"בעזרת השם, בעוד שנתיים-שלוש יהיה כאן נפט"

מאז שנות ה-50 לא נתגלה נפט בישראל. במקום נפט, הופיעו במשך השנים שורה ארוכה של יזמים וספסרים, שפיזרו הבטחות גרנדיוזיות למצוא את הזהב השחור. במקרה הטוב היו אלה חולמים ויזמים כושלים, שגייסו מיליונים בחיפושי נפט ולא מצאו; במקרה הרע היו אלה נוכלים, שהנפיקו חברות בבורסה על סמך ההבטחות, גרפו מיליונים ונעלמו עם הכסף.

הנסיון הרע הזה לא מרתיע את הגיאולוג טוביה לוסקין, שמזה כ-14 שנה ממשיך לחפש נפט בארץ הקודש. לוסקין עוסק בחיפושי נפט ברחבי העולם מאז שנות ה-70, ועבד באחדות מחברות הנפט הגדולות בעולם, בהן של וסאן. בשנת 1990 עלה לישראל, לאחר שהגיע למסקנה שיש סיכוי למצוא כאן נפט. כיום לוסקין הוא אחד מ-3 השותפים בגרעין השליטה בחברת חיפושי הנפט גבעות עולם, שהודיעה בשבוע שעבר לבורסה כי תתחיל באוקטובר הקרוב לקדוח באתר מגד שבין כפר סבא, נווה ימין וראש העין, בתקווה למצוא שם נפט.

בשיחה עם ynet, מסביר לוסקין כיצד הגיע למסקנה שיש נפט באתר, מדוע אף אחד לא חשב על כך קודם-לכן, וכיצד הוא מתכוון לשכנע את הספקנים.

כיצד הגעת למסקנה שיש נפט בישראל, ודווקא במקום הזה?

"חיפושי הנפט בישראל התמקדו תמיד בנגב, כיוון שהחוקרים ניסו תמיד לחפש נפט קרוב לערב הסעודית והיו מודעים פחות לכך שגם סוריה מפיקה כמיליון חביות נפט ביום. כשבודקים את תוואי מאגר הנפט שמתחת לאדמת סוריה, רואים שהוא עובר גם מתחת לאדמת ישראל". 

"גילינו את הנפט בקידוח מגד לאחר שביצענו עשרות קידוחי נסיון באתרים שונים בישראל, ולא מצאנו נפט בכמות שמצדיקה כלכלית את השאיבה". 

כיצד אתה יודע שיש שם נפט בכמות מסחרית?

"המאגר נמצא בתוך שכבת קרקע שרוחבה כ-200 מטר. כדי לוודא שהמאגר אכן מכיל נפט וששיעור הנפט מכלל החומרים במאגר גדול מספיק, קדחנו בקרקע בשלוש נקודות שונות ברחבי המאגר. ברגע שהנפט נמצא בכמות מספקת בשלושתם, ברור שהוא נמצא לכל רוחב המאגר".

"עובי המאגר הוא 20 מטר. מבלי להיכנס לפרטים רבים מדי, אפשר לומר שהנפט מהווה כ-4% מתכולת המאגר והגענו למסקנה שבמאגר יש כמיליארד חביות נפט. בשדות נפט טובים אפשר לשאוב כ-35% מהנפט שנמצא במאגר. מכיוון שלשדה הזה יש מגרעות שונות, אני מעריך שנשאב רק 20%, שהם כ-200 מיליון חביות".   

הרבה חברות ויזמים חיפשו נפט בישראל. כיצד אף אחד לא גילה את מכרה הזהב שלכם?

"הצורה שבה חיפשו עד כה נפט בארץ לא יכלה לעבוד. החיפושים נעשו באופן יזום על ידי מכונים שונים ומשונים: מכון הנפט, המכון הגיאולוגי ועוד ועוד. החוקרים בכל מכון החזיקו רק חלק מהמידע, ועבדו במנותק ממכונים אחרים. לא היה שום מאגר מרכזי של כל המידע. גם אם כל החוקרים היו אלברט איינשטיינים, הם לא היו מוצאים נפט. אנחנו, לעומת זאת, היינו 10 אנשים. עבדנו באופן עצמאי וריכזנו את כל המידע יחד, וכך יכולנו לראות את התמונה כולה". 

"מלבד זאת, טכנולוגיית החיפוש והשאיבה התפתחה במשך השנים. הנפט שבקידוח שלנו כלוא בשכבה דקה מאוד בין שתי שכבות של סלע. כדי לשאוב אותו, צריך לקדוח בו לרוחב השכבה הזאת. לפני 20 שנה לא הייתה טכנולוגיה לקידוח אופקי של נפט, ולכן, גם אם מישהו היה מגלה את "מגד", הוא היה מבצע קידוח אנכי ומפיק מעט מאוד. כיום, קידוח אופקי הוא טכנולוגיה מוכרת שמשתמשים בה בכל העולם".

