לו הייתי רובוט

כשאנחנו חושבים על רובוטים, בדרך כלל אנחנו מדמיינים דמות של אדם מתכתי עם ראש מרובע ואנטנות, המדבר בקול ממוחשב, או דמות של רובוט מאחד מסרטי המדע הַבִּדְיוֹנִי. אולם, הרובוטים כבר מזמן אינם שייכים אך ורק לעולם הסרטים או לעתיד הרחוק, הם קיימים ופועלים בימינו וממלאים תפקיד חשוב בהמון תחומים.

רוב הרובוטים כיום אינם דומים לבני אדם כלל וכלל - הם תופסים צורות וגדלים שונים ומשונים: ישנם רובוטים זְעִירִים הנראים כמו חרקים, רובוטים הדומים למכוניות על שָׁלַט-רָחוֹק, רובוטים הדומים לזרוע גדולה, רובוטי-צוללת ועוד רבים אחרים.

ובכן, רובוט הוא מכונה (שהאדם מייצר) המסוגלת לבצע פעולות מגוונות באופן אוטומטי. כדי שמכונה תהיה "רובוט" חייבת להיות לנו אפשרות לשנות את פעולתה מבלי להחליף בה אף חלק. לרובוט "פת'פיינדר" לא הייתה פעולה מוגדרת כאשר נוצר. למפעילים שלו הייתה היכולת לפקוד עליו לאן ללכת, ומה לעשות. מכונת כביסה מסוגלת לכבס בלבד.

מכונית צעצוע אינה רובוט, מכיוון שאינה פועלת באופן אוטומטי - היא אינה עושה דבר בעצמה ויש לשלוט עליה בכל רגע, אחרת היא תתנגש בקיר או בחתול... המפעיל של "פת'פיינדר" היה צריך לתת לו הוראה הדומה ל-"חקור את הסלע מימין", והרובוט היה מבצע אותה.

לכל אחד יש מַטָּלוֹת שהוא לא אוהב לעשות: חלקנו לא אוהבים לרחוץ כלים או להוריד את הזבל, אחרים לא אוהבים לשטוף את הרצפה או לקצור את הדשא. בני האדם תמיד חלמו על מכונות שיבצעו במקומם את המטלות שהם אינם אוהבים או אינם יכולים לעשות. הרובוטים נוצרו בדיוק לשם כך. בבתי חֲרושֶׁת ישנם רובוטים המבצעים פעולות משעממות מאוד, שאף עובד לא היה רוצה לבצע.

הרובוט אינו משתעמם ואינו מתעייף, ולכן מסוגל לבצע את הפעולה טוב יותר מעובד אֱנוֹשִׁי. רובוטים מבצעים גם פעולות בסביבה המסוכנת לאדם, או שאף אחד אינו יכול להגיע אליה. הרובוט "פת'פיינדר" הגיע למאדים, היכן שבני אדם אינם מסוגלים לחיות, ורובוטים אחרים מצאו נִפְגָעִים תחת ההריסות של מִגְדָּלֶי הַתְּאוֹמִים בארצות הברית, במקומות בהם היה מסוכן מאוד לבני אדם לחפש.

הבה נחשוב כיצד אדם מבצע מְשִׁימָה פשוטה, למשל מסירת כדור. כדי למסור את הכדור אנו צריכים להחליט למי למסור את הכדור, לראות אותו וּלְהַעֲרִיך את המרחק אליו, לחשוב כמה "חזק" צריך לזרוק את הכדור כדי שיגיע ליעדו ולבסוף לזרוק אותו. השתמשנו כאן בשלושה אֵיבָרִים: העיניים ראו להיכן צריך לזרוק את הכדור וכמה רחוק, המוח קיבל את הַנְּתוּנִים האלה וחישב כמה חזק צריך לזרוק את הכדור והיד - זרקה אותו.

כל משימה שיש לבצע דורשת קְלִיטַת מידע מהסביבה (הַנַּעֲשֵׂית באדם באמצעות החושים), עיבּוּד המידע (המוח) וביצוע פיזי של הפעולה (השרירים של היד, הרגל או איבר אחר). הרובוט צריך לבצע את אותן הפעולות, אך אצלו המידע נִקְלַט באמצעות רְכִיבִים חשמליים הנקראים "חַיישנים" ומעובד באמצעות "מעבד" שהוא למעשה מחשב קטן הנמצא בתוכו. המעבד שולח הוראות למנועים שונים או מכשירים אחרים שעל הרובוט, הנמצאים את פעולתו.

לאדם חמישה חושים, באמצעותם הוא מקבל מידע על הסביבה: רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, טַעַם ומִישוש (מַגָּע). אנו מצוידים גם בחושים "פנימיים" כגון כאב או שובע, המיועדים לספק לנו מידע על מצבנו. בּוֹנֶה הרובוט, לעומת זאת, מצייד אותו בחיישנים אלקטרוניים שעוזרים לו לקבל מידע על סביבתו ועל עצמו.

קיימים מאות סוגים של חיישנים המיועדים לאסוף מידע על מגוון רחב ביותר של תכונות, כגון מֶרְחָק, חום, אור, צבע, קול, מגע, רדיו, קְרִינוֹת מסוגים שונים ועוד רבים אחרים. כמובן שחיישנים רבים נועדו למדוד כל מיני דברים שֶׁאָנוּ, בני האדם, לא מסוגלים לתפוס בעזרת חושינו, כגון קרינה עַל-סגולָה. חיישנים פנימיים ברובוט מְסַפְּקִים לו מידע על מצבו, למשל חיישן למדידת מצב הַסּוֹלְלָה.

