שתף קטע נבחר
צילום: אלעד גרשגורן

אוצר גנוז בקומראן

ילד בדואי חשף את העבר העשיר של קומראן ואת המגילות הגנוזות. מאז הפך המקום לאחד האתרים הארכיאולוגים החשובים בעולם

 

  • משך הסיור: יום שלם
  • ציוד: כובע, מים 
  • דרגת קושי: קלה

 

"אך עין גדי לא תסבול בכמש - בה ישלוט גוון ירוק וחום" ('עין גדי'. איתן פרץ/דב שלום אהרוני)

 

היורדים מירושלים לכיוון ערבות ים המלח, אינם יכולים שלא לחוש את אווירת הקסמים שחולפת בכל נימי גופם. מיד בעוברנו את שילוט 'גובה פני הים' (קו האפס) - נפתח חלון הנפלאות ונפערים הנופים של גבעות החוואר, אשר בשילוב עם משטר הרוחות הקיים באזור, יוצרים נוף קדומים ייחודי. כאן גם אפשר להפליג אל העבר, והרי פה ניצבו אברהם ולוט וחילקו ביניהם את הארץ. מרחוק נשקפים הרי מואב המטילים את צלם למעמקי ים המלח הבוהק באור השמש.

 

לנקודה העיקרית במסלולנו, גן-לאומי קומראן, נגיע לאחר שנצא מירושלים לכיוון ים המלח, נמשיך כ-30 דקות, עד שנגיע לפנייה דרומה (ימינה) לכיוון עין גדי ומצדה, על צומת הלידו (תחנת דלק צמודה). מצוק העתקים ניצב עתה למולכם. זהו המצוק שתוחם את מדבר יהודה ומותיר לעיניכם הרואות את עוצמתו והדרו. למרגלות המצוק, כ-3 ק"מ מצומת הלידו, נמצא היישוב היהודי מתקופת בית שני - קומראן.

 

נחזור אחורה במנהרת הזמן אל קומראן של 1947. בינות החורבות המבצבצות מעל פני הקרקע מהלך נער בדואי משבט הכעבנה, רועה את צאן אביו. מעל מצוקו הצפוני של נחל קומראן משליך הנער אבנים לנתב את הצאן, כפי שנוהגים הרועים. אחת האבנים נעלמה במעופה באחד הפירים שנפערו בחוואר. הילד הסקרן הביט לתוך חלל הפיר ומתוך משובה נערית השליך אבן נוספת שנבלמה בצליל מתכתי. הילד ירד לתוך החלל ולעיניו נתגלו מספר קנקנים גדולים ומשונים. אחד הקנקנים היה שבור (כפי הנראה מפגיעת האבן) ומתוכו ביצבץ דבר מה מגולגל וכרוך.

 

לימים נמצא כי תגלית זו היא אשר הובילה אותנו לתוך אחד הנתיבים המופלאים במפת ההיסטוריה של תקופת בית שני בארץ ישראל. "המציאה" שחשף אותו נער צעיר הביאה אנשי מדע רבים וארכיאולוגים מכל העולם לחקור ולחפור את האזור ולהביא לחשיפת מגילות כתובות המספרות את נפלאות התקופה ומתיישבי קומראן. לימים זכו המגילות לשמם המפורסם - 'המגילות הגנוזות' שהפכו את קומראן לאחד האתרים הארכיאולוגים החשובים ביותר בארץ ישראל ובעולם כולו.

 

בשנים 1956-1951 נערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות (בניהולו של הכומר הצרפתי דה-וו) אשר חשפו יישוב מסודר ומובנה. שרידיו הראשוניים של היישוב מורים כי תחילתו היא בתקופת הברזל המאוחרת, לאחר התפלגות ממלכות יהודה וישראל.

