אני ישראלי
רישום של לאום אחיד – "ישראלי" - הוא הצעד הראשון בדרך להתגבר על הקיטוב הקשה ועל האפליה בארצנו
מחר ייערך בבג"ץ דיון בעתירה שבה מבקשים 38 חברי עמותת "אני ישראלי" להירשם כבני הלאום הישראלי.
בתשובה לעתירה טענה פרקליטות המדינה כי הרישום "ישראלי" במרשם האוכלוסין "חותר תחת יסוד הקמתה של מדינת ישראל", אך ההפך הוא הנכון. הרישום "ישראלי" בתור לאום הוא הרישום היחיד הנכון לפי מגילת העצמאות. לא רק על-פי עקרונות האו"ם, שמגילת העצמאות נכתבה ברוחם, ולא רק על-פי הנהוג במשטרים דמוקרטיים במערב. גם מגילת העצמאות מבטיחה "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". מדוע המגילה אינה מזכירה כלל "בלי הבדל לאום"? כי לפי עקרונותיה, כל אזרחי ישראל הם בני "הלאום הישראלי".
במדינות הדמוקרטיות המערביות, כל האזרחים שייכים ללאום המשותף, הוא "לאום המדינה", גם אם אינם בני אותה דת או אותו מוצא אתני, וגם אם בפיהם שפות שונות. שום דת, מוצא, שפה או גזע אינם נרשמים במדינה דמוקרטית. זהו פשר השוויון: כל האזרחים הם "בני הלאום", ושום אדם לא יהא מופלה בגלל מינו, דתו, מוצאו, גזעו, צבע עורו או השקפותיו. תארו לעצמכם איזו מהומה היו היהודים מקימים אילו היו מכניסים לארצות הברית את רישום "הלאום האתני" הנהוג אצלנו.
רישום של לאום אחיד הוא הצעד הראשון בדרך להתגבר על הקיטוב הקשה ועל האפליה בין ה"מגזרים": בין ערבים ויהודים, בין "גרוזינים", "רוסים" ו"לא רשומים". כל העותרים – כולל ה"יהודי", ה"ערבי", ה"דרוזי", ה"גרוזיני", ה"בורמני", ה"רוסי", או ה"לא רשום" - כולנו חוסים בצל קורת גג משותפת וכולנו בעלי ערכים משותפים של "לאום".
כי לאום משותף אינו מונע מהמשתייכים אליו לחשוב עצמם גם כבני קבוצת התייחסות אחרת, פנימית. גם חלק ניכר מיהודי אמריקה או יהודי צרפת חושבים עצמם ליהודים אף-על-פי שהלאום שלהם הוא הלאום האמריקני או הצרפתי. יהודי ישראלי יכול לראות עצמו בן העם היהודי לא פחות מיהודי אמריקאי או צרפתי.
הפרקליטות טענה כי "לאום מוגדר במילון 'עם, אומה; קיבוץ גדול של בני אדם המתייחסים למוצא אחד, לגורל משותף בתולדותיהם ועל פי רוב גם ללשון מדוברת אחת'". אבל היא שכחה כי רוב הלאומים בעידן המודרני נוצרו בדרך אחרת - מכוח ישיבה משותפת על אותה הטריטוריה. המילון האמריקני Random House כותב על "לאום" כך: 1. קבוצת אנשים הקשורים לטריטוריה אחת שחשובה להם אחידותה או שהם מבקשים לקיים עליה ממשלה. 2. קיבוץ אתני של בני אדם, לעיתים קרובות מדברים אותה לשון או לשונות קרובות. משרד הפנים מחליט עבורנו לפי הגדרה מס' 2, ומסרב לקבל רישום "ישראלי" לפי הגדרה מס' 1, אבל כלפי 120 לאומים אחרים משרד הפנים מכיר ומקבל את ההגדרה הראשונה.
למשל, ידוע שהלאום הבלגי מחולק לשלוש קבוצות אתניות, אבל אדם (לא יהודי) המחזיק בדרכון בלגי - משרד הפנים שלנו רושם אותו כ"בלגי", ולא כ"ולוני", או "פלמי". גם "פיני" ייתכן שהוא פיני או שוודי, אבל אצלנו הוא יירשם כ"פיני" בלבד. המונח "לאום" צריך להיות מכוון - וברשימות משרד הפנים הוא אכן מכוון ברוב המקרים - לתפיסות המודרניות של המושג "לאום", ועל-פי ההגדרות בנות ימינו ראוי הלאום הישראלי להתקבל במירשם התושבים לא פחות מלאומים אחרים.
בן הלאום הישראלי יכול לראות עצמו, אם רצונו בכך, גם יהודי או ערבי או דרוזי, או שומרוני וכדומה. אנו מבקשים להשוות את זכותנו לזכות כל אדם היושב בישראל ורשום לפי "לאום המדינה" שלו. משרד הפנים מכיר בלמעלה מ- 120 רישומים של "לאום מדינה". מדינתנו היא ישראל, והלאום שלנו הוא ישראלי.
עוזי אורנן, יו"ר עמותת "אני ישראלי"
לפנייה לכתב/ת 
סעיף הלאום בתעודת הזהות הישראלית
צילום: טל כהן
מומלצים