הֲפָקַת מידע מהחיישנים לצורך ביצוע משימות אינה תהליך פשוט כלל וכלל. בימינו, מחשבים מסוגלים לנצח את אלוף העולם בְּשַׁחְמָט, אך ילד בן אַרְבַּע מסוגל למסור כדור טוב יותר מהרובוט המוצלח ביותר שנבנה במיוחד למטרה זו. הפעולה של עיבּוּד המידע מהחיישנים ומַתָּן ההוראות לַמְּנוֹעִים כיצד לפעול, מתבצעת במעבד.

החלק החשוב ביותר במעבד הוא התוכנה לפיה הוא פועל, שהיא רֶצֶף הוראות המצויות במעבד, לפיהן מעובד המידע ונמסר למנועים. ניתן לשנות את התוכנה של הרובוט בקלות רבה וזו הסיבה לכך שהרובוטים מסוגלים לבצע מגוון רב של פעולות.

אחד ההישגים הבולטים לאחרונה של חברות הָאֵלֶקְטְרוֹנִיקָה היא דווקא בתחום יצירת רובוטים דמויי אדם. בטקס רַאַוְתָנִי שנערך בטוקיו בדצמבר הציגה חברת "סוני" את הרובוט הראשון בעולם שמסוגל לרוץ. הרובוט, שקיבל את השם קַרְיו (Qrio), מתנשא לגובה של 58 ס''מ, משקלו שבעה קילוגרמים והוא מסוגל לרוץ במהירות של 14 מטר לדקה.

פיתוחו של קריו הוא שִׁדְרוּג של דגם קודם של הרובוט שעד היום הצליח ללכת, לטפס במעלה כביש תלול, לבעוט בכדור ולרקוד בְרֵייקְדַאנס. בינתיים, "סוני" אינה מתכוונת לשווק את הרובוט לחובבי צעצועים אלקטרוניים כפי שֶׁנָּהֲגָה עם הרובוט דמוי הכלב אַיְיבוֹ, שהפך עם יציאתו לשוק לְלָהִיט.

תחרויות רובוטים – גם בישראל

ברחבי העולם מתקיימות מזה שנים רבות תחרויות רובוטיקה שונות במטרה לקדם את התחום וכדי לגרום לילדים ובני נוער להתעניין בטכנולוגיה. ישנן תחרויות ברמות שונות, חלקן מיועדות למקצוענים ולאוניברסיטאות בלבד, וחלקן לחובבים ואף לילדים.

אחת התחרויות המפורסמות ביותר היא תחרות ה-"רובוקאפ", בה "נאלצים" הרובוטים להתמודד עם...משחק הכדורגל. האתגר הוא בניית רובוטים המסוגלים לשתף פעולה ביניהם לְהַשָּׁגַת ניצחון במשחק ללא כל עזרה מֵהַמַּפְעִילִים שלהם, תוך כדי התמודדות עם סביבה מִשְׁתָּנָה ובעיות טכנולוגיות שונות. קיימות ליגות שונות לתחרות, עבור מקצוענים ועבור בני נוער, ובהן גם תחרויות "הצלה" ותחרות ריקודים לרובוטים.

את הרעיון לתחרויות העלתה לראשונה קבוצת חוקרים יפנים ב-1993. התחרות הראשונה נערכה ביפן בשנת 1997. מאז נערכת התחרות מידי שנה בְּאֲתַרִים שונים ברחבי העולם. ביוני 2004 תיערך התחרות בליסְבון, בירת פורטוגל וישתתפו בה גם מספר קבוצות מבתי ספר תיכוניים בארץ.

תחרות מעניינת נוספת היא תחרות "רובונר" הנערכת גם היא בארץ. מטרת התחרות היא בניית רובוט המסוגל לאתֶר ולכבות אש בבניין בוער. האתגר עבור המתחרים הוא בניית רובוט ממוחשב (שלא נשלט מרחוק על ידי אדם) המסוגל לנוע במודל של דירה (בת קומה אחת), לגלות להבת נר בוער, ולכבותה. הרובוט שיצליח לכבות את הלהבה ביעילות, באופן עקבי ובזמן הקצר ביותר - ינצח. קבוצות ישראליות רבות משתתפות בתחרות ונוחלות הצלחה מרובה.

משנת 1998 נערכות גם תחרויות "רובונר" ארציות, המשתמשות כתחרויות מקדימות לתחרויות העולמיות. בשנה האחרונה נערכה התחרות בתיכון "עמל" בטבריה, והשתתפו בה 42 רובוטים מכל רחבי הארץ.

אתר הרובוטיקה הישראלי

גיא יונא הוא עורך אתר הרובוטיקה הישראלי, שנוסד לפני כשנתיים בידי קבוצת סטודנטים במטרה לקדם את תחום הרובוטיקה בארץ בקרב בני הנוער. האתר מקשר בין המתעניינים בתחום, מספק להם מידע מקצועי וחדשות ומארגן מפגשים והרצאות. אתם מוזמנים לעיין באתר ולשאול שאלות בפורום.