דובר בר אילן לשעבר הורשע במעשה מגונה

בית משפט השלום בתל אביב הרשיע היום (ב') את דובר אוניברסיטת בר אילן לשעבר, דוד ויינברג, בהטרדה מינית ובביצוע מעשה מגונה בעובדת מחלקת הדוברות באוניברסיטה בין השנים 98' ל-2000.

השופטת הדסי הרמן כתבה בהחלטתה: "לא כל ביטוי פוגע הוא דבר עבירה, אך על המחוקק להגן על זכות כל אדם לאפשר לו לחיות בסביבה בטוחה מבלי שיוטרד בביטוי או במעש. הצעות בעלות אופי מיני הן מעשה עבירה כשמדובר במקרה החוזר על עצמו בעיקר כשהדבר קורה במקום העבודה".

עורך דינו של ויינברג, יאיר שילה, הודיע לאחר מתן הכרעת הדין כי יערער לבית המשפט המחוזי "לא ייתכן שקיבלו כך את העדות של העובדת שהיתה רצופה באינטרסים".

"להתקלח לפני טקס התארים"

ויינברג הואשם כי לפני טקס הענקת תארי כבוד מטעם חבר הנאמנים של האוניברסיטה, ביקש מעובדת באוניברסיטה להגיע לביתה יחד עם המתלוננת, "כדי להתקלח לפני הטקס".

הם הגיעו לבית, המתלוננת התקלחה, ולאחר מכן ביקשה להתלבש ולהתאפר בחדר השינה. ויינברג נכנס אל החדר בפתאומיות, והחל להעיר לה הערות בנוגע "לדרך שבה היא מתאפרת". לאחר מכן היא ביקשה ממנו לעזוב את החדר. הוא יצא מהחדר והמתלוננת שמעה צעקה העולה מכיוון חדר האמבטיה. היא הבחינה בויינברג עומד בכניסה לחדר האמבטיה כאשר חברתה מתקלחת וצועקת עליו שייצא מן המקום.

לאחר מכן יצאה העובדת מהחדר, ואז אחז בה ויינברג בשתי ידיו, החליק את ידיו על גופה, והעיר לה כי היא נראית יפה.

כמו כן, הוא נאשם כי הטריד מינית את העובדת פעמים רבות. באחד המקרים, כאשר היא הגיעה לעבודה מצוננת, אמר לה: "אז מה, לא נתנשק היום?". במקרה אחר אמר לה, כאשר כעס עליה שלא הצליחה להביא לפרסומו של מחקר של האוניברסיטה בעיתון: "תיקחי את העיתונאי, תעשי אתו חיים, ומה שאת רוצה, העיקר שהסיפור ייכנס לעיתון".

במקרה אחר, לאחר ששוחרר מאשפוז ארוך בבית חולים, שאל אותה האם "את עדיין ישנה ושוכבת עם בעלך?". במקרה אחר הוא העיר לה על גרביונים שלבשה, וכאשר ביקשה ממנו שלא יסתכל על רגליה אמר לה כי הוא משתדל שלא להטריד אותה מאז שהתחתנה.

לפי כתב האישום, ביוני 2000 אמר לה ויינברג לאחר שלא הגיעה לעבודה בעקבות כאבי גב: "תגידי לבעלך שלא יזרוק אותך מצד לצד כאשר אתם שוכבים". במאי אותה שנה הוא השליך לתוך חולצתה פיסת נייר שהייתה מונחת על השולחן, קימט אותה ודחף אותה למחשוף שלה.

הוא נאשם בביצוע עבירה מינית, ומעשה מגונה תוך ניצול מרות יחסי עבודה לצורך גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים. יצויין עוד כי ויינברג ביקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו אך בית המשפט סירב לבקשה.

דוד ויינברג מסר בתגובה ל-ynet כי מדובר בהשמצה חסרת בסיס אשר באה בעקבות גילויה של המתלוננת את עובדת אי קידומה. ויינברג טוען כי התלונה הוגשה מתוך נקמנות ורוע לשמו, והוסיף כי הוא זה שהוטרד במשך שנים על ידי המתלוננת אשר סירבה שוב ושוב להתאים את אופי לבושה לנורמות הנהוגות במוסד דתי וחיפשה עימותים איתו על רקע זה.