מי מוותר על ירושלים
מאות אלפים יצרו שרשרת אנושית מופלאה בין הגוף והלב, ואמרו לממשלה כי אינם רוצים בחורבן חדש
במסכת גיטין בגמרא מסופר על רבן יוחנן בן זכאי שיצא מחופש למת מבין חומות ירושלים הנצורה וביקש מהמצביא הרומי אספסיינוס את יבנה וחכמיה, ואת צאצאי רבן גמליאל, ורופאים שיצילו את חייו של ר' צדוק, בר הפלוגתא שלו. כלומר: טריטוריה זעירה, אליטה רוחנית ומחלוקת.
התירוץ התלמודי לכך שלא ביקש להציל את ירושלים ולמנוע את חורבן המקדש הוא שלא רצה לבקש משהו שאולי לא היה ניתן לו ולהחמיץ בכך את הצלת המעט. אבל קשה לשלול את האפשרות שהתנא היה מוכן לוותר על המקדש ועל ירושלים כדי ליצור יהדות חדשה, שאינה תלויה בהם. שתוכל להתקיים בכל מקום בעולם, וגם לעמוד בגלות של אלפי שנים.
המרד הגדול ומרד בר כוכבא המיטו לכאורה חורבן גמור על היישוב היהודי בארץ. ואילו מפעלו של ר' יוחנן בן זכאי שימר לכאורה את היהדות בתבנית חדשה והנציח את הגלות כאפשרות קיום לעם היהודי יותר מ-1,800 שנה. עד שבאה המאה ה-20 והוכיחה שחיי הגלות סופם השמדה.
ומאידך גיסא, לו היו היהודים מקדימים את הקמת מדינת ישראל לשואה – אפשר שמיליונים רבים היו ניצלים מהשמדה ומהתבוללות. וכפי שכתב אורי צבי גרינברג, גדול משוררי ישראל בדורות האחרונים: "אמת תורת בר כוכבא גם בנפול בית"ר".
ושוב אנחנו במצור. אויבים בתוך ארץ ישראל ומחוצה לה מבקשים להשמיד אותנו ו-150 מדינות באו"ם מגנות יהודים המעיזים לעמוד על נפשם. חרף הניסיונות הרבים לחבר מחדש את האורתודוכסיה היהודית לארץ ישראל ולהיסטוריה, חלקים גדולים ממנה נותרו בגלות, פיזית או נפשית. וגם אלה בקרבנו שהתרחקו מאוד מן היהדות הזו מבקשים איזו שהיא יבנה קטנה, את תל-אביב ואינטלקטואליה, ואינם רוצים בירושלים שלמה, והר הבית והמקדש בלבה, בלב האומה.
רק בשבוע שעבר פסק בג"ץ של מדינת היהודים לבקשת רשות השידור של מדינה זו כי הביטוי "ירושלים לב האומה" הוא "שנוי במחלוקת" ולכן אין להשתמש בו בתשדיר פרסומת הקורא להצטרף לשרשרת האנושית שיצרו 200,000 איש שלשום בין מחסום ארז ובין ירושלים לב האומה. ואם כך חושב בג"ץ, סימן שרבן יוחנן בן זכאי עדיין שולט בלב שופטיו גם אם הם חילונים למהדרין. שהם אינם מבינים כי הוויתור על ירושלים הביא לחורבן.
אבל מאות האלפים לא שמו לבם לנתק שחל בין שופטי ישראל ומלחמת הקיום שלנו, וגם לא לתוכנית ההתנתקות של קברניטים אובדי דרך. הם יצרו שרשרת אנושית מופלאה בין הגוף והלב. הם אמרו לממשלת ישראל כי אינם רוצים בחורבן חדש ובגלות חדשה, מתוצרת ישראל. הם אמרו כי ביום פקודה לא שרשרת אנושית לירושלים תעמוד בפני הקברניטים אלא חומה אנושית של מאות אלפים שלא יניחו לאיש להרוס ולהחריב ולהגלות. הם למדו את לקחי המצור והחורבן, הם גם מבינים כי בלי ארץ ישראל אין לעם היהודי קיום. בימי בין המצרים עלה אור גדול בארץ.
אם אריאל שרון נחשב בשעתו לחומת המגן של ארץ ישראל, החומה הזו הובקעה. אבל חומה אנושית אדירה נוצרה מפנים לחומה שקרסה – חומת העם, שתמנע חורבן חדש.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
