא ממש לא כמו שהוא נשמע, ששיעורים הלכתיים נלמדים רק באופן "השקפתי" עקרוני והם לא "הלכה למעשה", ושאריק שרון בעצמו מפרק את הדמוקרטיה הקדושה בהתנהלותו בניגוד להשקפת עולמם (בזה הם צודקים), וכל אלה ביחד עלולים לגרום לכמה פסיכים (או בלשונם "לשאינם תלמידי חכמים") לטעות במשמעות הארצית של ההלכות הנוגעות בדבר ו"לעשות מעשה".
ועל כך ייאמר, ברוח השפה ההלכתית, שלא רק ש"עברה גוררת עברה" אלא גם שכסת"ח גורר כסת"ח, וברכות ל"רבנים המתונים" שעלו על זה.
שכן, למרות הבהלה ההכרחית בעקבות אזהרותיו של מר דיכטר, אין בדבריו חידוש כלשהו (לפחות לא לקוראי טור זה). השנים האחרונות, על מגוון אירועיהן, החריפו והחמירו את הקיצוניות הימנית (בעיקר הדתית) ואנחנו כבר מזמן חיים במציאות ש"לעשות מעשה" לא נחשב טריגר לדיון בין רבנים, והוא עניין פנימי שבין המחלקה היהודית בשב"כ לנעם פדרמן ובית-מדרשו.
אבל אם ראש השב"כ יכול לארגן לעצמו יחסי ציבור ליום שאחרי, למה הרבנים המתונים לא? וכיוון ששפתם עשירה יותר, מפולפלת ומתפתלת, הם עושים את זה גם הרבה יותר טוב ממנו, ויחד עם רבני יש"ע הם אפילו מוציאים ממנו אמירות נסוגות, כמעט מתנצלות.
לצערי הגדול, בכל מה שקשור למושג "רבנים מתונים" - להד"ם. אין דבר כזה. שהרי אם היו, לא יתכן שיהיו מחכים לימים שבין י"ז בתמוז לט' באב התשס"ד על מנת להשמיע את דעתם על הכיוון החד-סטרי של המחלוקת ההשקפתית בישראל. לא יכול להיות שהיו מחשים לנוכח המציאות המזעזעת בארץ הבחירה, גם אם מדובר על מי שאינו יהודי (דתי, או מתנחל, או סתם), לא סביר להניח שרק אצבע מאשימה המכוונת אליהם (שוב) תעיר אותם מהמוות הקליני ההלכתי שבו הם שרויים.
אבל רבנים, בדיוק כמו ראשי שב"כ, לא אוהבים אצבעות מאשימות בכיוון שלהם, אז הם אומרים לנו, בהלכתית עתיקה, "אל תגידו אחר-כך שלא אמרנו לכם".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
