"הנגבי רמס את החוק ומינה חברי מרכז ליכוד"

תקופת כהונתו של צחי הנגבי כשר לאיכות הסביבה היתה בפועל חגיגה לא חוקית של מינויים פוליטיים פסולים, מושחתים, בחלקם אף פיקטיביים - לחברי מרכז הליכוד ובני משפחותיהם - כך קובע היום (ד') דו"ח חסר תקדים בחריפותו של מבקר המדינה.

המבקר, השופט אליעזר גולדברג, אינו מותיר מקום לספק ומשלח "טיל מונחה" מדויק לעברו של הנגבי: "במעשיו היתה רמיסה ברגל גסה של החוק ושל כללי המינהל התקין, פוליטיזציה של השירות הציבורי ושימוש במשאבי הציבור לקידום עניינים פוליטיים אישיים. על כל המופקדים על שלטון החוק ועל המינהל הציבורי לפעול כדי למנוע את הישנות התופעות שהוזכרו".

חלקים בדו"ח נחקרו בעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה של המשטרה, בין היתר בעקבות תחקיר נרחב ב"ידיעות אחרונות" בשם "תוכנית המינויים של צחי הנגבי", שבו חשפו בדצמבר 2002 אריאלה רינגל-הופמן ועוזי דיין את היקף התופעה. 

דו"ח המבקר המתפרסם היום הועבר ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שיצטרך להכריע בשאלה: האם יש חשד שהנגבי אחראי לביצוע מעשים בלתי חוקיים, ולפיכך יש לחקור את פעולותיו במשרד ולשקול הגשת כתב אישום. כבר היום כינס היועץ דיון ראשון בנושא, בו השתתף גם פרקליט המדינה, ערן שנדר. מבקר המדינה לא צירף המלצה משלו לגבי פתיחה בחקירה. ההתייעצויות יימשכו בימים הקרובים.

על פי הדו"ח, בתקופת כהונתו של הנגבי כשר לאיכות הסביבה (ינואר 2001 ועד מרס 2003) בוצעו במשרד עשרות מינויים פוליטיים. חברי מרכז הליכוד וקרובי משפחותיהם מונו למגוון של משרות ותפקידים שאיושם אינו טעון מכרז. למעשה, קובע המבקר, השופט גולדברג, מסגרות העסקה שאינן מחייבות מכרז נוצלו לרעה לביצוע מינויים פוליטיים.

ולא רק זאת - משרות רבות היו "פיקטיביות" במהותן ולא מולאו למעשה, או מולאו על ידי חברי ליכוד חסרי השכלה וכישרון; אחרות העניקו משכורות מופרזות לאנשים חסרי יכולת (אך בעלי שיוך פוליטי נכון). הדו"ח מצביע על אחריותו של הנגבי למינויים הפוליטיים הרבים, וכן על אחריותו של יועצו הבכיר, לימים מנכ"ל המשרד, שמואל הרשקוביץ (כיום מנכ"ל המשרד לביטחון פנים - של הנגבי), שפעל בשמו.

אבל לא רק הם: כל בכירי המשרד, שאמורים היה להגן מפני תופעה מעין זו, נכשלו בתפקידם. המנכ"ל, הסמנכ"ל הבכיר לניהול ולמשאבי אנוש (ששימש גם כיו"ר ועדת המכרזים), היועץ המשפטי במשרד וחברי ועדת המכרזים עצמם - כל הגורמים האמורים לשמש "שומרי סף" מפני מינויים פסולים - כולם כולם השתתפו בחגיגה של הנגבי ומרכז הליכוד.

לגבי אחריותו של הנגבי, לא מותיר המבקר מקום לספק: "ראש וראשון לאחראים לתופעה הפסולה של מינויים פוליטיים העולה ממצאי הדו"ח הוא השר צחי הנגבי... כך שימשו משרות לחלוקת טובות הנאה מקופת הציבור לבעלי זיקה פוליטית, תוך העדפת אינטרסים פוליטיים אישיים על פני האינטרס הציבורי. זאת ועוד: יש שנוצרו במשרד "משרות" רק כדי לספק תעסוקה לאנשי מפלגה או לקרוביהם; יש ששולמה תמורה, לעתים גבוהה, למי שכמעט לא עשה דבר... נסיבות אלה, וכן היקף המינויים, מקנים חומרה מיוחדת לדו"ח זה".

