לקראת שנת הלימודים: על ספרים ומספרים
ההורים, המתרוצצים בימים אלה בין החנויות, מתלוננים על מחירי ספרי הלימוד, העידכון התכוף של המהדורות והדרישה לכתוב בתוך הספרים. איך תדעו מהם המחירים המומלצים לספרי הלימוד ואיפה כדאי להשוות מחירים
הרבה טענות נשמעות מצד הורים בימים אלה, שלפני תחילת הלימודים: מדוע מהדורות הספרים משתנות כל שנה, כך שאי-אפשר להעביר ספר מילד לילד או לקנות יד שנייה? איך ייתכן, שבמקרים רבים נדרשים הילדים לכתוב בתוך הספר, כך שספר נזרק לפח בסוף השנה? איך נדע, שהמחיר שלקחו מאיתנו בחנות הוא המחיר הנכון? והטענה השגורה מכולן: למה לעזאזל צריך כל שנה להוציא סכומי עתק על ספרי לימוד?
על הטענה האחרונה לא נוכל להשיב. כמו שביתה בתחילת שנת לימודים - כך נגזר עלינו לפתוח את הארנק כל קיץ לספרים חדשים, כאילו מדובר בגזירה משמיים (מצב, אגב, שכלל לא היה קיים לפני 20 ואפילו לא לפני עשר שנים).
גם לשאלת המהדורות החדשות לא הצלחנו לקבל תשובה, זולת התשובה השגורה כי תוכניות הלימודים משתנות ולכן יש צורך בספרים חדשים. הוצאות הספרים דוחות את הטענות כי הן מוציאות מהדורות חדשות כדי לעשות רווחים חדשים בכל שנה. לטענתן, הן בסך הכל עונות על דרישות משרד החינוך למהדורות חדשות ולחוברות עבודה חדשות.
ריטואל נוסף: כל שנה חוזרים ומדברים על פרויקטים כמו השאלת ספרים (התלמידים מקבלים את ספרי הלימוד הנחוצים בתחילת השנה ומחזירים אותם עם סיומה), או על קניות מרוכזות מטעם בית הספר (שאמורה להוזיל את המחיר). מתברר שרוב בתי-הספר לא טורחים ליישם תוכניות אלה ורק תלמידים מעטים נהנים מהן. יוצא, שעל רוב ההורים נגזר לרכוש ספרים חדשים בסכומים גדולים, כאשר רק חלק קטן מהם ממוחזרים.
איך אפשר לדעת מהו המחיר הנכון לספר? האם יש פיקוח על המחירים? בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, הממוען לכל בתי-הספר בישראל, מתפרסמת מדי שנה רשימת הספרים שאושרו על ידי גף אישור ספרי לימוד במשרד החנוך. לצד הספרים מפרסם המשרד את המחירים המאושרים.
לפי דרישת המשרד, חייב כל בית-ספר לצרף לרשימת הספרים שנמסרת להורים גם את מחיריהם. הבעיה היא, שרוב מנהלי בתי-הספר מתעלמים מדרישה זו (רובם בטענה המגוחכת שאינם בנויים להתעסק במחירים) ואינם מפרסמים את המחירים לצד שמות הספרים.
סוגיה זו עלתה בוועדת החינוך של הכנסת עם תום שנת הלימודים האחרונה. מנהלים רבים אינם ממלאים את חובתם לפרסם בחוזרים להורים את מחירי הספרים המאושרים והמפקחים אינם ממלאים חובת הפיקוח בעניין זה, ציין יו"ר הוועדה, ח"כ אילן שלגי. רשות ההסתדרות לצרכנות טענה באותו דיון כי בבדיקת כ-20 רשימות ספרים מבתי ספר שונים לא צויינו המחירים באף אחת מהן.
