ההורים רוצים להאריך את חיי בתם התינוקת; הרופאים דווקא לא
שרלוט ווייאט נולדה לפני 11 חודשים, בחודש השביעי, במשקל של כחצי קילוגרם. ריאותיה לא מתפקדות, היא לא רואה, לא שומעת היטב ולא מזהה את הסובבים לה. הוריה מתעקשים להאריך את חייה, אך הרופאים המטפלים סבורים אחרת. לדעתם, החדרת צינורות נוספים לריאות התינוקת יגרמו לה לסבל מיותר וממילא לא ישפרו את מצבה. עכשיו צריך בית המשפט לפסוק בפרשה
משפט על "המתת חסד" מתייחס בדרך כלל לקרובי משפחה מיואשים המעדיפים את מותם הקרוב של יקיריהם על פני הארכת חייהם תוך סבל מתמיד. המקרה הזה הפוך לחלוטין. דארן ודבי ווייאט הם הוריה של שרלוט בת 11 החודשים, הסובלת מחוסר תפקוד כמעט מוחלט של ריאותיה. בעוד ההורים, נוצרים אדוקים, דורשים להאריך את חייה של בתם בכל מחיר, פנו הרופאים לבית המשפט וקראו: "רחמו על הילדה, תנו לה למות".
עיתון ה"גארדיאן" הבריטי דיווח כי במשפט, שנפתח אתמול (יום ה'), ביקשו הוריה של שרלוט מהשופט, ג'סטיס הדלי, לקבוע כי במידה והתינוקת לא תצליח לנשום בעצמה, מה שככל הנראה יקרה בתוך זמן קצר, היא תחובר לצינורות הנשמה. עמדה שהוגדרה על ידי הרופאים כ"חסרת טעם, אם לא אכזרית".
לטענת הרופאים, חיבור התינוקת דורש החדרת צינורות שונים לתוך גופה, צינורות שיוכלו לספק לה חמצן באופן מלאכותי, אך לא יובילו לריפוי ריאותיה. "מכיוון שאין סיכוי שהיא תירפא", קבעו הרופאים, "התהליך החודרני הוא חסר טעם ובלתי נסבל".
אפילו עד מטעמם של ההורים, מומחה לטיפול נמרץ, טען כי חיבור התינוקת לצינורות, כפי שדורשים ההורים, יהיה "אכזרי ובלתי ראוי במידה ולא יושג שיפור משמעותי במצבה של שרלוט בתוך חמישה ימים".
ריאותיה של שרלוט כבר סדוקות כתוצאה מחמש פעמים בהן הוחדרו הצינורות לגופה. היא מוזנת באמצעות צינורית מכיוון שאינה מסוגלת לבלוע ונזקקת לאספקה תדירה של חמצן. מומחים טוענים כי בכל מקרה היא לא תשרוד מעבר לשנות הילדות המוקדמת ולא תוכל לעולם לעזוב את בית החולים בו נולדה. שרלוט נולדה כפגה, בחודש השביעי להריון. גובהה היה אז 12.7 סנטימטרים והיא שקלה כמחצית הקילוגרם.
דיוויד לוק, העובד כיועץ בבית החולים, הסביר בבית המשפט כי "אין ספק שהן הרופאים והן ההורים מעוניינים בשלומה של התינוקת. הוויכוח נסב סביב השאלה מה עדיף עבורה". עוד הסביר כי הרופאים המטפלים בתינוקת הגדירו את החיים הצפויים לה כ"נוראיים".
לטענת לוק, "לשרלוט אין כל מודעות ויזואלית, והיא לא מגיבה לקולות הסביבה. היא לא שמה לב כאשר מחזיקים אותה על הידיים ולא מזהה דמויות". רופא נוסף שהעיד בבית המשפט הוסיף כי "גם אם שרלוט תחייה, צפויים לה חיים איומים, נשלטים על ידי כאב וסבל ללא טיפת אושר או מימוש עצמי".
המתות חסד בבריטניה
נושא המתות החסד עלה לכותרות בבריטניה כבר בשנת 1981, כאשר הורים לתינוקת שנולדה עם תסמונת דאון סירבו להניח לרופאים לבצע בה ניתוח שעשוי להציל את חייה. הרופאים פנו לבית המשפט, ולאחר דיון בשתי ערכאות שונות זכו וביצעו את הניתוח.
בשנת 1992, במקרה זהה כמעט לחלוטין למקרה של שרלוט, התעקשה אמו של תינוק בן 16 חודשים להמשיך ולהאריך את חייו. זאת למרות שהרופאים קבעו כי הוא משותק, עיוור, אפילפטי ומוזן דרך צינורית. במקרה זה פסק בית המשפט לזכות הרופאים והתינוק לא חובר לצינורות הנשמה.
שמונה שנים לאחר מכן, בשנת 2000, קבע בית המשפט כי יש לבצע ניתוח להפרדת תאומות סיאמיות, שיוביל בוודאות למותה של אחת מהן. זאת למרות התנגדות הורי השתיים.
לפנייה לכתב/ת 
הרופאים מתנגדים (אילוסטרציה)
צילום: סי די בנק
מומלצים
