אז אני נהגת חדשה. אז מה?

עברתי טסט לפני שבועיים. אל תצחקו, אבל עשיתי 70 שעורים, ועברתי בטסט שני. וכן, כמו כולנו, יש לי כמה השגות לגבי הנהגים ולגבי מדיניות משרד התחבורה. הידעתם, למשל, שכל אדם בכל גיל חייב במלווה לחודשיים? עכשיו, אם ניקח אדם שעבר טסט אבל משום מה אין לו מלווה (צעירים שהחברים שלהם עוד לא הוציאו רשיון, או בוגרים שצריכים לנסוע לעבודה, וחבריהם לעבודה כמובן שלא יבואו ללוות אותם בנסיעה), יוצא שאותו אדם חייב לחכות חודשיים עד שיעלה שוב על ההגה.

במהלך החודשיים האלה הוא כמעט לא נוהג, וצריך להתחיל מהתחלה אחרי הפסקה של חודשיים. טמטום משווע. גם אם מישהו חושב שיש טעם במלווה הזה שיושב ליד הנהג, הרי שאותו מלווה לא יכול באמת למנוע תאונה - אין לו דוושות בצד הנוסע, הוא יכול רק לנסות להתריע. זה הכל.

לגבי הנהגים, אני רוצה בפורום זה לצאת בקריאה נרגשת אל אחי ואחיותי שעל ההגה:

אתם חותכים אותי משמאל לימין, נכנסים לנתיב שלי כדי לנסוע על נתיב וחצי (למה, בשם אלוהים?), לא מאותתים ומנסים לעבור נתיבים תוך הסתמכות על המודעות העכורה שמשותפת לכל המין האנושי (או בקיצור, טלפתיה). אתם באופן עקבי נמנעים מלתת זכות קדימה, אוהבים לנסוע מהר מהר כדי לעקוף אותי (נהגת חדשה, אחרי הכל), ואם אפשר לצפור לי הרבה כדי שאסע מהר (110 במקום 80 בכביש בו הגבלת המהירות היא 70) - למה לא?

והדבר הכי מרגיז, הדבר הכי אהוב על הנהג הישראלי הוא להצמד אליך מאחורה כמאהב לוהט, אם זה בנסיעה ואם זה ברמזור. כן, גם אני אוהבת אתכם, אבל לא הייתי רוצה שהמכוניות שלנו תתאחדנה לנצח. אם משרד התחבורה לא מצליח לפתח לנו תרבות נהיגה ונימוס בסיסי על הכביש, אולי נעשה את זה בעצמנו?