 

בתקופת בית שני (לאחר שיבת ציון) היה מרוכז מרבית היישוב היהודי בירושלים וסביבתה. היישוב נחלק לשלוש קבוצות אידיאולוגיות, שחייהם התנהלו במערך מתחים חברתיים מתמיד. אחת הקבוצות פעלה תחת חשיבה משחית והבדילה עצמה מכלל יהודה. מקבוצה זו פרשו פלגים חברתיים אשר פנו למרחבי מדבר יהודה, בקעת הורקניה וים המלח, כדי למצוא לעצמם נחלה ושלווה. באמצע המאה השנייה לפני הספירה התיישבה בקומראן קבוצה שמנתה כ-70 נפש והחלה בפיתוחו של היישוב. לימים נודעת קבוצה זו בשם 'כת קומראן'.

 

הקבוצה עסקה בלימוד תורה ופירושה, כתבה קטעי ספרים מן התנ"ך, שיכתבה קטעי ספרים מן הספרים החיצוניים המקודשים, העלתה על כתב את קורות הכת והתנהלותה ורשמה מסמכים אותנטיים בכל הקשור לתיפעולו של בית המקדש. כל הכתובים הללו מאוגדים בתוך המערך המפואר של המגילות הגנוזות, שם מגולל סיפור מרתק של קבוצה בדלנית שניהלה אורח חיים קומונרי (למעשה, הקיבוץ הראשון בארץ ישראל) תחת תקנות חברתיות מגבילות ביותר וסגפניות.

 

13 מקוואות נחשפו במתחמו הקטן של היישוב. תעלות הולכה של מים ומתקני מים רבים פזורים באתר, ומעל כולם נחשפה אמת מים רחבה שהוליכה את מי הנגר מהמצוק לאתר (סביר להניח כי במקום זרם גם מעיין). בעלי מלאכה רבים שירתו את אנשי המקום. באתר סמוך, בשמורת-טבע עינות צוקים, נחשפה חווה חקלאית אשר בה עבדו אנשי קומראן. מזרחית לאתר נחשף בית קברות גדול (1,100 קברים) המספר בדממה את אורך השנים של המקום.

 

נווה חיים שפרץ מתוך הנוף

 

נעזוב את קומראן ונמשיך דרומה בכביש 90, במשך כשלושת רבעי השעה, לשמורת-טבע עין גדי, שם בלב המדבר פורץ לפתע מתוך הנוף נווה מדבר. נווה חיים של נחלי מים מתוקים ומפלים, בריכות צוננות, צמחייה צפופה וייחודית ועולם חי מגוון. הניגוד החריף בין המצוקים התלולים והצחיחים לעושר הירוק והמים, האוויר הצלול של המדבר ורעש המפלים - כל אלה יוצרים הרמוניה נדירה ביופיה. מעיינות עין גדי מושכים אליהם בעלי חיים רבים - ציפורי שיר, דורסים, יעלים, שפני סלע ועוד. שבילי השמורה מאפשרים ביקור לכל המשפחה בשני הנחלים המרכיבים אותה - נחל דוד ונחל ערוגות.

 

האדם שכן בנווה מדבר זה מאז ימי קדם. באזור התגלו שרידי תרבותו מלפני 4,000 שנה ועד היישוב היהודי של ימי בר כוכבא. בתקופת בית שני גידלו כאן איכרים יהודים את צמח האפרסמון המסתורי שממנו הפיקו את הבושם היקר ביותר של התקופה הרומית. סוד גידולו היה שמור רק בידיהם, והצמח נעלם והוכחד יחד עם הרס היישוב היהודי. אולי תוכלו אתם בעת סיורכם בשבילי השמורה לגלות סימנים אודות הסוד המסתורי.

 

פסיפס בבית הכנסת

 

מדי שבת, בשעות 10:00 ו-13:00: סיור אך רצפת הפסיפס המרתקת מתקופת המשנה והתלמוד בגן-לאומי בית הכנסת העתיק, עין גדי. במתחם בית הכנסת יתקיימו סדנאות יצירה. טל': 6584285 - 08.

 

הכותב הוא ממונה תחום קהל וקהילה, מחוז יהודה ושומרון, רשות הטבע והגנים

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: לביא ארצי-החברה להגנת הטבע
קומראן. אבן אחת נעלמה באחד הפירים
צילום: לביא ארצי-החברה להגנת הטבע
עין גדי. הרמוניה נדירה ביופיה
צילום: לע"מ
מומלצים