אגדת המע"מ של אילת

לפני כחודש, כחלק מגזרות תקציב 2005, הודיע שר האוצר בנימין נתניהו כי הפטור ממע"מ באילת יבוטל. מאז ועד עצם ימים אלה העיר הדרומית, על תושביה וסוחריה, כמרקחה.

השבוע אף נערך כנס מתוקשר היטב תחת הכותרת "מצילים את אילת" בעקבות החלטת הממשלה, בו נכחו ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, משקיעים מהארץ ומחו"ל וחברי כנסת. בכנס איימו המשקיעים ואמרו, בין היתר, "נפעיל תוכנית התנתקות ונחסום את מעבר טאבה לסיני ואת הכניסה הצפונית לעיר".

ועכשיו, ברשותכם, קצת היסטוריה: באמצע שנות ה–80' נחקק חוק אזור סחר חופשי שהעניק לאילת הטבות שונות. במהלך השנים כורסמו ההטבות, כולל הזיכוי במס הכנסה שהיה לתושבי אילת. ההטבה העיקרית היתה ונשארה הפטור ממע"מ לתושבי העיר והעסקים בה.

מיליוני התיירים שפקדו את העיר מאז נהנים מהתחושה שההטבה הזו מתגלגלת גם אליהם, ושהקניות שהם עושים בחופשתם בעיר הדרומית זולות יותר. אז לידיעתכם - מדובר באשליה. היחידים שמרוויחים מזה שאין מע"מ זה תושבי אילת ואנשי העסקים העשירים שהשקיעו בה, למעט כמה צדיקים שמגלגלים את ההטבה גם לצרכן.

כי ברוב החנויות והרשתות בעיר, אם לא שמתם לב, משלמים באילת כמו במרכז ובצפון. גם בתי המלון באילת לא זולים יותר מאלו שבמרכז הארץ. בקיוסקים בעיר הדרומית אתם לא משלמים פחות על קרטיב או בקבוק שתייה. למה? כי הפטור ממע"מ נכנס לכיסם של הסוחרים, ולא לאורחים ולתיירים שמגיעים לעיר הזאת - שהיא יקרה להחריד לנופשים.

וזו גם הסיבה שבגינה נזעקים תושבי העיר והסוחרים. על כך שאת ה-17% הנחה שהיו אמורים להתגלגל אלינו, הנופשים בעיר, הם מאבדים.   

לכן, תושבי אילת יקרים, לא נותר לי הפעם אלא להסכים עם משרד האוצר, שטוען שאין הצדקה לתת הטבה של קרוב לחצי מיליארד שקל בשנה לעיר עם שיעור אבטלה נמוך, תעסוקה גבוהה ורמה חברתית-כלכלית גבוהה מהממוצע באזורי פריפריה. יש מקומות בארץ שזקוקים להטבות הרבה יותר מעיר תיירותית  שאינה מוכת אבטלה. שמעתם למשל על שדרות? קריית מלאכי? אופקים?

ועוד משהו: הישראלים ימשיכו להגיע לעיר הדרומית בקיץ ובחגים גם אם יבוטל המע"מ. זאת כמובן בתנאי שבאילת לא יגלגלו את הביטול שוב על הצרכן, ויעלו את המחירים ב-17%. במקרה כזה, כבר יהיה בלתי אפשרי לנפוש שם.