גלולה נגד הזדקנות?
מומחים מנסים לייצר תרופה שתכלול את החומר מאריך החיים שנוצר בגוף שלנו בעקבות דיאטות קיצוניות
לפני שנים אחדות הצטרף ד"ר דייוויד סינקלר, חוקר מהרווארד, לקבוצה ההולכת וגדלה של מדענים שסבורים שהגבלה חמורה של צריכת הקלוריות יכולה להאט את תהליכי ההזדקנות.
ראיות לתופעה המפתיעה הזאת התחילו לצוץ בשנות ה-30 של המאה שעברה, כשהתברר למדענים שמכרסמים שלא ניזונו כל צורכם חיו עד 40% יותר מהמכרסמים שניזונו היטב. מאז נצפו תוצאות דומות גם אצל זבובי פירות, תולעים, קופים ושאר חיות המעבדה. ממחקרים ראשוניים על בני אדם עולה שכמה סמנים של ההזדקנות – רמות הסוכר בדם, לחץ הדם, הכולסטרול – משתפרים בדיאטות שמגבילות את צריכת הקלוריות.
סינקלר, אם כן, הכפיף את עצמו לאותו סוג של דיאטה מחמירה, שנהוגה אצל חבריה של אגודה זעירה אך חדורת מוטיבציה בשם 'האגודה להגבלת הקלוריות'. הוא החזיק מעמד שבוע. "זה היה קשה מדי", הוא אומר. "אני מסיר את הכובע בפני מגבילי הקלוריות. עכשיו אני מקווה לגלות תרופות שיוכלו להעניק לאנשים את היתרונות של הגבלת קלוריות בלי להזדקק לדיאטה".
פיתוחן של התרופות האלה עוד לא הושלם, אבל סינקלר וחוקרים אחרים משיגים התקדמות בנסיונם להבין ברמה המולקולרית מה יש בהגבלת הקלוריות שמאט כמדומה את ההזדקנות. סינקלר גילה, לדוגמה, שהרסווראטול – חומר כימי שנמצא ביין אדום – מגדיל את משך החיים של שמרים ושל זבובי פירות. הוא מגביר את פעולתה של מולקולה בשם SIRT1, שנוכחת בכל צורות החיים ומיוצרת בתגובה לסטרס. זה כמו מוקד החירום של התא, אומר סינקלר, והרסווראטול הוא כמו אזעקת שווא.
זה מתאים לאחת התיאוריות המובילות שמבקשות להסביר כיצד הגבלת הקלוריות בכלל עובדת: הרעבת הגוף מכניסה אותו לסטרס מתון בלתי פוסק ובכך מכשירה אותו לעמוד בפני הסטרסים החמורים יותר שגורמים להזדקנות התאים – סוג של חיסון עצמי נגד הידרדרות. "עם הרסווראטול", אומר סינקלר, "אנחנו מערימים על הגוף וגורמים לו לחשוב שהוא לא מקבל מספיק קלוריות". אם סינקלר יצליח ליצור צורה של רסווראטול שתיספג בקלות על ידי התאים ויוכל להוכיח שהיא פועלת ללא תופעות לוואי מסוכנות, עשוי להיות בידו, בסופו של דבר, משהו שדומה לגלולה נגד הזדקנות.
ובינתיים באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו נוקטת סינתיה קניון, מומחית לגנטיקה מולקולרית, גישה שונה במחקר ההזדקנות ועסוקה בזיהויים של כמה גנים בתולעים עגולות שמסייעים למניעת מחלות ולהארכת החיים. אחד הגנים האלה מכוון את פעולתו של קולטן של אינסולין ושל הורמון דמוי אינסולין בשם IGF-1. באמצעות מניפולציה שביצעה בו ובגנים אחרים הצליחה קניון להאריך את משך חייהן של התולעים פי 6. "לא מדובר רק בזה שהן חיות זמן רב יותר", היא אומרת. "מה שמרשים בתולעים האלה זה כמה הן בריאות".