גם המועצה הישראלית לצרכנות ביצעה סקר משלה, שהראה אף הוא שרק חלק קטן מבתי הספר עומדים בדרישת פרסום המחירים. הסקר פורסם בשבוע שעבר וממצאיו עולה, כי רק ב-12% מהמקרים דיווחו הורי התלמידים כי ברשימות הספרים שקיבלו מבתי הספר של ילדיהם צויינו המחירים המירביים. 69% השיבו שברשימות לא הופיעו מחירים כלל ו-17% השיבו שאינם יודעים.
במועצה לצרכנות טוענים, שלא רק שהמחירים אינם מצויינים, גם הפיקוח על כך מטעם משרד החינוך אינו יעיל. כבר בדו"ח מבקר המדינה לשנת 1998 דווח כי 87% מהרשימות שנשלחו להורים על-ידי בתי-הספר לא נבדקו כנדרש על-ידי המפקחים. הבדיקות שלנו ב-2003 וב-2004 מעלות כי מאז שום דבר לא השתנה, אמרה גלית אבישי, מנכ"לית המועצה.
בעיה נוספת: אין תחרות על מחירי הספרים. מכיוון שהצרכן אינו יכול לבחור ספרים כרצונו אלא חייב לרכוש את אלה שנקבעו ברשימה, המחירים נשארים גבוהים. במועצה לצרכנות טוענים, כי הוצאות הספרים מתחרות על בתי-הספר והמורים במקום על הצרכנים. בדרך זו, אין להוצאות תמריץ להתחרות על המחירים ולגרום להורדתם.
בשלב זה מתכתשים ביניהם משרד התמ"ת ומשרד החינוך בסוגיה מי אחראי לפקח על מחירי הספרים ועל הכנסתם הברורה לרשימות הנמסרות להורים. במקביל, חוזרת ונשמעת הטענה כי המחירים גבוהים מעבר לדרוש.
מבדיקה שערכה המפקחת על המחירים בתמ"ת נמצא, כי הוצאות הספרים מעמיסות על מחירי הספרים הוצאות שיווק עצומות, המועמסות על הצרכן. גם במכרז לרכישת ספרי לימוד, שנעשה על-ידי השלטון המקומי עלה, כי ניתן להוריד את מחירי ספרי הלימוד בכ-40% מהמחיר שנקבע על-ידי משרד החינוך. כך או כך, בנושאים אלה לא נותר אלא להשאיר את המלאכה לבית המחוקקים שלנו, שיעשה סוף סוף סדר בעניין.
חובה להשוות מחירים
למרות המחירים הגבוהים (ואולי בגללם), הולכת ופוחתת תופעת הפקעת המחירים. בבדיקה שערך מדור זה בכמה חנויות ברחבי הארץ לא התגלו הפקעות מחירים משמעותיות, ונראה כי לאחר שנים של שוק פרוץ, מתחילים מחירי ספרי הלימוד שבפיקוח להתייצב.
צריך לזכור, כי ככל שגיל התלמיד עולה - עולה גם מספר הספרים שאינם בפיקוח, שמחיריהם נקבעים לפי תנאי השוק. מחירים אלה, למרבה הפלא, נמוכים באופן כללי יותר מאלה של משרד החינוך (הספרים שאינם בפיקוח אלה ספרים שלא קיבלו את אישור משרד החינוך, אך עדיין הם נדרשים על-ידי המורים).
כיצד ידע הורה הרוכש ספרי לימוד האם המחיר שדרש המוכר אינו גבוה מהמחיר המפוקח? אין ספק, שהיום קיימת שקיפות גדולה יותר מאשר בעבר, לפחות לגבי המחירים. אם לא קיבלתם את המחיר המומלץ מבית-הספר, או קיבלתם אותו אך אתם מעוניינים לבדוק אותו - עומדות בפניכם מספר אפשרויות: תוכלו לבדוק אותו לפני צאתכם לקנייה באתרי אינטרנט שונים, או לבקש קטלוג בחנות.
בדרך זו אפשר לבדוק חנויות שכונותיות המקבלות הזמנות באמצעות הטלפון והפקס והכל מסתיים בחשבון אחד נאה של כמה מאות שקלים. למרות שרוב החנויות לא יסכימו לתת מחיר בימים טרופים אלה של חנויות הומות - כדאי להתעקש, לקבל את המחיר ולהשוותו עם המחירים באינטרנט.
