הביטוח הלאומי: נוביל את המאבק למען החלשים
יגאל בן שלום, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, אחד הגופים שהכי מרגיזים את הישראלים, מבטיח לקצר את הטיפול בפניות ומאמין ב"הידברות שקטה" מול האוצר במאבק למען העניים והמובטלים
לפני כמה שבועות פנתה אל ד"ר יגאל בן שלום, מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי בתשעת החודשים האחרונים, משפחה ששבה מחו"ל לישראל והיתה אמורה לאשפז את הילדה הקטנה בבית-חולים. מאחר שהמשפחה שהתה יותר משלוש שנים בחו"ל, היא איבדה את זכויות ביטוח הבריאות שלה והיתה אמורה לשלם מחיר מלא על האשפוז. בני המשפחה ביקשו את עזרתו האישית של בן שלום. הוא פנה לפקידי המוסד לביטוח לאומי, אבל אלה דחו את בקשתו של הבוס בטענה כי אין אפשרות חוקית לסייע לבני המשפחה. "המקרה הזה שבר את לבי כאדם, אבל מנגד אני שמח שהמנגנון שבראשו אני עומד פועל כמו שצריך ועל-פי הנהלים", אומר בן שלום.
בעקבות המקרה הורה בן שלום לצוות המשפטי של המוסד לבחון אפשרות להגיש הצעה לתיקון החוק, כך שיישמרו זכויותיהם הרפואיות של בני משפחה מישראל השוהים מספר שנים בחו"ל, ולא ייווצר מצב שבו הם נשארים ללא ביטוח רפואי עם שובם לישראל.
בן שלום נכנס לתפקידו בתחילת 2004. המוסד לביטוח לאומי נחשב לאחד הגופים המושמצים ביותר בישראל, שמרגיז אזרחים רבים. במהלך השנים הוא זכה "ביושר" בתדמיתו הגרועה, לאחר שהתגלו בו לא פעם מעשי סיאוב, בזבוזי כספים במאות מיליוני שקלים ושחיתויות, לצד בירוקרטיה שגרמה לזעם ותסכול בקרב אזרחים, רובם נזקקים.
בנוסף, על רקע המדיניות הכלכלית הפוגעת עוד ועוד בשכבות החלשות, קולו של המוסד לביטוח לאומי, האמור להיות אחד מקירות המגן של שכבות המצוקה, לא נשמע. עם פתיחתו של מושב החורף של הכנסת בימים אלה ינסה משרד האוצר לקדם את תוכנית הקיצוצים החדשה שלו, ומנגד התורים של משפחות נזקקות בנקודות חלוקת המזון של עמותות הסיוע ארוכים מאי-פעם. אם לא די בכך, בשבועות הקרובים אמור להתפרסם דו"ח העוני השנתי, והוא יהיה, על-פי ההערכות, גרוע מקודמיו.
בן שלום אומר ששתיקתו של המוסד לביטוח לאומי אינה מקרית. "בניגוד לקודמים במוסד לביטוח לאומי ובמקומות אחרים, שמיהרו לתקוף את משרד האוצר בכל פעם שהציע גזירות כלכליות, אני מאמין בהידברות שקטה", הוא אומר. "צריך לזכור שהמותקפים באוצר הם אנשים, בהם פקידי המשרד ומקבלי החלטות אחרים. התקפה אישית עליהם 'נועלת' אותם ומקשה על שיתוף פעולה ועל תקשורת בין הצדדים.
"בעזרת הידברות שקטה, לעתים הרחק מהתקשורת, ניתן להשיג הרבה יותר. עובדה שחלק מהגזירות שהוצגו בתוכנית הכלכלית החדשה, כגון קיצוץ נוסף בקיצבאות הזיקנה, פגיעה בקיצבאות נפגעי עבודה ואפילו הטלת תשלום חודשי של דמי ביטוח על עקרות בית, בוטלו לאחר ששר הרווחה, זבולון אורלב, ואני שוחחנו עם אנשי האוצר. הם בהחלט גילו הבנה והגענו להישגים גדולים. ברגע שהם רואים את האלטרנטיבות שאנו מציעים ומתנהל משא ומתן בין הצדדים, אפשר להגיע להרבה יותר מאשר בסתם התקפה על האוצר. אני אפתיע ואומר שאני אפילו מקבל את מדיניות האוצר ומנסה להתאים את המוסד לביטוח לאומי למדיניות הזאת, אך זאת כל עוד זה לא פוגע בשכבות החלשות".