אבל הסיפור יותר מורכב: קניון גילתה שההורמונים בתולעים מאריכות הימים שלה מווסתים למעשה את פעולתם של כמה גנים יוצאי דופן באופן שמאריך את משך החיים. קבוצה אחת של גנים מעוררת את תאיה של התולעת לייצר נוגדי חמצון. אלה נלחמים במולקולות הקרויות רדיקלים חופשיים, שעלולות לגרום נזק ל- DNA. קבוצה אחרת פועלת ליצירת חלבונים הקרויים שאפרונים (משגיחים). אלה מסייעים לחלבונים אחרים להתקפל לצורתם הנכונה. הם גם מאתרים ומשמידים חלבונים שמקופלים בצורה לא נכונה ושעלולים לגרום למחלות שקשורות להזדקנות, כגון מחלת הנטינגטון. גנים אחרים משפיעים על הובלת השומן ברחבי הגוף – דבר שגם הוא עשוי להשפיע על ההזדקנות – ועל ייצור חלבונים שהורגים חיידקים שפולשים אליו. "זה כמו תזמורת", אומרת קניון. "ההורמונים הם המנצח. החלילים הם הגנים נוגדי החמצון. הכינורות הם השאפרונים, הוויולות הן הגנים המטבוליים. והתופים יכולים להיות הגנים קוטלי החיידקים. לסוגים כה רבים ושונים של גנים יכולה להיות השפעה עצומה על החיים ועל המוות, וכל אחד כשלעצמו יכול באופן פוטנציאלי להיות בעל השפעה על הבריאות או על משך החיים".
באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון חוקר הגרונטולוג ריצ'רד ויינדרוך, כמו סינקלר, את נושא החסך התזונתי, אבל יש לו סברה שונה מדוע הגבלת הקלוריות עובדת. ויינדרוך ערך השוואות בין קופי רזוס מוגבלי קלוריות לבין קופים שלא הוגבלו וגילה הבדלים ניכרים. אצל הקופים מוגבלי הקלוריות לא התגלתה כל ראיה לסוכרת, לדוגמה, בזמן שהמחלה פוגעת בערך במחצית מהקופים הרגילים. יתרה מזו, רק ארבעה מהקופים מוגבלי הקלוריות מתו ממחלות קשורות גיל – מחצית משיעור המתים בקבוצת הביקורת. ויינדרוך סבור שההסבר טמון בפעילויות המורכבות של תאי השומן. לקופים מוגבלי הקלוריות יש הרבה פחות שומן גוף, וזה – בדיוק כמו אצל בני אדם רזים לעומת שמנים – מה שמגן כמדומה מפני שורה ארוכה של מחלות.
להגבלת קלוריות יש גם צד שלילי, ולא מדובר רק בתחושת הרעב המתמדת. אצל הקופים של ויינדרוך נצפו שינויים בצפיפות העצם, ומעבדות אחרות דיווחו על שינויים בליבידו (תשוקה מינית), במחזורי הווסת ובטמפרטורת הגוף אצל קופים מוגבלי קלוריות. התולעים והזבובים של סינקלר סובלים מאובדן תיאבון ופוריות. החוקרים מקווים ליצור תרופות שמבוססות על הרסווראטול או על המחקר הגנטי שיצליחו להימנע מהבעיות האלה.
בינתיים ממשיכים חברי התנועה להגבלת הקלוריות בניסויי הצריכה האישיים שלהם. אמנם החסידים המוקדמים של הגבלת הקלוריות ניסו דיאטות קיצוניות מתוך שקיוו לחיות עד 120 או יותר, אבל רוב החסידים הנוכחיים של השיטה נוקטים גישה מתונה יותר ומציבים לעצמם את היעד הצנוע יותר של מניעת מחלות.
אנדריאה טיקטין-פאנטי, בת 61 מאוהיו, שומרת בחמש השנים האחרונות על דיאטה של 1,200 קלוריות ביום – בערך חצי ממה שנשות ארה"ב אוכלות בדרך כלל. הסוכרת גרמה למותם של שני הוריה בשנות ה-60 לחייהם, אבל הסוכרת שלה נמצאת בשליטה הודות לדיאטה הספרטנית שלה. "אם אחיה עד גיל 85 או 90", היא אומרת, "פירוש הדבר יהיה שהארכתי את חיי, וזה יעשה אותי ממש מאושרת".
מומלצים
