קול המצפון
מוקי חוזר בסינגל ראשון מאלבומו השני שייצא בחורף - ויש לו הרבה מה להגיד: "קשה לפתוח את העיתון בבוקר ולראות את הטירוף שבו אנחנו נמצאים. חובתנו היא להגיד את זה בשביל שמשהו יעשה בעניין"
השבוע יצא לתחנות הרדיו סינגל ראשון מתוך אלבומו השני של מוקי. גם הפעם מציג מוקי טקסט חריף עם נגיעות חברתיות - יחד עם לחן ועיבוד מוזיקלי מנענע אגן ומקפיץ עכוז מטעם פילוני.
הסינגל, "עוקף מלמעלה", הוקלט בלייב כמו מרבית השירים באלבום, ומצביע על מכלול הדרעק בחיים בארץ - אך מצליח בכל זאת להשאיר את המאזין אופטימי, בעיקר בזכות הקצב. מילות הסינגל החדש מהוקצעות ומחודדות
כצפוי ממי שעשה גיור רשמי להיפ-הופ בישראל.
"אני בונה את הקיום שלי לוגיסטית/אל מול ההתרחשות אני ערוך מיליטריסטית/אל מול עולם הולך ומטמטם סדיסטית/עולם אשר ליבו שלו קפא בו סטטיסטית/ איך זה לחיות בתוך חברה פוסט-טראומטית? שמתמכרת לשנאה נרקופטית/ איך היא טובעת בביצה הביורוקרטית/עיניים מתות שמביטות בי אנטיפתית/והיא מטגנת לי את המוח סלולרית/היא ומצפונה המפורר מולקולרית/זה המאוחסן לשעת הצורך מודולרית/זה הממותג, המשומן כולו דולרית", הוא יורה וממשיך בשאלת השאלות, "מה זה חופש בכלל אם לא ניצחון האדם על עצמו? אנחנו אבק בחלל כל מה שיכולנו להיות ואנחנו לא".
הטקסט עושה בעיקר חשק להתקפל מפה אבל הלחן מזמזם אופטימיות קוסמית. לוקחים את הבאסה בסבבה?
"בעיני זה לא טקסט פסימי אלא לוחמני עם רצון לשינוי וציפייה לעתיד טוב יותר. הוא מעלה שאלות. לא חשבתי שנכון לקחת אותו לכיוון של לחן עצבובי כי זה היה הורג אותו. זה לא טקסט מייאש, הוא מדבר על היכולת שלנו להגיע למקומות טובים מאלה שבהם אנחנו נמצאים, מקומות שאנחנו יכולים וצריכים לשאוף להגיע אליהם גם אם אנשים רעים מפריעים לנו להגיע אליהם".
מה משמעות שם הסינגל "עוקף מלמעלה"?
"הכוונה היא שמול כל המכשולים וכל הקירות שהחיים מציבים בפני, הדרך שלי להסתכל על הדברים היא מגבוה, לא במובן האסקפיסטי או כבריחה מהתמודדות, אלא ההפך, מתוך התמודדות עם הדברים אבל מזוויות אחרות. באופן כללי אני לא חושב שאני טיפוס אסקפיסטי שאומר 'על הזין מה שקורה מסביב או אחרי המבול', אני פשוט מחפש את הדרך שלי להתמודד עם המציאות, ליהנות ולנצח".
כשהאלבום הראשון שלך יצא מהבודדים שנגעו בהיפ-הופ ישראלי מהצד של המיינסטרים. היום הסצינה פורחת. זה משהו שלקחת בחשבון כשנכנסת לאולפן?
"אנחנו לא עובדים לפי מה שקורה מסביבנו אלא לפי מה שאנחנו מרגישים – פילוני ואני – האלבום והשירים שבו משקפים הלך רוח של תקופה מסוימת בחיים שלנו. לא מעניין אותנו מה קורה בהיפ-הופ הישראלי כשאנחנו בחדר חזרות, אנחנו בשלנו וה'בשלנו' הזה מתעסק במה שקרה לנו בשנתיים האחרונות על כל הקשיים וההתמודדויות. אם צריך להגדיר את זה אז האלבום מדבר על האדם מול החיים".
היה הריון ממושך לאלבום שייצא כנראה בפברואר. הצד המסובך היה איסוף חומרים או הבישול באולפן?