החברה שלך נסחרת בבורסה. בשנות ה-80 הופיעו כאן יזמים שהנפיקו חברה, הבטיחו נפט, גרפו מיליונים והסתבכו בפלילים ובשערוריות. איך תשכנע את הציבור הספקני, שבמקרה שלך הכל יהיה אחרת?

"אתה מדבר על דברים שמוכרים וכואבים לי. לפני שהגעתי לישראל, עבדתי כל חיי בחיפושי נפט, והייתי גאה מאוד במקצוע שלי. התגובות שנתקלתי בהן כשהגעתי לכאן זעזעו אותי. היו שנים שבהן התביישתי לספר לאנשים כאן במה אני עוסק. ברגע שאתה מדבר כאן על נפט, אתה 'גנעב', רמאי ונוכל. היה לי קשה מאוד. אני מכיר את הסיפורים משנות ה-80, ואני לא מאשים אף אחד אם הוא חשדן וסקפטי, אבל בחודשים האחרונים אני מתחיל להרגיש שהגישה משתנה".

"אני בא עם קבלות ועובדות, ובסופו של דבר, ההיגיון מנצח ואנשים מתחילים להבין. העובדות ברורות ופשוטות: מצאנו נפט. הוצאנו 30 מיליון דולר מהכסף שלא היה לנו. ביקשנו ממומחים בלתי-תלויים לבדוק אותנו שוב ושוב".

"את ההוכחה הטובה ביותר שאני צודק קיבלתי מפקידי משרד התשתיות, שהיו החשדנים הכי גדולים. המדינה נתנה לחברה שלנו חזקה ל-30 שנה על שדה הנפט. על שטר החזקה כתוב, שהיא ניתנת רק "למי שגילה נפט". עד לפני מספר חודשים, כל הפקידים, המומחים והפקחים במשרד התשתיות אמרו שאנחנו מגזימים, שאנחנו טועים, שאין לנו סיכוי. כולם שינו את עמדתם. ד"ר  יעקב מימרן, אחד המבקרים הגדולים שלנו, הודיע לא מזמן ש'אנחנו לא מטעים את הציבור'". 

"ברור לי שייקח הרבה זמן עד שהציבור הרחב, הפוליטיקאים והמשקיעים בבורסה יפסיקו לפקפק. זה לא מפריע לי. כשהם יראו את הנפט זורם, הם ידברו אחרת. אני חושב שזה מגוחך שחברה שמחזיקה מאגר בהיקף כזה נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של 10 מיליון דולר, אבל אם הכסף היה מתחיל לזרום עוד לפני הנפט, החשדנות הייתה גדולה עוד יותר. אני לא ממהר. חיכיתי 14 שנה, נחכה עוד קצת".   

מתי הנפט יתחיל לזרום?

"אנחנו נתחיל לשאוב, בעזרת השם, אחרי החגים. אנחנו נקדח בצורה שהגיאולוגים מכנים "רגל עוף": נבצע בין 3 ל-5 קידוחים בנקודות שונות בשטח, ומכל קידוח נשלח 2 או 3 שלוחות אנכיות לצדדים, לתוך האדמה. כל זה אמור לקחת בין שנתיים ל-3 שנים, עד שנתחיל לראות נפט".  

"הגז הטבעי הוא בעייה פוליטית"

לוסקין נולד במוסקבה, ולמד גיאולוגיה בשנות ה-60 במכון מדעי יוקרתי בברית המועצות. "רציתי להיות מדען גרעין", הוא מספר, "אבל המשטר לא איפשר ליהודים להיכנס לתחום הזה, אז הלכתי ללמוד את התחום שנראה לי הכי דומה לאנרגיה גרעינית". 

בשנות ה-70 נסע לקנדה, ולדבריו, התקבל תוך כחודש לעבודה בענקית הנפט "של". עד 1990 חיפש נפט בקנדה, באוסטרליה, באינדונזיה, בארצות הברית ובמדינות נוספות. לוסקין הוא הטיפוס הקלאסי של המשוגע-לדבר. עיניו נוצצות כשהוא מדבר בפרטי-פרטים על מאגרים וטכנולוגיות קידוח. כשמנסים לדבר אתו על כסף, הוא נוטה להשתעמם. אלא שלפי מחירי הנפט הנוכחיים, נראה שלוסטיג עומד להיות אדם עשיר מאוד: הפוטנציאל הכלכלי של 200 מיליון חביות נפט הוא כ-8 מיליארד דולר.

עזבת קריירה בטוחה בתור שכיר בחו"ל. מה הביא אותך להגיע לכאן, ולהתחיל במיזם המסוכן והמסובך הזה?

