המבקר: חברות אנרגיה זיהמו את הסביבה במשך שנים
דו"ח חריף של מבקר המדינה העוסק בזיהום המתמשך של אדמה, מים ואוויר בישראל מצד חברות האנרגיה. המסקנות קשות: החברות מזניחות את חובותיהן, חלקן פועלות ללא אישורים, אינן בודקות דליפות ומתמהמהות בטיפול. אבל גם המדינה איננה ערוכה לטיפול בזיהומים קשים, אולי כי המשרד לאיכות הסביבה, נציבות המים וגורמים נוספים עוסקים בעיקר בעימותים על סמכויות. בינתיים, איכות החיים של כולנו צוללת מטה מטה
חברות תשתית האנרגיה בישראל זיהמו במשך שנים את הסביבה וגרמו למפגעים. חלקן אינן מקיימות את מלוא החובות המוטלות עליהן, וממשיכות לפגוע בקביעות באוויר, במים ובאיכות החיים של כולנו. כך קובע דו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום (ב') העוסק בנושא בהרחבה.
"תעשיית האנרגיה היא אחד הגורמים העיקריים לזיהום האוויר, הקרקע, מי התהום, מי הנחלים והים", קובע המבקר, השופט אליעזר גולדברג. בין הסיבות המרכזיות לכך, על פי הדו"ח:
- חלק ממתקני חברות האנרגיה פעלו ללא רישיון עסק כלל.
- באתרים שלהם היו רישיונות עסק - החברות לא הקפידו על מילוי חלק מהתנאים ברישיון.
- המשרד לאיכות הסביבה, רשויות הרישוי ואיגודי הערים לא תמיד הפעילו את מלוא סמכויותיהם ולא אכפו על המפעלים לעמוד בדרישות החוק.
- למשרד לאיכות הסביבה ולנציבות המים אין כל מערכת לאיסוף נתונים על דליפות דלקים ולא מערכת ניטור מקיפה הבודקת זיהומי דלק במי תהום.
- ממסמכי חברת החשמל עולה כי בחלק מהצנרת של מתקניה המשמשים להזרמת דלקים לא נעשתה בדיקה תקופתית - מאז הקמתם. במתקני החברה היו בשנים האחרונות כמה מקרים של דליפת דלק שגרמו לזיהום היום או שפך נחל.
- מדינת ישראל איננה ערוכה כראוי טיפול בזיהומי ים חמורים מדלק. עד אוקטובר 1999 היתה אמורה להיות מוגשת לממשלה תוכנית חירום בנושא על ידי המשרד לאיכות הסביבה. היא לא הגיעה.
בדיקת המבקר בוצעה ב-9 חברות: חברת החשמל לישראל; חברת בתי זיקוק לנפט (בז"ן) ו-3 חברות הבת - גדיב תעשיות פטרוכימיה, כרמל אולפינים ושמנים בסיסיים חיפה; תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן) ו-2 חברות הבת - קו מוצרי דלק (קמ"ד) ופי גלילות מסופי נפט וצינורות; המכון הישראלי לנפט ואנרגיה. כמו כן נבדקו המשרד לאיכות הסביבה, משרד התשתיות ונציבות המים.
יש להדגיש כי חלקו של הדו"ח, העוסק בזיהום של מתקנים ביטחוניים, לא פורסם - בשל החלטת הוועדה לביקורת המדינה, במטרה לשמור על ביטחון המדינה.
הדו"ח קובע כי תמונת המצב מבחינת משק האנרגיה בישראל עגומה: "תמונת המצב רחוקה מלהניח את הדעת. בביקורת הועלה שכמה מחברות תשתית האנרגיה לא מילאו במשך זמן רב חלק מהוראות החוק ומתנאי הרישיונות וההיתרים שניתנו להן בעניין שמירת איכות הסביבה, ובמשך שנים זיהמו את הסביבה וגרמו למפגעים".
הפסולת נותרה שנתיים, התלונה התנדפה
הנה שתי דוגמאות כיצד טופלו מקרים קשים של זיהום בשנים האחרונות. בנובמבר 2001 אירעה דליפה של נפט גולמי מאחד המיכלים של מסוף תש"ן באשקלון, שגרמה לזיהום של 200 מ"ק של קרקע. כדי למנוע זיהום של שכבות קרקע נוספות עקב חילחול של גשמים דרך הקרקע המזוהמת, פינתה תש"ן את הקרקע לבורות אטומים ביריעות ניילון, שכוסו ביריעות.
