העם אל הגולן

"שלום, הגעתם למרכז מידע ומכירות גולן, בשל עומס הפניות של המרכז נציגנו עסוקים...", לא מדובר כאן בתרגיל שיווקי, במועצה האזורית גולן באמת עסוקים. בשנתיים האחרונות נמצאת רמת הגולן בתנופת של איכלוס ובנייה. מה שהתחיל כמבצע לעבוי אוכלוסיית הגולן תחת השם "להתחבר לחלום", הפך למציאות שהובילה את הרמה לתנופת בנייה והתיישבות שטרם ידע האזור.

בין השנים 2004-2000 נרשמה עלייה של כ-400% בהיקף רכישת בתים בגולן. מתחילת השנה נרכשו 190 יחידות דיור ביישובי רמת הגולן ב-19 היישובים בהם מתבצעות כיום הרחבות. עד סוף השנה יעלה מספר היישובים ל-23 מתוך 32 יישובי הרמה. במועצה האזורית גולן מדברים על יעד שנתי של כ-300 משפחות חדשות ו-150 משפחות נוספות בקצרין.

דיוויד ספלמן, מנהל מחלקת האכלוס במועצה האזורית גולן, מבהיר כי מדובר במהלך דמוגרפי-אסטרטגי, ללא קשר למצב הפוליטי או המדיני. 

במועצה האזורית גולן הבינו שקיימת בעיה דמוגרפית וישובים קטנים של כ-100 משפחות לא יצליחו לשרוד לאורך זמן. חתך הגילאים היווה גם הוא בעיה. רבים מדור ההמשך של מייסדי היישובים עזבו את הרמה, מה שהוביל למצב של חוסר איזון בחתך הגילאים -  האולוכסייה הצעירה החלה מתמעטת.

"נוצר מצב לא נורמלי. כיתות, גנים ופעוטונים החלו להיסגר, בטווח הארוך זה היווה בעיה", מספר אמיר יגאל, תושב הרמה ומנכ"ל החברה הכלכלית של מועצת הגולן. 

הוחלט להפוך את איכלוס הגולן, בדגש על זוגות צעירים, ליעד עיקרי. "אנשים מכירים את רמת הגולן ומרבים לטייל באזור, כך שהשטח היה מוכן. מבצע האיכלוס והקמפיין באו להציג חלופה שלא הייתה ידועה לציבור והיום הגולן נמצא על המפה", מסביר ספלמן.  

יו"ר המועצה האזורית גולן, אלי מלכה: "המבצע בהחלט עומד בצפיות ובתחזיות ואנחנו נמשיך את איכלוס הגולן כמתוכנן עד סוף 2006. להערכתנו הגידול במספר רוכשי הבתים יימשך".

800 מגרשים זמינים לבנייה 

את ההרחבה ביישובי רמת הגולן מבצעת המועצה האזורית באמצעות החברה הכלכלית שבבעלותה. לדברי המנכל אמיר יגאל, ישנם כיום יש כ-800 מגרשים זמינים לבנייה, 400 נוספים בשלבי אישור אחרונים ועוד 800 מגרשים בשלבי תכנון ואישור ראשוניים. ההרחבות מבוצעות סוגי בכל סוגי ההתיישבות ברמה: קיבוצים, מושבים, יישובים קהילתיים, יישובים דתיים ויישובים חילוניים.

ההרחבות מבוצעות ב-2 אופנים: הראשון בשיטת "בנה ביתך" - בעלי הקרקע מעורבים בכל תהליכי התכנון והבנייה. השני, שיטת הדגמים, החברה הבונה מציעה 7 דגמים שונים של בתים בגדלים ומחירים שונים, מהם יכול הקונה לבחור את בית חלומותיו העתידי. על בסיס הדגם ניתן לבצע שינויים פנימיים בלבד.

"אדם שעובר מתל-אביב לגולן ורוצה לבנות בית, אין לו את היכולת להיות מעורב בבנייה, כפי שנדרש במסגרת "בנה ביתך". הוא יעדיף שהחברה תטפל בכל נושא הבנייה והחיבור לתשתיות. הוא מקבל מפתח שהדירה כבר מוכנה", מסביר יגאל. החלוקה בין 2 אופני הבנייה הללו היא בהתאם לתוכניות הבנייה המאושרות של ההרחבה בכל יישוב.

עלות הבנייה משתנה בהתאם לשטח ומפרט הבנייה. מתנוני החברה הכלכלית עבור בניית בית בשטח של כ-100 מ"ר בתוספת 70 מ"ר מעטפת ישלם הרוכש כ-520 אלף שקל. בניית בית על שטח של כ-200 מ"ר עשויה להגיע ל-700 אלף שקל. המחירים כוללים תשתיות. עלות התשתית משתנה מיישוב ליישוב ונעה בין-90 ל-126 אלף שקל (כולל מע"מ), אחרי קבלת הסיוע מטעם המדינה.

