דו"ח בצלם מציג: "אפרטהייד של כבישים" בגדה

"ישראל מנהיגה בגדה 'משטר כבישים אסורים', המבוסס על עיקרון של הפרדה תוך אפליה, עם קווי דמיון מסויימים למשטר הגזעני שהיה נהוג בדרום אפריקה, במסגרתו נקבעת זכותו של כל תושב בגדה להשתמש בכבישים על סמך מוצאו הלאומי". כך קובע דו"ח של ארגון "בצלם", שיפורסם בשלמותו מחר (יום ג').

הדו"ח מפרט את מפת הכבישים המותרים לתנועה של פלסטינים לצד הכבישים הרבים שבהם אסורה נסיעתם לחלוטין או בצורה חלקית - איסורים המקשים עד מאוד על חיי האוכלוסיה. למפת הכבישים ביהודה ושומרון בשלמותה - לחצו כאן.

מחברי הדו"ח מגלים אמנם הבנה לדבריהם לכך ש"על ישראל לנקוט צעדים ביטחוניים כדי להגן על אזרחיה מפני התקפות, והיא אף מחוייבת לעשות כן", עם זאת, לדבריהם, האמצעים חייבים לעלות בקנה אחד עם ההגבלות שנקבעו במשפט הישראלי והבינלאומי.

מפת הכבישים (מתוך דו"ח בצלם)

הדו"ח מתייחס לקשר ההדוק בין מדיניות הכבישים של ישראל למפעל ההתנחלויות. המחברים קובעים, על סמך התבססות על נתונים מהתקשורת הכלכלית כי עלות סלילת מאות קילומטרים של כבישים בגדה שנועדו לשרת את ההתנחלויות מגיעה לעשרה מיליארד שקל כשלצורך כך מופקעות קרקעות פלסטיניות רבות.

לפי הדו"ח, השלטונות משתמשים בטיעון כי ההפקעה נעשתה לצרכים צבאיים או כדי לשרת את האוכלוסייה הפלסטינית - טיעונים שנועדו על פי מחברי הדו"ח להכשיר את ההשתלטות על הקרקעות בפני בג"ץ או מול גורמים בינלאומיים. "קשה להצביע על כביש כלשהו שסללה ישראל בגדה שלא תוכנן לשרת או להנציח את מפעל ההתנחלויות".

"צירים סטריליים"

הפרק השני בדו"ח מתייחס לכבישים האסורים. פרק זה מבוסס על תחקיר אנשי בצלם ומבהיר את סיווג הכבישים בגדה לשלוש קטגוריות, על פי חומרת ההגבלות שחלות בהם על הפלסטינים.

הקטגוריה הראשונה היא קטגוריית הכבישים שבהם יש מניעה מוחלטת לפלסטינים לנוע בהם. בחלק מכבישים אלה המניעה מיושמת על ידי מחסומים מאוישים של צה"ל, כמו כביש 557 בשומרון שמוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה המוגדר כ"ציר סטרילי" האסור לנסיעת פלסטינים.

במקומות אחרים, כמו באזור רמאללה, הנסיעה בלתי אפשרית לאחר שחיילי צה"ל חסמו את הכניסה למספר כפרים (א-טירה, בית עור, בית ליקיה ועוד). "הבעיה", קובע הדו"ח, "היא שבחלק מהכבישים שמוגדרים ככבישים מותרים לנסיעת פלסטינים נמנע המשך הנסיעה שכן הכביש המותר מצטלב עם כביש אסור ועל הפלסטינים לרדת מהרכב, לחצות את הכביש ולהמשיך ברכב אחר".

כך קורה שבאזור ג'נין התושבים אינם יכולים לנסוע מהעיר לכפרים שממזרח לעיר, שכן בין שתי הנקודות עובר כביש ג'נין-ג'לאמה, המחבר את ההתנחלויות גנים וכדים לישראל ובו אסורה נסיעת פלסטינים. הדו"ח מציין כי ישנם בגדה 17 כבישים באורך כולל של 124 קילומטרים בהם איסור הנסיעה על הפלסטינים הוא מוחלט.

