שרשרת אנושית: 130 אלף חיברו את גוש קטיף לכותל
השרשרת החיה נגד ההתנתקות, באורך של 90 ק"מ, הושלמה עם כ-130 אלף משתתפים, בהם גם יו"ר הכנסת והשר שרנסקי. חרדים וחילונים, גברים, נשים וטף, עמדו זה לצד זה בזרועות פרוסות ואומרים "לא" לנסיגה מעזה. עו"ד תל-אביבי מוותיקי האצ"ל: "מוחים נגד בגידת שרון". תושבת הגוש שבתה קבורה במקום: "לא עוקרים אנשים מהבית". הפגנת נגד של שלום עכשיו: "ברוכים הבאים לגבולות מדינת ישראל"
שרשרת אנושית נגד ההתנתקות: רבבות בני-אדם חיברו הערב (יום א') את גוש קטיף לירושלים, במבצע לוגיסטי חסר תקדים שארגנו ראשי המתנחלים. השרשרת, באורך של 90 ק"מ, החלה במחסום ארז והסתיימה בכותל המערבי.
גברים, נשים וילדים, חילוניים וחרדים, עמדו זה לצד זה ואמרו "לא" לנסיגה מעזה. פקקי תנועה גדולים הצטברו לאורך המסלול, בעיקר במחלף לטרון, בין צומת יד-מרדכי לצומת סילבר שליד אשקלון ובין צומת ראם לכיוון מזרח.
בשעה שבע העריכה המשטרה כי מספר המשתתפים עמד על כ-130 אלף. לדברי המתנחלים, המספר גבוה בהרבה, ובקטעים רבים בשרשרת היו שלוש או ארבע שורות. האירוע ננעל בשירת התקווה לכל אורך השרשרת ובתקיעה בשופר בכותל. אנשי חב"ד ארגנו במקביל עצרות הזדהות בניו-יורק, סידני וטוקיו.
עם סיום האירוע אמרו המארגנים: "זו רק הפתיחה במאבק שיגיע לכל בית בישראל, ושיאו בהתחברות העם לגוש קטיף וביטול תוכנית ההתנתקות".
צילום: גיל יוחנן
יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, נפגש אחר הצהריים בלשכתו עם מארגני "השרשרת האנושית". ריבלין, איש הליכוד, אמר להם: "כל עוד נשמה באפנו עלינו לקוות כי הגזירה לא תיפול על ראשנו. אנו זועקים: מדוע יעשה דבר שלא צריך לעשותו?". יו"ר הכנסת החליט לקחת חלק בשרשרת, ולהצטרף אליה בכותל. גם השר נתן שרנסקי השתתף - הוא הצטרף לשרשרת בכיכר ספרא בירושלים.
השרשרת הייתה אמורה להיפתח בהתנחלות ניסנית, אולם בהוראת גורמי הביטחון מקום הפתיחה הועתק למחסום ארז. דקות ספורות אחרי הפתיחה שוגרו חמש רקטות קסאם לאזור ניסנית. איש לא נפגע.
במהלך קיום השרשרת הפיצו ארגונים חוץ-פרלמנטריים מקרב חוגי הימין עלונים, בהם קריאות למפגינים "לחזור ולעצור בגופם את העקירה", אם וכאשר תתבצע. בין היתר נכתב בעלונים: "ומה אחרי השרשרת? עוד מעט נתפזר לביתנו. שרון 'יצפצף' והשעון ממשיך לתקתק. בואו ונבטיח לעצמנו שאם יבוא יום אז כולנו נחזור לעצור את החורבן בגופנו".
"נגד הבגידה, נגד פינוי הבית והקבר"
כדי להעצים את סמליות הקשר שבין גוש קטיף לליבו של העם היהודי, עמדו בחולייה הראשונה בשרשרת סבא וסבתא, ואילו נכדתם הייתה החוליה האחרונה - היא הטמינה פתק בכותל ובו תפילה "נגד גירוש יהודים מבתיהם".
