מטר המטאורים: המושגים שכדאי להכיר
מהו רדיאנט, מהו קצב זניטי, כיצד קובעים את שיא מטר המטאורים ומהיכן הוא מגיע, מהם הפרסאידים ומה לגבי משאלות
לקראת מטר המטאורים הצפוי בשמי ישראל בלילות הקרובים, הנה כמה מונחים ומושגים מקצועיים הקשורים לתופעה.
רדיאנט
הרדיאנט (radiant) היא נקודה דמיונית בחלל, שנראית כנקודת המוצא של מטר המטאורים. נשאלת השאלה, מדוע נראים המטאורים כיוצאים מנקודה אחת?
כדור הארץ נע בחלל, לכיוון האזור שבו מצויים חלקיקי האבק היוצרים את מטר המטאורים. החלקיקים נלכדים על ידי כדור הארץ, ונעים לקראתו בקווים מקבילים. כיוון שכל החלקיקים מגיעים מאותו כיוון בחלל, הם נראים כיוצאים מנקודה אחת, בגלל תופעת הפרספקטיבה, ממש כשם שפסי הרכבת ועמודי החשמל המקבילים, נראים כיוצאים מנקודה אחת. במטרות 'רחבים', שנמשכים מספר ימים, נקודת הרדיאנט נעה על פני כיפת השמים מדי לילה, עקב שינוי הכיוון של תנועת כדור הארץ יחסית לחגורת האבק, הנובעת מצורת מסלולו של כדור הארץ. כל מטר מטאורים נקרא על שם קבוצת הכוכבים, בה מצויה נקודת הרדיאנט בשיא המטר.
קז"ש - קצב זניטי לשעה
הקז"ש (ZHR - zenithal hourly rate) הוא מושג המבטא את מספר המטאורים בשעה, שהיו נצפים בשעת השיא של המטר, לו נקודת הרדיאנט היתה בזניט. ככל שנקודת הרדיאנט מרוחקת מהזניט בעת שיא המטר, ייראו פחות מטאורים מאשר הקז"ש הצפוי. הקז"ש המרבי ייראה תמיד לאחר חצות, כיוון שאז הצופה מצוי על חלק כדור הארץ הפונה לכיוון אזור האבק.
שיא המטר
ישנם מטרות מטאורים שנמשכים מספר שבועות וישנם כאלה שאורכים מספר ימים. שיא המטר חל ביום ובשעה, בהם כדור הארץ מצוי במרכזו של אזור האבק. הואיל ושעת השיא של המטר היא בזמן עולמי, האזור בו ייראה הקז"ש הגדול ביותר בשיא המטר יהיה האזור בו שעת השיא תהיה לאחר חצות ולפנות בוקר.
מקור המטר
מקור המטר הוא השביט או האסטרואיד, שממנו נוצר האבק הגורם את המטר. כיוון שרוב המטרות זקנים ונוצרו במשך מעברים רבים של שביטים סביב השמש, כאשר לעתים מפרידות מאות שנים בין מעבר למעבר, מרבית המטרות הם זקנים. החומר שנזרק מהשביטים התפזר לאורך המסלול של השביט, כאשר יש "שיאים" באזורים שבהם השביט היה בנקודה הקרובה ביותר לשמש באותה שנה. כדור הארץ צפוי לעבור סמוך לאזור כזה שנוצר בעת מעבר סמוך לשמש של שביט האב שיצר את המטר הנוכחי לפני מאות שנים. האבק יוצר מעין אבוב עבה סביב מרכז המסלול. כמובן שמרכזו של האבוב צפוף ודחוס משוליו.
מסיבה זו מטר מטאורים יכול להמשך לעתים גם מספר שבועות, אך השיא נמשך במשך כמה שעות. האזכור הראשון של מטר מטאורים היה במאה ה- 7 לפני הספירה, אך יש מטרות שנצפו לראשונה רק לפני כמה עשרות שנים, חלקם רק באמצעות המכ"מ. מקור המטר הפרסאידים הוא בשביט סוויפט-טאטל שחלף בקרבת השמש בפעם האחרונה בדצמבר 1992 ואילו הפעם הבאה שיתקרב אלינו תהיה בשנת 2123.
מהו מטר הפרסאידים?
נקודת המוצא של המטאורים במטר הפרסאידים בקבוצת הכוכבים פרסאוס, ומכאן שמם. הקבוצה נראית מעל האופק הצפון-מזרחי בסביבות חצות הלילה לצופה מישראל והיא גובלת בקבוצת קסיופיאה (ה- W) שמצויה מעט משמאל (מצפון). כאמור, המטאורים שם הם אבק שנזרק משביט סוויפט-טאטל (Swift-Tuttle) שמקיף את השמש אחת ל- 131 שנה. מדי שנה כדור הארץ חולף בנתיבו המקורי של השביט סביב ה- 12 באוגוסט. ובאותו יום ניתן לראות עליה במספר המטאורים, עד כ 100 מטאורים בשעה בשיא. המטאורים של מטר הפרסאידים מהירים מאד ומהירות כניסתם לאטמוספירת כדור הארץ היא 59 ק"מ לשניה. הבהירים והגדולים שבהם יכולים להשאיר בשמיים שובלים שייראו במשך עשרות דקות (בשמיים חשוכים) והם ייראו היטב גם מתוך עיר.
ומה לגבי משאלות?
מנהג נפוץ הוא לבקש משאלות בעת שנראה מטאור. כמובן שמקורו של מנהג זה הוא באמונה עממית עתיקה לפיה הכוכבים בשמים סימלו את נשמות בני האדם ומטאור (כוכב נופל) הוא נשמה של אדם שפרחה מהעולם אל עולם אחר שכולו טוב ובעת שנראה מטאור אנו מפנים למעשה משאלה אל רוחו של אותו אדם. כמובן שכיום יש הסברים שונים מעט לתופעת המטאורים אך הנוהג נותר ומרבית האנשים מבקשים משאלות. כפי שנאמר – לא מועיל, לא מזיק.
הכותב הוא מנהל פורום אסטרונומיה של ynet ומנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים.
לפנייה לכתב/ת 