"תשתף פעולה, ותקבל היתר"

קטגוריה שנייה היא של הכבישים בהם מניעת הנסיעה היא חלקית והנסיעה בהם כפופה להיתרים מיוחדים שמנפיק המנהל האזרחי לפלסטינים. 

הדו"ח קובע כי בחלק מהכבישים האלה, שבהם הנסיעה מותרת לכאורה על פי היתר מיוחד, היא נאסרת תקופות ממושכות על הפלסטינים, למעט אוטובוסים, כאשר מדובר בתקופה המוגדרת על ידי הרשויות כ"תקופות מתוחות". תחקיר בצלם קובע כי קיימים עשרה כבישים כאלה בגדה באורך של 245 קילומטר, בהם חלה מניעה חלקית של נסיעת פלסטינים וכאמור הנסיעה כרוכה בהיתרים מיוחדים.

בהקשר זה גבו תחקירני בצלם עדות מנהג פלסטיני מרמאללה, שביקש היתר נסיעה בכבישי הגדה. הנהג סיפר כי הקפטן רסמי מהשב"כ אמר לו: "אתה לא הראשון ולא האחרון שמשתף פעולה. אם אתה רוצה ממני עזרה אז גם אתה צריך לעזור לי".

לדברי הנהג, "כשסירבתי, אמר הקפטן שהפגישה הזו בינינו היתה לא נעימה והשם שלי יישאר במחשב. בינתיים המעביד שלי מוריד לי כסף מהמשכורת וכל הזמן מאיים להוריד לי עוד. אני מפחד שהוא יפטר אותי", כך אומר הנהג הפלסטיני.

כבישים ב"שימוש מוגבל"

הקטגוריה השלישית היא של כבישים שבהם השימוש של הפלסטינים הוא שימוש מוגבל. קטגוריה זו כוללת כבישים שהגישה אליהם אפשרית דרך צומת אחד בה מוצב מחסום מאויש בעוד שאר דרכי הגישה ליישובים השוכנים לצידי אותם כבישים - חסומות.

העיכוב בכבישים האלה כתוצאה מהמחסום וזמן ההמתנה הכרוכים בכך מרתיעים פלסטינים רבים מלהשתמש בכבישים אלה, גם אם הנסיעה בהם אינה אסורה באיסור מוחלט.

בקטגוריה זו כלולים חלק מהכבישים הראשיים בגדה, כמו כביש 60 החוצה את הגדה מצפון לדרום, כביש חוצה שומרון המשתרע בין הקו הירוק לנהר הירדן וכביש חוצה יהודה המוביל מחברון עד הקו הירוק. בקטגוריה זו יש 14 כבישים באורך של 365 קילומטר.

בסך הכל, על פי הדו"ח, קיימים בשטחים 41 כבישים, מהם כבישים ראשיים ומרכזיים, בהם מופעל סוג מסוים של איסור נסיעה על הפלסטינים. כבישים אלה הם באורך כולל של 734 קילומטר.

משטר הכבישים האסורים, קובע הדו"ח, אילץ את האוכלוסיה הפלסטינית לשנות את הרגלי הנסיעה בתוך הגדה, שינויים המחייבים שימוש בכבישים חלופיים ארוכים וקשים יותר, כולל נסיעה בכבישים משובשים ודרכי עפר מאולתרות.

למעשה, קובע הדו"ח, אילץ משטר הכבישים האסורים של ישראל, את רוב האוכלוסייה הפלסטינית לוותר על שימוש ברכבים פרטיים.

39 מתו בגלל עיכוב בקבלת טיפול

תחקיר בצלם קובע כי הארגון תיעד מאז תחילת האינתיפאדה 39 מקרים בהם מתו אזרחים פלסטינים כתוצאה מעיכוב בקבלת טיפול רפואי עקב ההגבלות שמטילה ישראל על חופש התנועה. 15 מתוך 39 מקרי המוות הם של קטינים.