אבל השכבות החלשות נפגעות פעם אחר פעם.
"זה נכון. לצערי, המדיניות הכלכלית של משרד האוצר אינה מאוזנת. אנחנו עדיין לא רואים צמיחה כלכלית, ואין תוספת מקומות עבודה כמו שהובטח. בשנים האחרונות המדיניות הכלכלית פשוט לא התחשבה בצד החברתי. לא היתה התייעצות עם הכלכלנים החברתיים באוצר, והתוצאה היתה פגיעה מתמשכת בשכבות החלשות.
"מנגד, האוצר החמיר את הקריטריונים למקבלי קיצבאות האבטלה. ההחמרה נועדה לשלוח אותם לעבוד, אבל אין עבודה והם פשוט פונים ומנסים לקבל קיצבאות בצורה אחרת, למשל קיצבאות נכות והבטחת הכנסה. אלא שהקריטריונים לקבלת קיצבאות הבטחת הכנסה הוחמרו, והם לא מקבלים כלום והופכים למעשה לעניים יותר. ומה עושה האוצר? במקביל הוא דואג למי שיש להם הכנסה. הוא רוצה להיטיב, למשל, עם העצמאים ולהקטין באחוז וחצי את דמי הביטוח שהם משלמים. הם משלמים פחות, הביטוח הלאומי מאבד הכנסה של 3 מיליארד שקלים, והנפגעות העיקריות הן השכבות החלשות.
"גם מעמד הביניים הולך ונמחק. הקיצוצים פגעו בו והוא נקרע. מי שהצליחו לשרוד, והם לא רבים, מצטרפים למעמד העליון. רוב האחרים נופלים למטה אל המעמד הנמוך, ובחלק מהמקרים הם פשוט יהפכו לעניים".
בשבועות הקרובים יתפרסם דו"ח העוני. איך הוא ייראה בעקבות קיצוצי האוצר?
"אני צופה שדו"ח העוני יהיה השנה חמור הרבה יותר מהדו"ח הקודם. צריך לזכור שדו"ח העוני מציג את נתוני שנת 2003, שבה היו קיצוצים נרחבים בקיצבאות. אני מעריך שגם דו"ח העוני הבא, של 2004, יהיה חמור, כי עד עתה אנחנו לא רואים כל צמיחה כפי שהובטח".
מי הוא העני הישראלי? יש רעב בישראל?
"העני החדש בישראל הוא אדם שעובד אבל לא מצליח לקיים את עצמו ואת משפחתו. הקיצוצים הנרחבים בקיצבאות בשנים האחרונות, ובמקביל אי-עדכון קיצבאות, גרמו לכך שאזרחים רבים שעובדים לא יכולים לפרנס את משפחותיהם.
"למרבה הצער, העוני עובר מההורים גם לדור הבא, לילדים. באחרונה ביצענו עם משרד הרווחה ניסוי של מפעל הזנה בחלק מבתי-הספר בארץ. סיפקנו אוכל לתלמידים במשך שלושה חודשים. במקביל ביצענו סקר, שממנו עלה נתון מדהים: 80% מהתלמידים אמרו שלא היו אוכלים אילו לא היו מקבלים מאיתנו את האוכל. וזה מוביל לעובדה שיש רעב בישראל. הרעב בא לידי ביטוי בכך שאנשים מדלגים על ארוחות, או שאין להם כסף לקנות מוצרים בסיסיים כמו לחם וגבינות".
הביטוח הלאומי מצידו לא מקל על החלשים. הבירוקרטיה שולטת בו, אנשים ממתינים חודשים לוועדות רפואיות שדוחות לבסוף את תביעותיהם, הוא מיושן ולעתים מסואב.