חכירה ללא תשלום ביישובים קטנים

המדינה מקדמת את עיבוי האוכלוסייה בגולן, המוגדר כאזור פיתוח א', ומעניקה הטבות. הראשונה שבהן היא הענקת שטח. למעשה, מינהל מקרקעי ישראל אינו גובה עבור חכירת השטח מהמדינה ביישובים של עד 500 משפחות. גודל המגרשים שנותנת המדינה משתנה ממקום למקום והוא נע בין חצי דונם לדונם, בהתאם לתוכניות הבנייה המאושרות. בנוסף, משתתפת המדינה בסכום של כ-30 אלף שקל לבניית התשתית של כל יחידת דיור.  

בחלק מהיישובים יש אפשרות להקים צימרים על הקרקע, דוגמת היישובים מ"צוק עורבים", חד נס ואניעם. כמו כן יש אפשרות לקבל הלוואה של עד 42 אלף דולר להקמת עסקים קטנים (לא יותר מ-50% מההשקעה), מותנה באישור וועדת פרויקטים.

המועמדים צרכים לעבור  ועדת קבלה אזורית או ועדת קבלה של היישוב, שלאחריה מופנה המועמד למינהל מקרקעי ישראל לחתימה על חוזה החכירה.

"כמה שיותר רחוק מהרעש של העיר"

בני משפחת שמיר, אריאל (43), סיגלית (33) והתאומים בר וכנען ממבשרת ציון כמעט סיימו לארוז. בשבוע הבא יעזבו את ביתם ויתחילו בחיים חדשים ביישוב הקהילתי "שמורת אלונים" (הרחבה של הקיבוץ מרום גולן). "חיפשנו סגנון חיים כפרי ושלו, כמה שיותר רחוק מהרעש של העיר", מספר אריאל, "מעבר לכך, יש עניין של שורשיות ואיכות של חיי קהילה".

לשאלה המטרידה "מה עם פרנסה בגולן?", משיב אריאל: "אנחנו

 מודעים לכך שיכולים להיות קשיים כלכליים, אבל אני מאמין שזה עניין של השקפה וסדר עדיפויות. החינוך של הילדים וחיים בקהילה מהסוג הזה חשובים לנו יותר".

אריאל, מטפל בחיות-בר במקצועו, עוסק בתחום זה 24 שנים, בגני חיות שונים. "יש בגולן הרבה חיות בר, אני מאמין שעם הניסיון שלי אמצא עבודה". סיגלית, מטפלת ברפואה סינית, תעביר את הקליניקה שלה מירושלים לרמת הגולן.    

ציפי (ציפק'ה) הראל, המשווקת את הרחבת היישוב מרום גולן (שמורת אלונים) מספרת: "מתוך 40 יחידות דיור שמכרתי לאחרונה רק 5 משפחות הן מאזור רמת הגולן. מגיעים הנה מכל הארץ: ירושלים, מודיעין, תל אביב, כפר הס, נצרת עילית ועוד". לדבריה, רוב האוכלוסייה הם זוגות צעירים, חלקם מאד צעירים ללא ילדים "שנמאס להם מהעשן, מהלחות, אנשים שמחפשים איכות חיים. יש כאן מזג אוויר נהדר, ועצי אלון בני מאה", מספרת הראל.

מנתונים שנאספו על ידי המועצה האזורית במהלך השנתיים האחרונות עולה כי מבין הפונים לבקש מידע על מגורים בגולן כ-23% הם מאזור גוש-דן, 26% מצפון הארץ, 14% מהשרון.

בנוסף כ-3% מהפונים יצרו קשר טלפוני מחו"ל. מבחינת חתך גילאים מחצית מהפונים הם בני 40-30 בעלי משפחות עם ילדים, 22% מעל גיל 20 ו-24% בני 40-50. 98% מהפונים ב-2003 היו חילונים, רק 2% דתיים לאומיים.

אורלי ויפתח ריטרמן עזבו לפני כשנה את היישוב חופית, מצפון לנתניה, ועברו עם 2 ילדיהם לשמורת אלונים. "באחד בטיוליינו בצפון לנו בצימר במושב בית הלל בגלילי העליון. בעלי הצימר (גם הם מחופית) סיפרו לנו על המעבר שלהם וזה השפיע עלינו", מספרת אורלי ריטרמן.

"ברמה הקהילתית הופתעתי מאד לטובה", אומר ריטרמן, "הם עושים כאן עבודה מדהימה וכולם שותפים כאן לתהליך המעבר. יש כאן תחושה שכולם רוצים שתהיה ויעשו הכל כדי לעבור איתך את הקשיים. מעבר לכך, יש את היכולת להשפיע ולקדם, מה שלא אפיין את המקום ממנו הגענו".

תושבי הרמה לקחו על עצמם את איכלוס הגולן כסוג של שליחות. עם תחילת המבצע הוקם צוות אסרטגי משותף של המועצה האזורית וגולן והמועצה המקומית קצרין, שתפקידו לדאוג לאיכלוס וקליטה מכל בחינות, בין היתר, בניית מוסדות חינוך, מוסדות קהילתיים ועידוד פיתוח עסקי. משיחות עם תושבים חדשים עולה כי הנושא בנפשם של תושבי הרמה הוותיקים, ואלה יוצאים מגדרם כדי לקלוט את המתיישבים החדשים ולנצח שוב בקרב על הרמת הגולן, הפעם בקרב הדמוגרפי.