יונדאי טוסון - בייבי אריזונה
יונדאי מסתערת שוב על תחום ה"כמו שטח" האופנתי עם הטוסון. אז מה אם אחיו הקטן של הסנטה-פה לא ממש קטן, הוא יכול להתגלות כמושיע של נישה שהתרסקה בארץ
מי נגד מי
בניגוד למרחק בקילומטרים בין סנטה-פה לטוסון, הפער בין שני הדגמים הנושאים שמות אלה אינו ענק. והקרבה היחסית הזו גורמת לאנשי יונדאי חוסר ביטחון מסוים כאשר הם נשאלים לגבי מתחרים אפשריים. מחד מכוון האח הקטן של הסנטה לפלח כמעט חסר מתחרים, מאידך הוא מציג נתונים קרובים מאד ליריבים גדולים.
מבלבל? אז איך צריך להתייחס לעובדה שלאח הקטן (טוסון, בשבילכם) יש בסיס גלגלים ארוך בס"מ (263 ס"מ) מהאח הגדול (סנטה עבורכם). שהוא גבוה ממנו, שמפסק הסרנים של השניים זהה. ואם הוא אכן מתחרה בטויטה ראב4 והונדה CRV, דגמים שיונדאי טענה כי הם נמצאים על כוונת הסנטה פה בעבר, איך הוא באמת מתייחס לבן המשפחה?
אח קטן ?
אז כמו שהבנתם, הטוסון המבוסס על פלטפורמת האלנטרה, אפילו עם מערך מתלים דומה, לא ממש קטן. זה בולט במידות (432 ס"מ אורך), במשקל (סביבות ה-1600 ק"ג) ובמבחר המנועים, שבראשם יחידת ה-2.7 ליטר 6V בעלת סעפת יניקה משתנה. שינויים בסעפות הביאו לתוספת של שלושה כ"ס (173 בסך הכל) בתמורה להפסד של קצת פחות מקג"מ (24.6 ב-4500 סל"ד).
במבחר גם יחידת 2.0 ליטר טורבו-דיזל מסילה-משותפת עם 112 כ"ס, ומנוע שני הליטר המוכר (143 כ"ס). תיבה אוטומטית עם ארבעה הילוכים ואפשרות לתפעול ידני, משודכת באירופה רק ללוגם הסולר ומנוע הבנזין הגדול - ואלה יגיעו אלינו כמובן.
לעומת זאת, מערכת ההנעה הכפולה חדשה ופותחה על-ידי בורג-וורנר עבור יונדאי. מדובר במצמד מפוקח מחשב האמור לאפשר פעולה מהירה משמעותית מבעבר (סנטה-פה, בעברית). מרבית הזמן עובר הכוח לציר הקדמי בלבד, ובעת הצורך "מוסטים" עד 50% מהמומנט לאחור. בקרת יציבות אין באירופה, ובקרת אחיזה תהיה היחידה בשיווק. זאת, יחד עם אפשרות לנעילת חלוקת כוח קבועה בין הצירים באמצעות מתג.
קשר משפחתי
למרות שיונדאי מתעקשים כי רק פרטים משניים מהסנטה-פה הגיעו לטוסון, הדמיון המשפחתי עדיין שם. בין היתר בכונס האוויר הגדול וקימורי מכסה המנוע, ואפילו יחידות התאורה. מעבר לאלה נראה כי הקוריאנים בחרו בטוסון כבן הצנוע יותר, ובניגוד למקובל אצל היצרן יש כאן גם סרחי עודף קטנים יחסית, מראה ספורטיבי ושרירי יחסית. צמד מפלטים כסופים מאחור רק מוסיפים לתחושת הכוח, ואילו "חגורת בטן" כהה מפגוש לפגוש תורמת לרושם הקשוח. אישית הייתי מעדיף אותה בצבע מרכב אלגנטי.
ומבפנים
מאחורי ההגה אין בשורות. סביבת הנהג נעימה ולמחוונים מראה מקורי וקריא. גם רמת הציוד טובה עם מערכת שמע מקורית ובקרת אקלים. בין המושבים מסעד נחמד "שמנתר" לפנים וכולל תאי אכסון, ו"כדמי חבר" למועדון האמריקני, יש גם מצפן במראה. איך אחרת נדע לנווט הביתה?
אולם למרות אותה תחושה נעימה, הטוסון חסר מעט מקוריות וקשה לגלות את המשך הטיפוס העקבי של יונדאי באיכות. הפלסטיק נראה כאן מעט קשיח וזול ביחס למקובל כיום, כמו-גם חלק מהמתגים הגדולים המוכרים מהאלנטרה.
הטוסון מרשים מאחור, עם מרחב נדיב לנוסעים. יש אפשרות כיוון מבורכת למשענת המושבים, ואהבתי גם את דלת תא המטען המפוצלת. פתיחתה של זו תגלה נפח הטענה סביר של 325 ליטר.
