המרדים – הקברניט של הניתוח
במקרים רבים המנותח הממוצע מפחד מהליך ההרדמה הכללית, הרבה יותר מהניתוח עצמו, ובצדק - הליך ההרדמה על ידי הרוםא המרדים הינו עדין ומסובך ותלוי בהרבה פרטים קטנים וחשובים
מנותחים רבים חוששים לאו דווקא מהניתוח עצמו, אלא מההרדמה, שנתפסת כמאיימת. בעוד המנתח מתרכז באפקטים הטכניים בניתוח, שלומו של החולה נמצא בידיו של הרופא המרדים, שלא רק מופקד על הרדמתו של המנותח ושיכוך כאביו בזמן ואחרי הניתוח, אלא שומר כל זמן הניתוח על לחץ דמו, נשימתו, מתן השתן והחזר דם שאבד. על פי הספרות הרפואית, הסיכון לתמותה כתוצאה מהרדמה בניתוח הוא נמוך מאחוז אחד, בזכות הטכנולוגיה המודרנית העומדת לרשות המרדים, וכוללת מכשור רב המתריע גם על השינוי הקטן ביותר בתפקוד הגוף.
לדברי פרופ' עזריאל פרל, מנהל מחלקת הרדמה וטיפול נמרץ במרכז הרפואי שיבא, ההרדמה נחשבת כחלוצה בתחום בטיחות החולה. "הבטיחות מושגת על ידי זיהוי מוקדם של גורמי סיכון. הפגישה של החולה עם המרדים לפני הניתוח תורמת לא רק להרגשתו הטובה של החולה, אלא גם לבטיחותו".
לשם ביצוע הניתוח צריך המנותח לשהות במצב בו הוא רדום, אינו חש בכאב, שריריו רפויים ומאפשרים את ביצוע הניתוח. גם התהליכים הגופניים המתרחשים בניתוח, כמו אובדן דם, חתכים בגוף ופעולות נוספות, יוצרים רצף עצום של שינויים בגוף, שעל המרדים לאזן. "שינויים כאלה מחייבים ניטור אינטנסיבי ביותר של החולה", מסביר פרופ' פרל.
לדבריו, חשיבות המרדים להצלחת הניתוח הולכת ותופסת מקום מרכזי בקרב מנותחים. "יותר ויותר חולים מעדיפים היום לבחור את המרדים הנכון לניתוח, ופחות את הכירורג", הוא מסביר.