השרשרת במחלף שורק (צילום: אי.אף.פי)
את השרשרת פתחו יצחק סמיר ואברהם דיימנט. סמיר פונה מיישוב כפר דרום הישן, לחם במלחמת השחרור והוא קטוע יד ורגל. יחד עמו עומד מפקדו דיימנט, שהגיע ממרכז הארץ. "הגעתי לכאן להזדהות עם תושבי גוש קטיף ועם הנכדים שלי, שהם תושבי נצרים. באתי לפתוח את השרשרת בכדי להיות חלק מהמאבק בתוכנית ההתנתקות", סיפר דיימנט.
הרצל חסן מאשקלון הגיע כבר בשעה ארבע לאזור צומת אשקלון. הוא החזיק שלטים בחום הכבד. "אני עומד פה רק בשביל לומר לשרון שהתוכנית שלו לא תצא לפועל. אין לי שום ספק שלא הוא ולא השב"כ יצליחו להוציא את התוכנית לפועל, והאנשים שעומדים פה מעידים על כך".
אברהם תנעמי, בן 67 מאזור אשקלון, הפגין בצומת כפר סילבר. "באנו להזדהות עם אזרחי מדינת ישראל בגוש קטיף. הגוש חשוב למדינת ישראל והוא חשוב גם לנו כתושבי האזור, כי אם יחזירו את גוש קטיף, אחרי זה ידרשו להחזיר גם את אשקלון".
סולונג' רן, בת 48, אם חד הורית מאשקלון: "באתי להזדהות עם 30 משפחות חד הוריות וילדיהן. באנו לומר לשרון שהוא עושה שגיאה קשה בכך שהוא נותן לפגוע במתיישבי גוש קטיף. אנחנו קרובים לתושבים האלה פיזית ונפשית. כואב לנו על מה שקורה לתושבי גוש קטיף וכואב לנו בעיקר על אלה שנרצחו על קידוש הארץ בגוש. אנחנו חלק מהמשפחה הגדולה שלהם".
יוסף רז (73), תושב ירושלים מוותיקי האצ"ל, הצטרף לשרשרת ליד בנייני האומה בירושלים: "באנו להזדהות נגד ההתנתקות ולהראות שעם ישראל לא מוותר בקלות על ביתו, נלחם למען ההתיישבות, מפגין ולא מוותר. שרון לא הבטיח לאחר ההתנתקות שום דבר, ואנחנו קיבלנו את המכה באוסלו. אין ויתורים ללא תמורה. קודם כל צריך לדרוש הפסקת אש ואז נדבר על הדברים האחרים".
עו"ד שמואל סמואל, אף הוא מוותיקי האצ"ל, עשה את כל הדרך מתל-אביב. "באתי למחות נגד הבגידה של שרון. אני מאמין שהמחאה הזאת תעזור ככל שיותר אנשים מהציבור ישתתפו בה", אמר.
צילום: גיל יוחנן
לאה רב, אם לעשרה, מתגוררת כבר 25 שנים בעצמונה שבגוש קטיף. "אנחנו פה כי הבן שלי קבור בגוש", סיפרה. "זאת מחאה על התוכנית של ראש הממשלה. אנחנו עושים מה שאפשר ונעשה כל מה שאפשר, כדי שלא יפנו אותנו מהבית ולא יפנו את הקבר. הסבא, צדוק רב, גר בגוש עציון לפני תש"ח וגירש אותו עבדאללה. עכשיו שרון רוצה לגרש אותנו".
יעל, אם לחייל המשרת בגוש קטיף כבר שנה: "חשוב לי שיבינו מה החשיבות של המקום הזה. אי אפשר לעשות טרנספר ליהודים, זה דבר לא מוסרי. אני דואגת לבן שלי שנמצא בעזה, אבל אני דואגת לו בכל מקום. אני יודעת שזה מסוכן, אבל אני יודעת שחשוב להגן על המקום הזה. הבן שלי חש שהוא במקום הנכון וזה מחזק אותו. אנחנו לא אמרנו לו לאן ללכת, לא השפענו עליו. הוא החליט ללכת להיות קרבי והוא מרוצה שם".