"המחשבה שבעזרת השם, יהיה לישראל נפט, מרגשת אותי. אם במלחמת ששת הימים היה לצה"ל מקור משלו לאספקת נפט, היא הייתה נמשכת 10 ימים, ותחשוב לאלו הישגים היינו מגיעים. אם האמריקנים לא היו מצילים אותנו במלחמת יום הכיפורים ומתדלקים לנו את המטוסים, ישראל הייתה מושמדת בגלל שלא היה לה נפט משלה".

"אני לא איש עסקים. איש עסקים זר לא היה מגיע לכאן לחפש נפט. כל משקיע שהיה מבצע חצי מהקידוחים הכושלים שביצעתי כאן עד שמצאתי את מגד, היה מגיע מזמן למסקנה שחיפוש נפט בישראל אינו כלכלי, ובורח".

"מבחינה כלכלית, הייתי מסודר בחו"ל עד סוף ימי. המשכורת שלי הכפילה את עצמה מדי שנתיים. כנראה שאני אהיה עשיר הרבה יותר בזכות מגד, אבל לא ידעתי את זה מראש. כשהגעתי לכאן, רציתי להמשיך לעבוד כגיאולוג שכיר, ולחפש נפט בשביל אחרים. במשך 4 שנים עבדתי בחינם וקיוויתי לטוב. חיפשתי יזם שישכור את שרותי, ולא מצאתי אף אחד. כשהתייאשתי מהאפשרות שמישהו ישקיע בחברה, החלטתי למצוא שותפים, והקמתי את מגד". 

מי הם הלקוחות הפוטנציאליים שלכם?

"הלקוחות הטבעיים ביותר הם שני בתי הזיקוק הישראליים. אבל אם הם לא יקנו, או שיישאר לנו עודף, נמכור בחו"ל. בשוק הנפט אין בעיה למצוא לקוחות, בניגוד לשוק הגז הטבעי המוגבל והתחרותי. הנפט, בניגוד לגז, הוא חומר שניתן להסיע ולהוליך בזול ובקלות, ושוק הנפט הוא צמא ואינסופי".  

בז"ן עומדת לפני הפרטה. האם אתם מעוניינים להשתתף ברכישת אחד מבתי הזיקוק?

"לא נראה לי. כרגע זה בכלל לא עומד על הפרק: אנחנו פשוט לא בליגה של החברות שישתתפו במכרז הזה. אם נצליח כמו שאנחנו מקווים, אולי בעוד כמה שנים נחשוב על כך, אבל אני מאמין שגם אז נחליט שלא. אנחנו מעדיפים להיות חברה שעוסקת בשאיבת נפט בלבד, ולא חברה שמבצעת את כל התהליך. אני גם לא בטוח שחוקי הרגולציה יאפשרו לנו לבצע מיזוג כזה". 

כיצד ישפיע גילוי הנפט על כלכלת ישראל?

"זה לא מעניין אותי. אני לא ראש הממשלה. התפקיד שלי הוא רק לגלות את הנפט ולעשות ממנו כסף. כל השאר הוא באחריות הפוליטיקאים. אבל אם אתה שואל אם ישראל תהפוך למעצמת נפט כמו חלק ממדינות ערב התשובה היא שלילית. עם כל הכבוד, הפוטנציאל כאן הוא טיפה בים לעומת מה שיש להם".

הארגונים הירוקים טוענים מתנגדים לשימוש בנפט וקוראים להשקיעו זמן וכסף בחיפוש מקורות אנרגיה טובים יותר, כמו גז טבעי ואנרגית השמש.

"יש לי הפתעה בשבילך: המאגר שלנו מכיל גם גז טבעי. הפקת הגז היא חלק מהפקת הנפט, ואנחנו נשאב וננסה למכור אותו. לגבי איכות הסביבה, זה כמו לגבי הכלכלה: אני לא אחראי על המדיניות ועל השימוש בנפט. מצדי, אם הרשויות יעדיפו לשמור על איכות הסביבה ולקנות ממני רק גז ולא נפט, אני אמכור להן גז".

כמה גז טבעי יש לכם? 

"אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק, ובכל מקרה, עוד לא דיווחנו על הכמויות למשקיעים".

אם כך, ייתכן שהויכוח בין יוסי מימן לבריטיש-גז הוא מיותר, ושאתה תהיה ספק הגז הטבעי הבא. 

"הויכוח על הגז הטבעי הוא מתחילתו ועד סופו שאלה פוליטית. אני מוכן לספק של כל אחד, אבל אני לא עומד להיכנס למלחמה פוליטית בשביל זה. אני איש מקצוע, את הפוליטיקה אני משאיר לאחרים".