חבלי משיח
תוכניתו של השר ישראל כץ לנטיעת 72 אלף עצי זית בגדה היא צעד נוסף בדרך למלחמת גוג ומגוג, בדרך לגאולה
בשנים האחרונות שיטת האדמה החרוכה שהנהיג צה"ל בשטחים הכבושים עוררה בי תמיהה גדולה. עקירת פרדסים, כרמים, עצי נוי, חממות ובייחוד זיתים ועוד זיתים ועוד זיתים. לעתים חשבתי שהמוטיבציה לעקירת עצי זית מונעת על-ידי חמדנות בעלי הווילות החדשות לעצים עתיקים, ומחמדנותם של הקבלנים של צה"ל, המבצעים את העקירה.
אלא שלא תמיד עקרו את העצים משורש. זכור מעשה הוונדליזם של ניעור 400 עצי זית בלילה אחד, כאשר איש מהצבא לא שמע ולא ראה, כביכול, ועד היום "אין יודעים" מי עשה זאת, אם כי ידוע היטב מדוע ולטובת מי.
עכשיו מתבהרת התמונה. כולה תוכנית סודית של שר החקלאות, ישראל כץ, לגאולת הקרקע. לפני יומיים התבשרנו ב"ידיעות אחרונות" שהשר הנכבד "הורה לנטוע 72,000 עצי זית על 2,500 דונם בשטחי יהודה ושומרון", וכל זאת במטרה "לשמור על בעלות מטעים בידיים יהודיות ולמנוע העברת השטחים בעתיד לפלסטינים".
מסתבר כי לגזל אדמת הפלסטינים אין צורך באישור ממשלה, ודאי לא בהסדר עם הרשות. השיטה מובנת. לנו הכוח, אנו הכובש ומכוח הכוח מותר להרוס, לעקור, לשדוד ולגזול ככל העולה על רוחו של שר זה או אחר, המתנחלים או הצבא, ובייחוד מתוקף ימי המשיח המפעמים בלבבות אנשי הליכוד והמתנחלים.
אין ספק כי הגאולה קרובה, אלא שקודם יש לפעול למלחמת גוג ומגוג, זו שתביא בחבליה את המשיח. שהרי איש לא מעלה בדעתו שהפלסטינים יריעו בשמחה לגזל הזה בנוסף לכל מה שכבר נגזל מהם באמצעות החומה הנבנית, ההתנחלויות המתרחבות, גירושם של יושבי המערות תוך סתימת בורות המים ועוד ועוד.
האמת, איש בממשלה אינו רוצה בשלום עם הפלסטינים. אנחנו רוצים את ארץ ישראל השלמה
נדבך נוסף - פחות סודי אך הרבה יותר יקר וגרנדיוזי - בתוכנית להבאת מלחמת גוג ומגוג נבנה בניצוחו של מה שנקרא עדיין "צבא הגנה לישראל".
מרוב הגנה מתכוננים שר הביטחון והרמטכ"ל להפציץ את איראן. בכישרון רב הם הצליחו להטטיל עלינו את "אימת עיראק", ולרושש את הקופה הציבורית. למזלנו, ארה"ב הקדימה אותנו ומנעה מצה"ל לשאת את "דגל השחרור" מסדאם חוסיין. עכשיו, בלשון הפרסית, מר מופז מאיים על איראן, כאילו בעיית התחמשותה אינה בעיה כלל-עולמית אלא רק של ישראל.
אנחנו, המצפצפים על כל המדינות החברות באו"ם ועל המשפט הבינלאומי; אנחנו, שסירבנו לחתום על האמנה הבינלאומית להפצת נשק גרעיני; אנחנו, שאימצנו את אסטרטגיית הכוח - אנחנו מחליטים כי שליחותנו היא לחסל את הנשק הבלתי קונבנציונלי שעדיין אין לאיראן אך יש לנו, ולהודו ולפקיסטן ולרוסיה ולאוקראינה, הארצות הסובבות את איראן. שליחותנו ברורה, ועלינו להיות החלוץ במלחמה שאחריתה מי ישורנו.
אבל גם בנושא זה לא יהיה דיון נבון, ממש כשם שלא יהיה על התוכנית לגזילת 2,500 דונם נוספים מהפלסטינים, על התקציב הכרוך בנטיעת 72,000 עצי זית, ועל ההכנות למלחמה נוספת שאין בה צורך. אבל העיקר שיש מוטיבציה. הרבה מוטיבציה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