"זו לא קרקע של ערבים"
בעלה של שילה שורשן, היום תושבת ירושלים ובמקור מכפר דרום, נרצח בעזה לפני 12 שנים. בתה שנפטרה ממחלה קבורה בגוש קטיף. "באתי להגיד שלא עוזבים אנשים ולא עוקרים אותם מהבית", היא אומרת. "זה דבר אלמנטרי ובסיסי שמדינה דואגת לתושביה. אנחנו גרנו פה עוד מלפני יום הכיפורים, אנחנו כבר דור רביעי במקום. קנינו את הקרקע הזו בכסף מלא. וה לא קרקע של ערבים. אין סיבה לצאת ולהרוס התיישבות אחרי כל כך הרבה שנים. קשה לי להאמין שיצליחו להזיז אותנו מהאדמה שלנו".
כפיר שחר, חילוני מקרית אונו, סיפר: "הפעם הראשונה בה ביקרתי בגוש הייתה לאחר רצח טלי חטואל וארבע בנותיה. אז גם לראשונה הזלתי דמעה. הייתי חייב, בלי קשר לדעות פוליטיות, להגיע אליהם, לחבק את דוד חטואל. מאז אני מנסה לתרום".
צילום: גיל יוחנן
אמנון יצחק שחר, פלסטיני שגר בחאן יונס והתגייר לפני עשר שנים, הגיע לשרשרת ואמר: "להוציא אדם מהבית שלו זה לא בסדר. זו סכנה לישראל וניצחון לפלסטינים. הפלסטינים הם אלה שעושים את הברדק. לפני עשר שנים הכל היה נראה אחרת".
בקטע הכביש שבין צומת הכניסה לירושלים לבין מלון שערי ירושלים, עמדו עשר קבוצות המזדהות עם תושבי גוש קטיף ויש"ע: קבוצת נכי צה"ל, קבוצת בני שבט המנשה (שעלו מהודו), אנשי חוג הפרופסורים לחוסן מדיני, לוחמי תש"ח והמחתרות, אסירי ציון, עולים מארה"ב שעלו לארץ אך לפני מספר ימים, ישראלים שקרוביהם קבורים בגוש קטיף, חיילי מילואים המשרתים בגוש, אמהות לחיילים המשרתים בגוש וחברי כנסת מהליכוד, המפד"ל והאיחוד הלאומי.
תנועת שלום עכשיו פנתה היום למבקר המדינה בדרישה לבדוק האם הפרו המועצות האזוריות יהודה ושומרון שאינן כלולות בתוכנית ההתנתקות את פסיקת בג"ץ והשתתפו במימון ובארגון "השרשרת האנושית". אנשי התנועה מפגינים נגד משתתפי השרשרת בשער יפו בירושלים, עם שלטים המברכים אותם על "חזרתם הקרובה לגבולות מדינת ישראל".
שרשרת של 90 ק"מ
האירוע החל בשעה חמש אחר הצהריים והסתיים כעבור כשעתיים. נטלו בו חלק כ-500 סדרנים מתנדבים, והמארגנים הציבו חפ"ק בבנייני האומה בירושלים.
המפגינים הגיעו לאירוע בכ-800 אוטובוסים ואלפי כלי רכב פרטיים, ושוטרי משטרת התנועה הארצית נפרסו בכוחות מתוגברים לכל אורך השרשרת, כדי לסייע בהזרמת התנועה. את הפעילות ליווי שני מסוקים משטרתיים לדיווח שוטף על מצב התנועה בכבישים המרכזיים.
המסלול: כביש 4 ממחסום ארז עד לצומת סילבר, כביש 3 - מצומת סילבר לצומת קסטינה, כביש 40 מצומת קסטינה לצומת ראם, כביש 3 - מצומת ראם לצומת נחשון. כביש 1 - מצומת נחשון ועד לכותל המערבי בירושלים. ממחלף שער הגיא ועד לכניסה לירושלים לא עמדו מפגינים מפני שבמקום אין שוליים לכביש וקיימת סכנה בטיחותית.