נעים
הטוסון התייצב להשקה עם שתי חטיבות כוח - דיזל ידני ובנזין בנפח 2.7 ליטר עם תיבה אוטומטית. הראשון יעיל ולא רועש במיוחד, ואולם יחסי העברה ארוכים הופכים אותו "כבד" יחסית בתגובותיו. ה-V6 לעומת זאת נעים יותר לא רק לאוזן, אלא מציג יכולת טובה משמעותית.
וכך, למרות שגם כאן בחרו יונדאי ביחסי העברה ארוכים למדי, הוא מצליח לזנק מעמידה ל-100 קמ"ש ב-10.5 שניות בלבד. חבל רק שהתיבה אינה מאפשרת שליטה ידנית מלאה, ומסרבת פה ושם לרדת משני לראשון. אגב, כדאי רק להזכיר כי נתוני מחשב הדרך סיפרו שמנוע הדיזל צורך 10 ק"מ לליטר, מנוע הבנזין רק שישה...
היי השביל
אופי הדרכים בלטביה מסביר מדוע צומחים בארצות הצפוניות נהגי ראלי דוגמת מרקו מרטין (מאסטוניה השכנה). כי לצד כבישים ממש לא מעניינים עם נוכחות משטרתית צפופה ותנועה איטית יחסית, פרושה רשת שבילי עפר מהירים וריקים. כאשר אני אומר מהיר, אני מתכוון לאוטוסטרדות עפר של ממש, היכן שרק מידת האומץ קובעת כמה מהר תתקדם.
וכאן בולטים מייד ההבדלים בין הטוסון לסנטה-פה למשל. כי הדגם החדש מציג בעיקר כיול מתלים נוקשה משמעותית, המביא עמו "נדוניה" מבורכת של ריסון תנודות עדיף. האם כך באמת יימכר הטוסון באמריקה, כשהוא חוטא לכל ערכי "מחלת הים" האמריקנית המקודשים? אנשי יונדאי ממתינים מעט לפני תשובה, מתייעצים קלות ואומרים לי ש"אההה, סביר להניח שלא".
אז הטוסון מרוסן יחסית, ומציג התנהגות בטוחה וצפויה. ההגה אינו מתקשר במיוחד, אך פעולתו ברורה לפחות. אין כאן למשל תחושה ספורטיבית בסגנון הראב-4, אבל הוא חד מהונדה CRV למשל. קצת מוזר לומר זאת, אך המאפיינים הדינמיים כאן טובים אפילו מאלה של האלנטרה, עליה מבוסס כאמור הטוסון.
פעולת המתלים שקטה, בידוד רעשי ורעידות המנוע מוצלח בהרבה מאשר במכונית המשפחתית. אלא שלצערו של הטוסון, הסלילה הלטבית איננה מהמצטיינות באירופה. הוסיפו לכך גומי במידה נדיבה של 235/60 עם חישוקי "16, ותבינו מדוע נוחות לא הייתה הצד החזק בנסיעה.
יחיה את הפלח
הטוסון אינו נושא בשורות, הן מבחינת מראה והן בתא הנוסעים או יכולת דינמית. מצד שני, הוא אינו מתקשה בשום תחום, ולכן הופך את החבילה למעניינת במיוחד. כי יבואני יונדאי עומדים לשווק את הטוסון ברמת מחיר האמורה להפוך אותו אלטרנטיבה אופנתית לקבוצת ה-2.0 ליטר המשפחתית.
אכן, יונדאי אינה מעוניינת במלחמה על הצלחה בקטגוריה שהתמוטטה סופית, זו בה כיכבו בעבר טויוטה ראב4, הונדה CRV ואפילו סוזוקי ויטארה. היא רוצה לעשות דבר חדש, ולכן תנסה לרדת מתחום ה-170,000 שקלים, ולשמור את הטוסון בתוך קבוצה 4 לצורך חישוב מס.
ואם להתרשם מרמת הציוד הגבוהה (בקרת אקלים ושיוט, ארבע כריות אוויר, שני וילונות וחישוקים קלים), מנוע V6 או דיזל אוטומטי במחיר דומה, הצלחתו של היבואן בקרב ציי הרכב והמתחרים, נראה שצפוי לטוסון עתיד ורוד. אז מה אם הוא ירמוס בדרך את הסנטה פה? הקורבן ישתלם.
שם יצרן ודגם | יונדאי טוסון 2.7 ליטר אוט' |
מנוע | 6 צילנדרים, 24 שס' |
נפח | 2,656 סמ"ק |
הספק מרבי/סל"ד | 173 כ"ס/6,600 |
מומנט מרבי/סל"ד | 24.5 קג"מ/4,500 |
אורך | 432.5 ס"מ |
רוחב | 170 ס"מ |
גובה | 168 ס"מ |
בסיס גלגלים | 263 ס"מ |
מהירות מרבית | 180 קמ"ש |
0 ל-100 קמ"ש | 10.5 שניות |