רצה להיות התנ"ך של הצרכן הישראלי

עדי ז'ורבין הוא כיום בן 40, נשוי פלוס ילדה. את המגזין אובייקטיבי הוא הקים בשנת 1996, לאחר שחזר משהות בת 13 שנה בארה"ב, שם למד ועסק בשיווק.

ז'ורבין שייך למשפחה ידועה: הדוד שלו, אליעזר, הוא בעל משרד הפרסום דחף. עדי מעיד על עצמו, כי בגיל 16 עזב את בית הוריו בתל-אביב, ומאז אינו בקשר עם משפחתו.

בתחילת דרכו הוצג אובייקטיבי כתשובה הישראלית למגזין הצרכני הנודע קונסיומר רפורט, שדירוג המוצרים שלו משמש תנך לצרכן האמריקני. בראיון שנערך עמו לאחר השקת המגזין אמר ז'ורבין: "לא הבנתי איך אנשים בישראל רוכשים מקרר או טלוויזיה, כשאין להם כלים כמו הקונסיומר". עד היום דירג אוביייקטיבי 2,900 מותגים ושירותים.

אובייקטיבי התיימר לדרג את איכות המוצרים והשירותים הנקנים בישראל על סמך בדיקות מעבדה. אבל מהר מאוד התברר, כי המגזין נמצא בבעיה מתודית עמוקה: המימון למחקר הגיע מהגוף הנסקר. "ככה קשה להיות אובייקטיבי", אמרו אז גורמים רבים.

גופים שונים טענו, כי תמורת 100 אלף דולר ניתן לרכוש את המקום הראשון בדירוג של אובייקטיבי. אט אט נערמו גם התביעות המשפטיות, שלא איחרו לבוא. ב-1997 פלאפון תבעה את אובייקטיבי ב-4 מיליון שקל על חשיפת רמת הניתוקים בחברה. ב-1998 תבעה שטראוס 3 מיליון שקל לאחר שאובייקטיבי טען, כי יוגורט הביו לא מכיל את מספר החיידקים הטובים שצוין בפרסומת. בנק לאומי תבע את אובייקטיבי ב--4 מיליון, לאחר שבנק הפועלים דורג במקום טוב יותר.

בנוסף לתביעות שנולדו מהפעילות השוטפת, ספג אובייקטיבי מכה נוספת, לאחר שמשרד התמת וארגוני הצרכנים האשימו אותו בהטעיית הציבור.

אחרי כל התביעות שהוגשו נגדו, כשמטרתן הברורה היתה לקעקע את אמינותו ודרך פעילותו של אובייקטיבי, הסוף כבר נראה באופק. מאז 2003 פועל אובייקטיבי בגירסת אינטרנט בלבד, עקב קשיי מימון. החלום של ז'ורבין הלך ודעך, עד לסופו המוצהר, שהגיע אתמול.