הסוד להצלחה ביוגה
התחלתם להתאמן ביוגה? רוצים לשמר את ההתלהבות ההתחלתית? בואו ללמוד את ששת הגורמים המביאים להצלחה ביוגה.
התלהבות, התמדה, הבדלה, אמונה יציבה, אומץ, והימנעות מחברת אנשים "רגילים". אלו הם ששת הגורמים המביאים להצלחה ביוגה. רבות תלוי ב"התלהבות" או בגלגולה הנוכחי, הגישה החיובית, היא הכרחית ביותר. הימצאות בהשראה מתמדת והאידיאל להגעה לשלמות, מקרינים עוצמה אנרגטית ועוזרים לשמור על קביעות והתמדה בתרגול.
כל יום אמור להראות כמו היום הראשון בתרגול. אותה רוח ההתלהבות הקיימת אצל זוג טרי, אמורה להיות בין ה"סדאקה" (המתרגל הרוחני) וה"סאדאנה" שלו (באמצעות התרגול הרוחני) ורק אז תהיה הסאדאנה מרעננת, מלהיבה ובעלת יכולת לשדר התמדה טבעית וספונטנית.
לא משנה מה קורה כלפי חוץ - גשם, סגריר או שמש, עלינו להתמיד בסאדאנה שלנו באופן קבוע. אם נגרמו לנו הפסדים חומרים או הרווחנו ב"פיס", אם ישנם סימנים ברורים להתקדמות בסאדאנה שלנו או להפך, אנחנו חייבים להמשיך במאמצינו.
גם אם תרגלנו חמש-עשרה שנה, אנחנו חייבים להמשיך עד שנגיע ליעד הסופי. המסע עלול להמשך עוד חודש ואולי במשך כל חיינו. כל אדם מתפתח בצורה שונה, לכן יהיה זה חסר תועלת להשוות בינך לבים אחרים, גישתך חייבת להיות אופטימית.
יכולת ההבדלה היא הדרישה השלישית להצלחה ביוגה. כל דבר שאנחנו עושים בכל היבט בחיינו, כולל תזונה, לבוש, חברה, צרכים חומריים, שיחות וכו', כל אלה חייבים להיות מסיעים לסאדאנה שלנו. אם משהו הולך להיות מזיק, עלינו לעזוב אותו.
אמונה בלתי מעורערת במורה והאמת המוחלטת או המציאות הם הכלים החשובים ביותר ל"סאדאקה". אם אנחנו מטילים ספק במורה, איך נצליח במה שהוא מלמד אותנו ? אם אנחנו מאבדים אמון במורה שלנו, איך תקווה להצלחה ביוגה. אמונה מוחלטת במה שהוא עושה או אומר הינה הדרך היחידה לפתוח את הדלת לחוויות גבוהות יותר. אנחנו יכולים להטיל ספק ביכולתנו שלנו להשגה, אך אם יש לנו אמון במורה והוא אומר שנוכל לעקור הרים, נעקור.
פעם חיי לו פרוש על אי בודד. הוא היה שרוי לחלוטין בתודעה אלוהית וערך יום - יום טקסים באותה רוח לפי ההנחיות שקיבל מהגורו שלו. יום אחד אדם דבק וירא שמים הגיע לאי. כשראה את הפרוש מתרגל את טקסיו, התחלחל. למרות שדבקותו של הפרוש הגיעה לגבהים בלתי רגילים, כל טקסיו היו הפוכים.
האדם הדתי הדריך אותו לדרך הנכונה והפרוש היה אסיר תודה וכך חתר האדם הדתי הרחק מהאי והרגיש שעשה מעשה טוב, אך כשהיה כמה מאות מטרים מהאי, ראה דמות רצה על המים לקראתו. זה היה הפרוש, הוא היה נסער מאד. ואמר בטון מודאג, "עכשיו אני מבולבל. אני לא זוכר אם אמרת שזה צריך להיות כך או אחרת". האדם הדתי הזדקף, אסף את עצמו, והבטיח לפרוש שלא משנה באיזו דרך תירגל, בטוח שזה תרגול נכון. הפרוש חש הקלה והמשיך ללכת על המים בחזרה אל האי.
גם אם אמון במורה ומטרתך הסופית הם הדברים היחיד העומדים לזכותך, הצלחתך בטוחה. אומץ בכדי להגיע להגשמה ביוגה, דרוש אומץ להתמודד עם החזיונות הפנימיים וההבנות כשאלו יתחילו להופיע.
אומץ, התמדה ואמונה הולכים יד ביד. לא רק בהתמודדות עם קשים פנימיים אלא גם עם החיצוניים. במהלך תקופת ה"סאדאנה" יכול להיות שנמצא את ההתחברות עם אנשים בעלי שאיפות נמוכות חסרת ערך.
בשלב הזה, ככל ש"נתערבב" פחות עם אנשים אחרים כך תתאפשר יותר צמיחתו של הידע הפנימי שלנו. כמובן, שה"סאדאקה" לא אמור להתייחס לאחרים כנחותים, אך עד ש"עמידותו" הפיזית, מנטלית, רגשית ונפשית תתפתח, עדיף להתרחק מהתחברויות חברתיות והשפעות שליליות.
את הגורם השישי אפשר לטפח בכל מקום, באם חיים בעיר עם המשפחה או לבד ביערות. האדם בעל המשפחה יקל ימתן אותם כדי שיתאימו לאורח חייו.
לפנייה לכתב/ת 