המבקר מזכיר בתחילת הדו"ח את המודעה שפירסם הנגבי במהלך הפריימריס לליכוד בדצמבר 2002, בעיתון המפלגתי

"מרכז העניינים" (שנחשפה לראשונה ב-ynet) ובה הבהיר כי הוא פועל ויפעל לשילוב חברי הליכוד בכל משרה ממשלתית אפשרית. גישה זו, קובע המבקר, היא פסולה ונוגדת את חוק שירות המדינה המבסס את העיקרון של שירות ממשלתי מקצועי וא-פוליטי - וכן סותרת את פסיקת בית המשפט העליון שלפיה "אין להטיל ספק במסוגלותו של עובד מדינה לבצע את מדיניות הממשלה כמתחייב מתפקידו, תהיינה דעותיו הפוליטיות אשר תהיינה".

אבל הנגבי התעלם, גם מחוק שירות המדינה וגם מפסיקת העליון. מי שכונה "אלוף המינויים" במפלגתו, ידע שהוא חייב את מקומו הראשון בפריימריס בין היתר לעובדה זו. מבקר המדינה מספר כי הנגבי "ביקש שידווחו לו על כל משרד פנויה במשרד כדי שיוכל להציב מועמד מטעמו". כששאל המבקר על כך, נמסרו לו גרסאות סותרות מהנוגעים בדבר. 

חקירה פלילית על זיוף פרשת "הפרויקטור"

המקרה החמור ביותר שמזכיר המבקר, מקרה שבעקבותיו הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחת חקירה, נוגע למינוי פרויקטור לאיסוף וריכוז של נתוני המשמר האזרחי. במינוי זכה לבסוף בנה של מנהלת לשכת השר בתל אביב, שהיתה כמובן גם חברת מרכז הליכוד.

אלא שבמשרד המבקר התעוררו חשדות: בבדיקת ההצעות לתפקיד נמצאו שלוש הצעות מחיר, זהות לחלוטין בתוכנן ובאופן הדפסתן, ונבדלות רק בסכום ובשם המציע. לפרויקטור "הליכודי" היה את ההצעה הזולה ביותר - אבל בדיקת המבקר אצל שני המציעים האחרים גילתה עובדה מדהימה: לטענתם, המסמך המדובר אינו מוכר להם, החתימה אינה חתימתם - והם מעולם לא הגישו הצעה מסוג זה.

זיוף לא מתוחכם במיוחד? לכאורה. המבקר קובע כי המשרד התקשר עם הפרויקטור שנבחר אך ורק בשל זיקתו הפוליטית לשר ובעקבות התערבות פסולה של לשכת השר. בעקבות חשד כבד לפיו ההצעות היו פיקטיביות לחלוטין - נמסרו הפרטים ליועץ המשפטי לממשלה, שהורה על פתיחת חקירה פלילית. ביחידה הארצית לחקירות הונאה חקרו עובדת במשרד בחשד לזיוף מסמך. בתום החקירה הועבר התיק לפרקליטות, שם הוא נח לו מזה יותר משנה, עד להחלטה.

אגב, חשבת המשרד, שהיתה אמורה למנוע בין היתר מינויים מסוג זה, טענה בתשובתה למבקר כי הסתמכה על דברים שנאמרו לה בעל פה ולא על מסמכים בכתב. זאת בשל עומס העבודה וכן "נוהל עבודה שהיה מקובל". לדבריה, לא ידעה על הקשר הפוליטי בין המועמד לשר הנגבי.

זה עובד? לא, זה חבר מרכז

המבקר מקדיש חלק מיוחד למינוי עובדים "ממלאי מקום" למשרות החייבות במכרז. בבדיקה עולה כי בתקופת כהונתו של הנגבי הועסקו כממלאי מקום 21 עובדים. ל-6 מהם היתה זיקה פוליטית ישירה לשר (חברי מרכז הליכוד או קרובי משפחה שלהם).

דוגמא? בדצמבר 2001 החלו להעסיק במשרד בחוזה מיוחד ממונה לפסולת מסוכנת באגף לחומרים מסוכנים, לאחר שבמכרז פנימי לא נמצאו מועמדים מתאימים. המועמד שנבחר היה בעל כישורים הולמים לתפקיד: הוא גיסו של דובר המשרד, שהיה בעצמו במועד תחילת העסקתו חבר מרכז הליכוד.

העובד זכה לביקורת קטלנית במיוחד מהממונה עליו בתום שנה להעסקתו במשרד: "לא התמקצע ולא התמחה כנדרש", "אינו מגלה יוזמה ואחריות", "אינו עומד בלוחות זמנים" - וסיכמה הממונה: "הוא אינו האדם המתאים, יש להעבירו מתפקידו". השר הנגבי כתב למבקר כי לא נמסרו לו הערות מקצועיות על תפקודו של העובד (שסיים לבסוף את תפקידו בינואר 2003).