הדו"ח גם מונה את הנזק לפלסטינים, החל מהגברת השחיקה של מכוניות והעלויות הכרוכות בכך, וזאת כתוצאה מהנסיעה בכבישים משובשים, ייקור עלויות הנסיעה, הגברת העייפות האישית ואיחורים והיעדרויות לעבודה וללימודים.

פרק מיוחד בדו"ח מתייחס למדיניות ההיתרים שמעניקה ישראל כדי לאפשר נסיעה בכבישי הגדה. הדו"ח קובע כי מספרים גדולים של תושבים מנועים מנסיעה בגלל שהם כלולים בקטגוריות של מנועים בין אם "מנועים ביטחונית" או "מנועים משטרתית".

הקטיגוריה הראשונה של "מנועים ביטחונית" חלה על אלה שהשלטונות חושדים כי יש להם זיקה לפעילות ביטחונית. הקטגוריה השנייה חלה על אלה שיש לגביהם חשד מודיעיני כי מדובר באנשים בעלי פוטנציאל לבצע עבירה בעתיד או בעלי עבירה פלילית בפועל, לרוב מדובר בשהייה בלתי חוקית בישראל.

הדו"ח כולל תיעוד של פלסטינים לגבי הקושי להשיג היתרים ולגבי הסנקציות שמטילה ישראל על אלה שנתפסים נוסעים בכבישים האסורים, החל מקנסות ועד הפקעה של כלי הרכב.

"עניין חמקמק, שלא מעוגן בחקיקה"

תחקיר בצלם קובע כי אחד המאפיינים הבולטים ביותר של משטר הכבישים האסורים הוא היותו "גורף וכולל בתוכו פגיעה ללא הבחנה באוכלוסייה וסוג של ענישה קולקטיבית".

אחת הבעיות המרכזיות, קובע הדו"ח, היא שמדיניות הכבישים האסורים "היא עניין חמקמק משום שאינו מעוגן בשום חקיקה אזרחית של הכנסת לא בהחלטה של הדרג המדינה, לא בצו צבאי ואף לא בהודעה לעיתונות או תמרור ושלט אזהרה. קיומו הוא פועל יוצא מהוראות הניתנות לחיילים בעל פה. בצלם תובע לבטל לאלתר את משטר הכבישים האסורים ולכבד את זכותם של התושבים הפלסטינים לחופש תנועה בכל כבישי הגדה". 

תגובות: "אין גבול לחוצפה"

ח"כ אריה אלדד מהאיחוד הלאומי אמר בתגובה לדו"ח בצלם: "ביום שבצלם ימנעו את הפיגוע הראשון בכבישים, יסכימו היהודים לנסוע בכביש משותף אחד. ביום שבצלם ימנעו את הפיגוע השני תסכים ישראל לפתוח כביש משותף נוסף. ביום שהם ימנעו את הפיגוע השלישי - יבוא המשיח".

ואילו יהושע מור יוסף, המזכיר המדיני של מועצת יש"ע, הגיב: "אין גבול לחוצפה. כל הכבישים העוקפים נסללו במסגרת הסכם אוסלו, שנתן לרשות הפלסטינית את הערים הפלסטיניות, והוציא את התנועה הישראלית מחוץ לערים".

לדבריו, "הכבישים עומדים לשימוש היהודים והערבים כאחד - אבל הערבים הפכו את הכבישים למטווח מוות עבוד היהודים".

מתנועת "שלום עכשיו" נמסר בתגובה כי "דרום אפריקה כבר כאן. מדינת ישראל ממשיכה במדיניות כיבוש גזענית בחצר האחורית שנקראת יהודה ושומרון. בשטחים אין למילה דמוקרטיה אחיזה במציאות".