המתנחלים רוצים 300 אלף דולר למשפחה בגין פינוי
המתנחלים בצפון השומרון שמסכימים לפינוי חושפים לראשונה באורח לא רשמי את סכומי הכסף שהם מצפים לקבל; הממונים על ההתנתקות מעריכים: הסכום הממוצע שיאושר יהיה נמוך בכ-100 אלף דולר; חלק מהמתנחלים דורשים בית חלופי ביישוב יוקרתי, המדינה דווקא חושבת על עפולה
מתחיל המו"מ בין המתנחלים למדינה על גובה הפיצוי הכספי למפונים מהרצועה.
תושבי היישובים בצפון השומרון – גנים, כדים, חומש, שאנור וחלק מתושבי ניסנית שברצועה – הגישו אתמול למשרד המשפטים מסמך ראשון שבו הם מפרטים את הנזקים שיגרום להם הפינוי: אובדן בית המגורים, אובדן הקהילה והצורך בהתבססות מחדש, אובדן פרנסה, הוצאות העברה, תשלום דמי שכירות עד לאיתור בית קבע, הוצאות הכרוכות ברכישת הבית והוצאות ייצוג משפטי של הפינוי.
בפעם הראשונה דיברו אתמול המתנחלים באורח לא רשמי גם על סכומי הכסף שהם מצפים לקבל: מדובר בתשלום מינימלי של 300 אלף דולר למשפחה תמורת מה שהמתנחלים מכנים "חיסול מפעל החיים שבנינו כאן". הכוונה למשפחה שמתגוררים בבית רגיל, על מגרש סטנדרטי של כחצי דונם, והוותק שלה ביישוב אינו גבוה במיוחד. הפיצוי יגדל למי שמחזיקים גם בחממות, למי שברשותם שטחים גדולים, למי שהוותק שלהם ביישוב גדול, וגם למספר הנפשות תהיה השפעה על הסכום.
מקורות בצוות הבין משרדי הממונה על ההתנתקות מעריכים שהפיצוי שתציע המדינה יהיה נמוך בכ-100 אלף דולר ויעמוד על 200 אלף דולר למשפחה ממוצעת. המסמך שהגיש אתמול למשרד המשפטים עו"ד יוסף תמיר ממשרד עוה"ד תמיר-שמאייר, המייצג את תושבי צפון השומרון, אינו דן בגובה הפיצויים. הוא מפרט את הנזקים:
אובדן בית מגורים: המתנחלים תובעים שחישוב הפיצוי על הבית יהיה מבוסס על עלות בניית בית חלופי ביישוב אחר בעל איכות חיים גבוהה. בתום סקר שערך שמאי נבנתה מפת ישובים מועדפים על ידי התושבים, בעלי צביון דומה להתנחלויות, ללא הסיכון הביטחוני. בעוד המדינה רואה את ביתם החדש של מפוני השומרון בעפולה הסמוכה, מעדיפים המתנחלים לעבור לישובים קהילתיים, חלקם יוקרתיים כמו מרחביה, נווה אפק, גן נר וכפר תבור. המתנחלים דוחים את כוונת משרד המשפטים להפלות לרעה משפחות שכבר עזבו בשנות האינתיפאדה ואומרים: "אין לשפוט משפחה שבשל סכנת חיים העתיקה את מקום מגוריה".
- אבדן הקהילה: המפונים דורשים פיצוי לכל ילד במשפחה ומסבירים כי "ככל שמספר הנפשות בתא המשפחתי גדול יותר, וככל שהשהות בישוב ממושכת יותר – מחריף הקושי הכרוך בהתנתקות ובמעבר למקום מגורים אחר".
- אובדן פרנסה: פיצוי מוגדל לתושבים שפרנסתם נגזרת מהיותם תושבי ההתנחלויות. הדרישה נובעת מגילם המבוגר יחסית של מתנחלים המתגוררים בישוב כ-20 שנה. "קיימת סבירות שאיש בן 50, שאיבד את מקום עבודתו, ייתקל בקושי רב באיתור מקום עבודה חדש בגלל גילו", נאמר במסמך".
- הוצאות העברה: תשלום עבור הוצאות העברת המטלטלים לבית החדש.
- הוצאות נלוות לרכישה: כיסוי הוצאות מס רכישה על הבית החדש, ייצוג משפטי ודמי תיווך.
- הוצאות הפינוי: המתנחלים מבקשים שהמדינה תשתתף בהוצאות שכר טרחת העו"ד שייצג אותם.
- מיסוי: המתנחלים דורשים לאל הטיל מס על הפיצויים, כפי שמקובל בהפקעת קרקעות.
מנכ"ל משרד המשפטים, אהרון אברמוביץ', אמור להעיר את הערותיו למסמך ולפרסם גם את סכומי הפיצויים המוצעים.
לא במקרה תושבי צפון השומרון הם הראשונים שנכנסים למו"מ על פינוי. מדובר בהתנחלויות המכונות "לא אידיאולוגיות" שתושביהן הגיעו למקום בעיקר מסיבות של כדאיות: דיור זול יחסית בסביבה כפרית. לעומתם, פועל בגוש קטיף ועד נגד ההתנתקות שמנסה למנוע הגעת עורכי דין ושמאים, ותושבים מלשינים על חבריהם הנוטים להסכים לפינוי תמורת פיצוי. מאמצי השכנוע של ראשי יש"ע בקרב תושבי ההתנחלויות החילוניות גנים וכדים נכשלו. גם בקשתם מהתושבים להנמיך ווליום ולצנן את ההתלהבות מהפינוי לא נשאה פרי.
לפנייה לכתב/ת 
התנתקות. המו"מ עם המתנחלים החל
צילום: צפריר אביוב
מומלצים