דוגמא שנייה: במהלך כהונתו של הנגבי התקבלו למשטרה הירוקה 10 רכזי פיקוח. מבדיקת רשימה של כ-50 פקחים בסך הכל שהגיש היועץ הבכיר לשר, נמצא כי 43 מתוכם היו חברי מרכז הליכוד או קרובי משפחה של חברי מרכז. באשר למועמדים שנבחרו לבסוף - ל-7 מתוך 10 היתה זיקה פוליטית לשר הנגבי.

יתרה מזו, שני עובדים שמונו לרכזי פיקוח - לא עבדו כלל במשרד, מינויים היה רק למראית עין ונועד לאפשר לשר למנותם ליו"ר רשות נחל הקישון וליו"ר רשות נחל ירקון. "שיבוץ מדומה למשרה", מכנה זאת המבקר. רק שכולנו שילמנו, כמובן, את המחיר.

והדוגמאות לא נגמרות: בדצמבר 2001 עד ספטמבר 2002 התקשר המשרד עם 3 פרויקטורים בתחום "פסולת בניין ופסולת יבשה", האחד במחוז מרכז ושניים במחוז חיפה. והפלא ופלא: לכולם היתה במועד תחילת העסקתם זיקה פוליטית לשר הנגבי. האחד הוא חבר מרכז הליכוד, השני בנו של חבר מרכז הליכוד והשלישי - השתתף כציר בוועידת מפלגת הליכוד.

"זה לא אני, זו הנורמה"

ביוני 2004 נפגש המבקר עם השר הנגבי במטרה לשמוע את הסבריו לדו"ח הקשה נגדו. הנגבי טען כי הוא "נגד מינויים פוליטיים", והאשם אינו בו אלא בנורמה פסולה שהיתה נהוגה במשרד "כדבר שבשגרה, כדבר גלוי, לא במחשכים - אלא כמכניזם". לדבריו, הוצגה לו טכניקת המינויים במשרד "בצורה שנראתה על פניה לגיטימית". בין היתר נאמר לו שלשכת השר רשאית להציע מועמדים למשרד פנויה שאינה חייבת במכרז, ולא הסבו את תשומת לבו לכך שדרך זו אינה תקינה.

הנגבי הוסיף כי כאיש ציבור יש אליו פניות רבות מצד מקורבים, שגם את ילדיהם הוא מכיר, המבקשים למצוא עבודה. הוא הסכים כי משמעות הדרך שבה מונו העובדים במשרדו היתה שלאחרים מקרב הציבור (כלומר, מי שאינו מקושר למרכז הליכוד...) אין סיכוי להתמנות למשרות אלו. הוא המליץ לאסור בעתיד על מעורבות לשכת השר במינוי עובדים.

המבקר מגיב על כך: "טענות השר אינן יכולות להתקבל. האיסור על מינויים פוליטיים הוא מאושיות שיטת המשטר בישראל... אשר על כן, טענת השר איננה מפחיתה מאחריותו... השר אינו יכול להסתתר מאחורי הטענה כי פעל בדרך שהוצגה בידי הדרג המקצועי במשרד (שמסר גרסה שונה במקצת לגבי ההתרחשויות) וכי הדרג המקצועי לא התריע על הפסול שבמעשים".

שמואל הרשקוביץ, שכיהן כיועץ בכיר להנגבי לאחר מכן כמנכ"ל המשרד, טען בפני המבקר כי הפנה מידי פעם להנגבי "מועמדים ראויים", ללא קשר לזיקתם הפוליטית. "במציאות הפוליטית הקיימת פונים מידי פעם מועמדים ממפלגתו של השר לסיוע במציאת תעסוקה. זו מציאות בלתי נעימה, בעייתית ואולי אף פסולה - אך היא קיימת והיא רווחת לצערנו", טען. המבקר קובע כי טענותיו של הרשקוביץ אינן מתיישבות עם המידע והמסמכים אודות מעורבותו במינויים הפוליטיים.

הסמנכ"ל למינהל סתר בדבריו למבקר את טענותיו של הנגבי בדבר נורמה קיימת במשרד, וטען כי הנגבי הנחה מפורשות לקלוט מועמדים מטעמו לתפקידים פנויים. ואף שלדעתו הנחייה זו לא היתה ראויה - היא לא היתה בלתי חוקית. לדבריו, עשה כל שביכולתו בהתחשב בלחצים שהופעלו עליו, ויש לראות את 43 המינויים הפוליטיים במשרד בהקשר הרחב של 160 משרות שאוישו. המבקר קובע בתגובה כי אין בכך כדי לגרוע מאחריותו של הסמנכ"ל לביצוע מינויים פוליטיים פסולים.