אולם למרות שבהיתר שניתן לחברה נאמר במפורש כי עליה לסלק פסולת של חומרים מסוכנים בתוך 6 חודשים מיום היווצרותה לאתר פסולת רעילה - הרי שבפועל, זה מה שקרה: בינואר 2002 פנה המשרד לאיכות הסביבה לחברה להגיש לו תוכנית לטיפול בקרקע המזוהמת בתוך חודש. התוכנית הוגשה בדצמבר - אחרי 11 חודשים. במרס 2003 הודיע המשרד לחברה כי התוכנית איננה עומדת במלוא הדרישות. החברה הגישה בקשה אחרת, שבה התלבטו במשרד עד דצמבר 2003. הקרקע המזוהמת, אין צורך לומר, נותרה כל העת במסוף אשקלון. בינואר 2004, בעקבות הביקורת - פינתה סוף סוף תש"ן את הקרקע המזוהמת לאתר הפסולת הרעילה. אחרי יותר משנתיים.
דוגמא שנייה עוסקת בזיהום האוויר: בנובמבר 2001 הגיש מנהל איגוד ערים חיפה תלונה במשטרה נגד מנהל חברת "גדיב", לאחר שמד האטימות של ארובות החברה לא היה תקין יותר מחודש. באחד ממתקני החברה נרשמו במשך 11 יום כ-250 ערכים חריגים של אטימות.
אבל מעיון בתיק החקירה עולה כי חודשיים לאחר מכן, בינואר 2002, החליט קצין החקירות של תחנת זבולון במשטרה להעביר את הטיפול בחקירה ל"רשות אחרת". הרשות הזו היתה מפקח אזורי במשרד לאיכות הסביבה. אבל במשרד, כך עלה מבדיקת המבקר - לא נמצאו מסמכים כלשהם המעידים על טיפול בתלונה זו. היא התנדפה לה, ככל הנראה, אל האוויר המזוהם.
המשרד מתקוטט עם הנציבות
המבקר קובל על תשומת הלב המועטה המוקדשת לנושא הפגיעה באיכות הסביבה. "הגופים המוסמכים לא פיקחו על החברות כדי לוודא שהן עומדות בדרישות ובמגבלות שנקבעו להן; הם גם לא אכפו על החברות, באמצעים העומדים לרשותם, לעמוד בדרישות ובמגבלות. זאת ועוד, בכמה מהעניינים לא קבעו הגופים המוסמכים הוראות שתכליתן למזער את הפגיעה באיכות הסביבה".
המבקר קורא לרשויות השלטוניות לנקוט ביד תקיפה יותר נגד חברות מזהמות. הוא קובל על הפיצול בין גורמים שונים בנושא, ומציין את "המחלוקות וחוסר שיתוף הפעולה, שנמשכים זה שנים, בין המשרד לאיכות הסביבה לבין נציבות המים".
התגובות
מחברת החשמל נמסר בתגובה: "לאורך שנים רבות מתבצעות בדיקות של הגנה קטודית אשר מגינה על צנרת תת ימי למניעת קורוזיה בצנרת. צינורות גמישים במקשרים ימים מוחלפים באופן שיגרתי ותקופתי. בשנת 2002 החלו בדיקות בצנרת תת- ימי במעגן אשדוד לבדיקת עובי דופן, ב-2003 בוצע תיקון בהתאם ובהמשך בוצעה בדיקה מקיפה בכל המקשרים תת-ימיים בתחנת הכוח אשדוד שנמצאו תקינים. בשנה 2004 בוצעה בדיקה הידרוסטטית (בדיקה עמידה בלחץ 150% מלחץ עבודה) של מקשר תת-ימי בתחנת הכוח שבחדרה והוא נמצא תקין. בתחנת הכוח רדינג מתוכנן לבצע בדיקה דומה בשנים 2004-2005 לאחר העברה לשריפת גז טבעי, המאפשרת הפסקת הפעילות במקשר".
"בנוסף לכך: למניעת זיהום קרקע וים בוצעו סקרים באתרי חח"י לאיתור וסבירות התרחשות אירועי תקלה במתקני דלק. הוכשרו צוותי חירום לטיפול בזיהום ים באתרי חח"י ונרכש ציוד לאיתור וטיפול בזיהום ים".
מחברת גדיב תעשיות פטרוכימיה לא נמסרה תגובה.
במשרד לאיכות הסביבה ביקשו להגיב רק לאחר פירסומו הרשמי של הדו"ח.