רוצים לערער על חיוב שקיבלתם בכביש 6? רק בעברית

קיבלתם דו"ח בכביש 6? אתם רוצים לערער בפניי ועדת הערר? רצוי שתלמדו לפני כן עברית.

תלונות רבות על דרישות תשלום מוטעות מצד חברת דרך ארץ, מפעילת כביש חוצה ישראל, מתפרסמות בכלי התקשורת. אבל מסתבר כי לא רק נושא התשלומים בכביש זה בעייתי, אלא גם הנהלים של ועדת הערר, שנמצאת באחריות חברת כביש חוצה ישראל - החברה הממשלתית שמפקחת על הפרויקט, אינם מקלים עם ציבור הנהגים. 

בדף הנחיות נהלי ועדת הערר המפרט את נוהל הפנייה לוועדה, נכתב כי "כתב הערר יוגש מודפס - בעברית, חתום על ידי העורר או בא כוחו, בחמישה העתקים".  

ומה יעשו מי שאינם דוברים עברית?

ח"כ וואסל טאהא היפנה בשבוע שעבר מכתב ליו"ר ועדת הערר, עו"ד אילן בומבך, בו הוא טען כי "דף ההנחיות כתוב בשפה העברית ואין כל איזכור כי ניתן לקבל דף הנחיות זה בשפה הערבית, שהיא שפה רשמית בישראל. בנוסף, כאשר מעיינים בהנחיות עצמן נתקלים בהוראה מפורשת כי 'כתב הערר יוגש מודפס בעברית'...".

עוד כותב הח"כ טאהא: "האם כבודך ויתר חבריך בוועדת הערר אינם מודעים לעובדה כי ישנם אזרחים ותושבים בישראל אשר שפת אמם אינה עברית? האם רק דוברי עברית הם לקוחות הנוסעים בכביש האגרה?". בדברים שמסרה דוברת ח"כ טאהא בשמו, מציין הח"כ כי "גם לאחר שארגוני זכויות כמו עדאלה זכו בבג"צים המחייבים התייחסות הולמת לשפה הערבית או לצרכי החברה הערבית בישראל, לרוב לא מוציאים לפועל את החלטת ביהמ"ש ולא משליכים את מהות הפסיקה על תחומי חיים אחרים. לצערי, גם כאשר יש תרגום לערבית הוא לקוי ולא מקצועי והדבר משקף את ההתייחסות לחברה הערבית בכלל".

מעמד נעלה לשפה הערבית

פה המקום לציין, כי עוד לפני קום המדינה נקבע, כי השפות הרשמיות בישראל הינן עברית וערבית. על פי פסיקת ביהמ"ש העליון משמעות היות שפה "שפה רשמית" היא: כי לשפה זו ניתן "מעמד נעלה במיוחד".

גורמים משפטיים מסרו ל-ynet, כי נהלי הוועדה מעלים חשש שהטלת חובה לערור בפני הוועדה בשפה העברית תפגע בציבור גדול הדובר בשפה הערבית בלבד ותחייב אותו להזדקק לסיוע של בעלי מקצוע שיסייעו לו לעמוד על זכויותיו. "משמעות הגבלה זו על אותם צרכנים היא הגבלת זכות הטיעון שלהם וצמצום זכות העמידה, למעשה אשר הועלו על ידי בתי המשפט – הגבלה שאין הדעת סובלת ואינה ראויה, סבירה ותקינה בהתאם לכללי המשפט המנהלי. במדינה בה קיימים מיליוני צרכנים דוברי השפה הערבית, כשחלק ניכר מהם אינו דובר עברית, חייבים למצוא פתרון שמאפשר להם לעמוד על זכויותיהם גם אם הדבר כרוך בעלות כלשהי", מסרו הגורמים.

התנהלות שנפסלה כבר בעליון

יוסי ברג, עו"ד של המועצה לצרכנות מסר בתגובה לנהלים של הוועדה, כי "הערבית היא שפה רשמית במדינת ישראל. הגבלת הפנייה לוועדת הערר בשפה העברית מעלה חשש להגבלת זכותם החוקתית ומעלה חשש לאפליה ופגיעה בעקרונות חוקתיים שעניינם כבוד האדם".

"רשות ממלכתית הפועלת באופן זה, כמו גם גוף הפועל מכח רשיון או זכיון ממשלתי, אינם פועלים, ככל הנראה, באופן סביר ונאות. זו התנהלות אשר כבר נפסלה באורח חד משמעי על ידי ביהמ"ש העליון (בג"צ עדאלה), שהתייחס לחובתה של עיריית ת"א-יפו לסמן את השלטים המוצבים על ידה גם בשפה הערבית".

תגובה: יש דף הנחיות בערבית

ומה יש ליו"ר ועדת הערר, אילן בומבך, לומר בנושא זה? בומבך טוען, כי "ועדת הערר קבעה דף הנחיות בערבית בשעה שלמיטב ידיעתי אין אף גוף משפטי אחר שקבע הנחיות בערבית, וזה ייחודי לנו. גם תביעות לביהמ"ש ועררים אחרים לכל בית דין אחר מוגשים בעברית. זה המצב המשפטי הקיים היום. גם עורכי דין ערבים נבחנים בעברית בלבד".