מחירונים באינטרנט
הוצאת מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) מפעילה אתר אינטרנט ידידותי, ובו מוצגים להורים מחירי ספרי הלימוד שבהוצאה הן לבתי הספר היסודיים והן לעל-יסודיים, כולם על פי חלוקה למקצועות לימוד ולתחומים השונים.
לדברי מנכ"ל מט"ח, גילה בן הר, "פירסמנו את המחירון כשירות לציבור ההורים. חשוב שההורים הרוכשים ספרי לימוד חדשים לילדיהם יידעו כי הפקעת המחירים אסורה על-פי חוק ואין כל סיבה שישלמו יותר מהמחירים המומלצים".
להוצאת מט"ח הצעה מפתה לבתי ספר שטורחים ומרימים את הכפפה: רכישה מרוכזת של ספרים ישירות מהמפיץ של מטח - מעניקה הנחה של 12%. כאמור, רוב בתי הספר לא מוכנים להתעסק בכך, אבל מי יודע, אולי בשנה הבאה...
רכס פרויקטים חינוכיים מוציאה מדי שנה מאות ספרי לימוד ועיון. "הספרים שלנו נמכרים בחנויות אבל ישנם בתי ספר איתם אנחנו עובדים ישירות ברכישה מרוכזת. בתי ספר אלה מקבלים 'מעשר', כלומר עשרות ספרים המיועדים לתלמידים שידם אינה משגת לרכוש ספרים. הנהלת בית הספר היא המחליטה למי להעביר את הספרים", מסביר עמוס בהט, מנכ"ל ההוצאה.
באתר האינטרנט של ההוצאה ניתן למצוא את רשימת הספרים ומחיריהם המעודכנים.
גם האתר של סטימצקי כולל את מחירי כל ספרי הלימוד, לפי כיתות. הרשת, אגב, יצאה השנה לראשונה עם שירות חדש להורים ולתלמידים, המקובל בחנויות שכונתיות רבות: ניתן להגיע לאחת מחנויות הרשת הקרובה עם רשימת הספרים, להשאירה בחנות ולחזור לקבל את הספרים באופן מאורגן, מרוכז ומסודר.
רשת צומת ספרים מפעילה קו חם להזמנת ספרי הלימוד בפקס. הרשת נותנת אופציה גם לרכישת ספרים משומשים, ומבטיחה להכין לכל תלמיד את חבילת הספרים שלו, אותה יוכל לאסוף בסניף הקרוב ביותר למקום מגוריו. ברשת יתנו לכם גם במידת האפשר את המחירים בטלפון אך אינה מפרטת את המחירים באתר האינטנרט שלה.
האתר החשוב ביותר, שאמור להיות נר לכיסם של ההורים, הוא אתר משרד החינוך, המפרסם בחוזר מנכ"ל את כל הספרים המאושרים ומחיריהם. האתר מיועד בראש ובראשונה למנהלי בתי הספר - אך למעשה כל אחד יכול להיכנס אליו.
"הבעיה היא שהמחירים באתר לא תמיד זהים למחירים בחנויות, ולעיתים אף גבוהים מהם. לא תמיד מחירי קטלוג משרד החינוך מעודכנים", אומר איתמר קרלינסקי, הבעלים של לוני כהן הפצת ספרים. גם למפיץ ותיק זה קטלוג משלו, שנמסר לחנויות הספרים כדי שיוכלו לפעול על פיו.
ואכן, מתברר שמשרד החינוך לא דאג לעדכן את המחירים כלפי מטה בעקבות הורדת המע"מ לפני מספר חודשים, אך הוצאות רבות כן עשו זאת ולכן מחיריהן נמוכים מאלה של משרד החינוך.
זוהי תופעה מרגיזה, שכן ממילא ההורים מבולבלים, לחוצים וחשים (בצדק או שלא בצדק) שחולבים אותם - מדוע לא להקל עליהם ברשימה רשמית מסודרת ומעודכנת, שתיתן לפחות את ההרגשה שלכל ספר יש מחיר מקסימלי?
