הפערים נובעים מהעבר
הפערים בגובה הארנונה ביישובים שונים נובעים מירושת העבר. בעבר, כל רשות מקומית קבעה את גובה הארנונה בתחומה. אולם, ב-1985 הוצאה הסמכות לקביעת גובה הארנונה מידי הרשויות המקומיות, לאחר שהתגלו מקרים רבים שבהם ראשי רשויות ניצלו את האפשרות להעניק הנחות לתושבים או לשכונות מסוימות לצרכים פוליטיים ולמעשה כשוחד בחירות.
כיום, גובה הארנונה מופקד בידי הכנסת. אולם, הכנסת רשאית לקבוע רק את שיעור השינוי (בדרך כלל ההעלאה) בגובה הארנונה ביחס לעבר. מכאן, שההבדלים ההיסטוריים בגובה הארנונה ביישובים שונים נותרו עד היום. הכנסת קובעת את שיעור השינוי בארנונה פעם בשנה, והשינוי אחיד בכל הארץ.
הרשויות מבצעות את הגבייה בפועל, אך אינן רשאיות להחליט על הסכומים שייגבו מכל תושב. וכך, הארנונה גדלה כמעט מדי שנה בהתאם לעליית המדד ובאישור משרד הפנים - מבלי שאיש בדק האם הארנונה גבוהה מדי או נמוכה מדי. דווקא ב-2004 לא הועלתה הארנונה, בשל המדד השלילי ב-2003. אולם, למשרד הפנים הוגשו לא פחות מ-98 בקשות להעלאת הארנונה. 76 מהן נמצאות כעת בבדיקה.
ראשי הרשויות מחויבים, על-פי חוק, לגבות את הארנונה מכל תושבי העיר, אך החוק מאפשר להם לתת הנחות מסוימות בתשלום הארנונה. חוק הארנונה מציין שורה של גורמים הזכאים להנחות בארנונה, בהם קשישים (גבר מעל 65 ואישה מעל 60), נכים בשיעור של 75%, נרדפי הנאצים, אמהות חד-הוריות, חסידי אומות העולם, תושבי קרית-שמונה ושלומי. כל רשות מחויבת להקים ועדת הנחות שתדון בכל מקרה של מתן הנחה למי שזכאי להנחה לפי החוק. בנוסף, זכאית הרשות להעניק הנחות בארנונה לגופים שונים.
כמו כן, ישנם הסדרי פטור מארנונה לגופים שונים בהם בתי-חולים ואוניברסיטאות. בשנים האחרונות החליטה הממשלה לקצץ בפטורים אלה - חלקם בוטל ולגבי אחרים עדיין מתקיים ויכוח.
צה"ל, המשטרה וכוחות הביטחון אמורים לשלם ארנונה לפי החוק, אך הם משלמים תעריף נמוך יותר.
הרפורמה שבדרך
מי שמנסה בימים אלה לעשות סדר בבלגן בנושא הארנונה היא ועדת גדיש למיסוי הרשויות המקומיות, בראשות יעקב גדיש, שהוקמה על-ידי משרד הפנים. על-פי התוכנית שמתגבשת בוועדת גדיש, בעתיד יקבלו רשויות מקומיות מרווח לקביעת הארנונה - למשל, בין 80-60 שקל למ"ר.
בין היתר, בוחנת הוועדה הצעה שלפיה רשויות עשירות ישלמו ארנונה עבור רשויות עניות. לדברי מנכ"ל משרד הפנים, רוח גדעון בר-לב, הוועדה בודקת גם כיצד ניתן להעביר חלק מארנונה שיגבו רשויות מאזורי תעשייה, מחנות צבא, בתי-חולים ובתי סוהר גם לרשויות מקומיות עניות.
כך, לדוגמה, עירית תל-אביב אמורה לקבל מצה"ל ארנונה גבוהה מאוד עבור בסיס הקריה בתל-אביב. הוועדה תבחן אם ניתן, למשל, להעביר חלק מהסכום לעירייה חלשה יותר, כגון עיריית בת-ים.
האם נכון שרשות שבתחומה קיים בסיס צבאי תיהנה לבדה מההכנסות מארנונה?, שואל בר-לב. למה שמועצת רמת-הנגב תיהנה לבד מאזור התעשייה שלה ולא תעביר חלק מהרווחים למועצות החלשות בדרום הארץ, שנמצאות בסמוך לה?.
כמו כן, שר הפנים, אברהם פורז, הודיע לפני כשנה כי בכוונתו לאפשר ל-15 ערים הנחשבות לערים החזקות בארץ (אם כי גם הן מצויות בגרעונות) לקבוע בעצמן את גובה ההנחות בארנונה. מדובר בערים שאינן מקבלות מענקי איזון, הניתנים לרשויות המצויות בגרעון. בינתיים, תוכניתו של פורז טרם בוצעה.
לפנייה לכתב/ת 
ארנונה. הרשויות לא מחליטות על התעריפים
צילום גבי מנשה
מומלצים