"עבדנו כשלוש שנים על האלבום שמתוכם שנה היינו באולפן, אבל מרבית הזמן הוקדש לכתיבת החומרים. לאורך התקופה הופענו המון כך שהראש היה בהופעות ולא ביצירה של דברים חדשים. ברגע שנרגענו עם ההופעות בכל הארץ, הראש התפנה והתחלנו להתעסק במה שיש לנו להגיד".
לסינגל הראשון יש סאונד די רוקיסטי, זה הכיוון הכללי של האלבום?
"את הסינגל מנגנת להקה לייב ולא מכונות, מה שנותן תחושה יותר רוקנ'רולית, אבל אני חושב שבלתי אפשרי להגדיר כיוון מוזיקלי של האלבום. הוא לא רוק, לא היפ-הופ ולא רגאיי, זה אלבום של מוזיקה ישראלית שלוקח את כל הדברים שאנחנו אוהבים, מערבב אותם ומוציא משהו שהוא מקורי שלנו. לפעמים זה נוטה יותר לכיוון כזה או אחר, אבל זה מין תמהיל שאנחנו המצאנו, יצרנו וממשיכים לפתח ולשכלל אותו כל הזמן. גם מבחינת הסאונד האלבום מאוד עדכני ושונה מדברים ששמענו או עשינו ואנחנו מאוד גאים בזה".
ההיפ-הופ נולד בגטאות כז'אנר מוזיקלי שבועט במיינסטרים ופתאום הוא בלב של הלב של הממסד. איך בועטים מבפנים?
"ההיפ-הופ מזמן אינו כלי של מרד שבא לבטא את הכאב של השחורים בגטאות, זה בולשיט. מדובר בזרם שקיים יותר מ-20 שנה, הוא אקלקטי מאוד, לוקח מכל מיני ז'אנרים, מתפתח ומתרחב. באלבום הזה בפרט קשה לומר שהבאנו סוג של גטו מוזיקלי, ההפך, היפ-הופ מבחינתי הוא מקום שבו אני יכול להמציא מחדש את המוזיקה. צריך לשנות את כל הגישה לעסק הזה. גם במובן של מרד, זה קשקושים של עיתוני נוער, בסך הכל גם בשוק הפופ העולמי אין היום אף אמן ראפ שהוא 'סטריט ראבל' כמו שהיו בזמנו פבליק אנמי שנשאו נאומים חוצבי להבות. יש כל מיני מסרים ואין סוף מקומות ללכת אליהם עם הראפ וההיפ-הופ".
ובכל זאת חלק גדול מהאמירות על החיים שלנו כאן במוזיקה הישראלית בשנים האחרונות הם של יוצרי היפ-הופ וראפ.
"זה נכון שהראפ שינה את התמונה במובן זה שבאמצעותו כל אחד יכול לפתוח מיקרופון ולומר את דעתו. אבל עצם העובדה שאתה ראפר או יוצר היפ-הופ לא אומרת בהכרח שכל הטקסטים שלך יתעסקו בנושאים חברתיים או פוליטיים או בסקס. המסגרת הזו לא מחייבת אותך או מגבילה אותך לנושאי כתיבה מסוימים אלא פותחת אותך ונותנת לך עוד מגרש משחקים לשחק עליו.
את אומרת שהטקסט של הסינגל קשה, אני חושב שמה שקשה היא המציאות וכל השאר זה משחקי ילדים. מה שקשה זה לפתוח את העיתון בבוקר ולראות את הטירוף שבו אנחנו נמצאים. חובתנו היא להגיד את זה בשביל שמשהו יעשה בעניין. אני לא חושב שאמנים יכולים ללמד כאן מישהו על משהו אבל אנחנו כן יכולים לשמש מצפון, לגרום לאנשים להרגיש ולחשוב, לפתוח להם את הראש ולתת להם הזדמנות ללמד ולחנך את עצמם".
אז בכל זאת יש לאמנים תפקיד?
"כן. לעשות את האמנות שלהם בצורה מעניינת. אם מישהו מתעניין במה אני חושב שיקרא את הטקסטים של השירים שלי בהם אני אומר את כל מה שאני רוצה לומר בצורה הכי מזוקקת שאני יכול. כל מה שאוסיף על זה בראיון יקטין את הדבר".
לפנייה לכתב/ת 