מדוברות משרד החינוך נמסר, כי קטלוג המשרד מעודכן לגבי ספרים המאושרים ואי דיוקים, אם יש, נגרמים בשל טעויות אנוש או שלא מדובר באותם ספרים.
איך לבחור מילון?
אורנה יפת מוסיפה: סוג אחד של ספרי למוד, שאף תלמיד לא יכול בלעדיו, הם המילונים. כדי לא לסחוב מילון בתיק הממילא כבד, עוברים תלמידים רבים למילונים אלקטרוניים קטנים עם אוצר מלים גדול. מילוני אוקספורד האלקטרוניים אושרו על ידי משרד החינוך, אך הם מתאימים בעיקר לתלמידי תיכון. הקטנים עדיין מצטיידים בספרי מילונים, שלהם יתרונות רבים שאין למילונים האלקטרוניים.
למה כדאי לקנות ספר ולא מילון אלקטרוני? נעמי לימור, ראש תחום שפה במט"ח, מסבירה כי מילון טוב מאפשר לא רק להרחיב את אוצר המילים, אלא את כל עולם הידיעה של המחפש במילון. מטרה נוספת, במיוחד במילונים לשימוש בכיתות הנמוכות, היא להכיר לילד את האותיות על פי סידור האלף בית.
איך קונים מילון? הדבר החשוב ביותר בבחירת מילון היא התאמתו לגיל הילד. ככל שהילדים בוגרים יותר, רצוי שירכשו מילון שישמש אותם מעבר לשנה או שנתיים. במטח מסבירים, כי חשוב מאוד לשים לב לשנת ההוצאה. העברית מתחדשת באופן אינטנסיבי ולכן המילונים מתעדכנים ומופצים במהדורות חדשות, מסבירה לימור, הממליצה לרכוש את המילון החדיש ביותר.
טיפים נוספים: שהעימוד יהיה ברור, שההגדרה תסביר את משמעות הערך בבהירות וחשוב שבפתיחה של המילון יהיו הבהרות לקיצורים שונים שמופיעים בו. כמו כן, במילונים המיועדים לילדים קטנים כדאי לשים לב שהאותיות לא יהיה קטנות מדי.
מזל שיניאק, המרכזת את הוראת הלשון במשרד החינוך, אומרת כי בניגוד לשפה זרה, בה חייב התלמיד להשתמש במילון, בלימוד עברית משרד החינוך איננו מחייב את התלמידים להשתמש במילון כזה או אחר. כל המילונים טובים מבחינתנו ומתאימים לשימוש, ובלבד שתיבחרו בהתאם לגיל התלמיד ולצרכים שלו.
במילונים עבי הכרס כגון אבן שושן או רב מילים יש גרסאות מקוצרות, המתאימות לתיק התלמיד. עם זאת, מציינת שיניאק, כי אין חובה לסחוב את המילון לבית-הספר ולרוב יש מילונים בספרייה שניתן להשאיל אותם ללימוד בכיתה.
ביקשנו מרשתות סטימצקי, צומת ספרים ודיונון מספר דוגמאות למילונים פופולריים ומחיריהם:
מילון אבן שושן המרוכז כ-300 שקל.
מילון רב מילון תלת לשוני עברי-רוסי-אנגלי בהוצאת עד - כ-150 שקל.
מילון מנוקד של מאיה פרוכטמן בהוצאת אריאל - כ-50 שקל (עכשיו במבצע בסטימצקי ב-29 שקל).
מילה במילה, מילון העשרה של איתן אבניאון - כ-120 שקל.
מילון מצוייר לילדים בהוצאת מטח כ-80 שקל.
מילון ספיר המחודש כ-230 שקל (עכשיו במבצע בסטימצקי ב-117 שקל לכל קונה יביא מילון ישן כלשהו).
לפנייה לכתב/ת 
ספרי לימוד. איפה לקנות?
צילום: דן בלילטי
מומלצים
