ניו זילנד: "סוכני המוסד" שוחררו ויגורשו
שני הישראלים, אורי קלמן ואלי קרא, שנשלחו לחצי שנת מאסר לאחר שהודו כי ניסו להשיג דרכון במרמה, שוחררו מהכלא. השניים יגיעו להונג קונג בליווי משטרתי ומשם, לישראל. ראש ממשלת ניו זילנד, הלן קלארק: "הסנקציות בתוקפן עד שישראל תתנצל". גורמים מדיניים: הבענו צער, אבל לא מתנצלים כי לא לוקחים אחריות
שני הישראלים, העומדים במרכז פרשת הריגול לכאורה בניו זילנד, אורי קלמן (30) ואלי קרא (50), שוחררו הלילה (יום ד') מהכלא, ויגורשו מהמדינה.
השניים צפויים לעלות על טיסה להונג קונג בליווי משטרתי, ומשם להגיע לישראל. עורך דינו של קרא, נייג'ל פייגן, הגיע לשדה התעופה באוקלנד, אך סירב למסור פרטים על עזיבתם של השניים את הארץ.
ראש ממשלת ניו זילנד, הלן קלארק, אמרה בעקבות השחרור כי עדיין לא קיבלה התנצלות של ממשלת ישראל על הפרשה, וכי הסנקציות שהוטלו על ישראל יישארו בתוקפן עד שישראל תתנצל. "הכדור נותר במגרש של ישראל", דברי קלארק.
גורמים מדיניים בישראל אמרו בתגובה לדרישה להתנצלות: "תגובת ישראל לאחר פרסום דבר המעצר לא היתה בגדר התנצלות, אך שר החוץ הביע צער על המצב שנוצר ואמר שנעשה מאמצים לתקן זאת".
לדברי הגורמים, התנצלות היא בגדר הודעה מפורשת ולקיחת אחריות. וכרגע אין שינוי במצבם המשפטי. השניים הואשמו והודו בביצוע פשע כאזרחים ישראלים שביצעו פשע ונכון לעכשיו המצב הזה לא ישתנה. באשר לחידוש היחסים עם ניו זילנד - ישראל תצטרך לדון בכך אחרי החג, לאור הדרישות של ניו זילנד.
הגורמים מסרו כי ללקיחת אחריות יש משמעויות משפטיות "ובשלב זה אין לנו מידע ואישור שהם מה שסבורים שהם. צריך לבדוק את המשמעויות המשפטיות של התנצלות, גם לאור נסיון העבר בבנושא, והאם יתקבל אישור שהם מעבר "לסתם אזרחים" וההחלטה תתקבל בהתאם".
מהקונסוליה הישראלית בהונג קונג נמסר כי לא ידוע מתי השניים יוצאים לארץ, ואין כל קשר איתם.
יצויין שטיסת אל-על לישראל אמורה לצאת ביום חמישי ואם השניים עולים עליה - הם צפוים לנחות בישראל ביום שישי בבוקר.
החשדות וגזר הדין
קרא וקלמן, שנעצרו בחודש מרס ונחשד שהם סוכנים של המוסד, נשלחו לשישה חודשי מאסר, לאחר שהודו בבית המשפט בניסיון להשיג דרכון ניו זילנדי במרמה. השניים עמדו בפני גזר דין מירבי של חמש שנות מאסר, אך בית המשפט הסכים להקל בעונשם לאחר שכל אחד מהם תרם 33.5 אלף דולר לארגון צדקה מקומי.
גורמים בממשלת ניו זילנד אמרו שמעשיהם של השניים בוצעו בשליחות מדינת ישראל, אולם השניים מעולם לא הואשמו רשמית בעבירות ריגול או בהיותם סוכנים של מדינה זרה.
שחרורם של השניים כעבור שלושה חודשים בלבד, מחצית מתקופת המאסר, התאפשר כתוצאה מהמדיניות המשפטית הנהוגה בניו זילנד. על-פי מדיניות זו, ניתן לשחרר אסירים, שנשפטו לתקופת מאסר של שנתיים או פחות, כעבור מחצית התקופה.
המבוכה לישראל
חשיפת הפרשה עוררה זעם רב בניו זילנד. ראש ממשלת ניו-זילנד, הלן קלארק, ביקשה הבהרות מממשלת ישראל ושר החוץ שלה, ג'ים סאטון, העביר לישראל מסר תקיף בו דרש הסבר מלא לפרשה ודרש מישראל להחזיר לידיה את כל הדרכונים, שאפשר שנלקחו ממנה, בדרך דומה לזו שבה פעלו קלמן וקרא.
הפרשה רק הלכה והסתבכה ובחודש יולי הודיעה משטרת ניו זילנד כי היא מחפשת אחר שני חשודים נוספים בפרשה. החשוד השלישי, זאב וויליאם ברקן, נחשד בתכנון המזימה כולה ובכך שניסה להשיג דרכון במרמה תוך התחזות לאדם נכה. ברקן הצליח להימלט מניו זילנד - ולא נתפס.
החשוד הרביעי הוא אנטוני דיוויד רזניק, פרמדיק יהודי בן 35. לפי הדיווח, רזניק שהה 13 שנים בישראל ואף שירת בצבא כחובש. המשטרה חושדת כי רזניק הסיע את האזרח הנכה, שאת דרכונו ניסו הישראלים להשיג במרמה. הוא נעלם יום לאחר מעצרם של קלמן וקרא. אביו של רזניק אמר כי בנו עזב את המדינה.