"אנחנו מודעים לתדמית הקשה של המוסד, ומאז כניסתי לתפקיד אני פועל לשנות את פעילותו ותדמיתו. אנחנו פועלים לשינוי טכנולוגי במוסד. הכול ימוחשב, ופקיד יידע מה קיבל ומה שילם כל אזרח. בסוף השנה אפילו ננפיק דף ריכוז שבו יפורטו התשלומים ששילם האזרח למוסד והקיצבאות שהוא קיבל. אנחנו פועלים לשפר את המוטיבציה של העובדים. אנחנו נעמיד את האזרח, שהוא הלקוח שלנו, בראש סדר העדיפויות, נתמודד עם משרד האוצר שמנסה לבלוע אותנו, ונשוב להיות מוביל חברתי.
"גם בנושא הוועדות הרפואיות אנחנו פועלים לשינוי יסודי. כיום זמן ההמתנה הממוצע לוועדה רפואית עומד על שלושה חודשים, ויש מקרים שבהם ההמתנה נמשכת שמונה חודשים. במקביל המוסד מערער במקרים רבים, ולא בצדק לעתים, על החלטות שלו בנושא תשלום קיצבאות. 70% מהערעורים מאושרים.
"הוריתי להקצות 8 מיליון שקל לשיפור הנושא. אנחנו נוציא חלק מבדיקות הוועדות למכונים פרטיים, ובכך נקצר את ההמתנה. במקביל, לפני דחיית תביעה של אזרח לקיצבה, ועדה פנימית שתהיה בכל סניף תקיים דיון נוסף. אנחנו פועלים להקים מערכת ממוחשבת שתהיה מחוברת לקופות החולים, וכך ניתן יהיה לקבל מידע רפואי מיידי על המבוטח, במקום לטרטר אותו כדי להביא את התיק הרפואי".
באחרונה יצא השר לשעבר במשרד האוצר מאיר שטרית בהתקפה חסרת תקדים על הביטוח הלאומי, והאשים אותו בכך שהוא מושחת ומבזבז מיליונים.
"בדקנו את הביקורת של השר שטרית אחת לאחת, ואני אולי אפתיע ואומר שחלק ממנה היה מוצדק ופעלנו לתקן. בעיקר בתחום הבירוקרטיה וכפל התשלומים למבוטחים. במקביל גילינו רק שלושה מקרים שבהם אנשים שנפטרו 'המשיכו' לקבל קיצבאות זיקנה. בכל המקרים ביטלנו את התשלומים וקיבלו את הכסף חזרה.
"העמקנו גם את החקירה בקרב תושבי מזרח ירושלים. ישנה תופעה ידועה של מאות תושבי שטחים המדווחים שהם גרים במזרח ירושלים ומקבלים במרמה קיצבאות בעשרות מיליוני שקלים לשנה. היה למשל מקרה שבו על חדר קטן במזרח ירושלים היו רשומות ארבע משפחות, שלכל אחת מהן בין 12 ל-20 ילדים. המשפחות קיבלו קיצבאות ילדים, ביטוח בריאות ועוד. הפסקנו את זה. הוריתי להקצות 4 מיליון שקלים בנושא מזרח ירושלים, כדי לבצע יותר חקירות ובדיקות ולאתר מרמים. החיסכון בעקבות זאת יהיה של עשרות מיליוני שקלים. אנחנו גם משתפים פעולה עם המשטרה הכלכלית (יחידה לחקירות כלכליות במשטרה שהוקמה באחרונה - ד.ר) בנושא".
באחרונה חשף "ידיעות אחרונות" דו"ח שערך אגף המחקר של המוסד, וממנו עולה כי כל תלונה שנייה המוגשת למוסד נמצאת מוצדקת. איך זה קורה? האם זה לא מעיד על התנהלות המוסד? האם לא צריך לבצע שינויים מבניים ופרסונליים?
"מדי שנה מתקבלות כ-5 מיליון פניות מסוגים שונים למוסד לביטוח לאומי. מתוך כלל הפניות 4,500 היו בשנה האחרונה תלונות, והתברר כי כל תלונה שנייה היתה מוצדקת. הדבר מעיד על כך שמערכת הבקרה במוסד פועלת היטב. מאז כניסתי לתפקיד העמדתי את נושא פניות הציבור במקום חשוב בסדר העדיפויות של המוסד, והוריתי לגורמים המקצועיים להוריד את ממוצע הזמן הנדרש לטיפול בפניית אזרחים ב-50%. בנוסף איתרנו את נקודות התורפה וניתחנו אותן, ואנו כבר מפיקים את הלקחים בנושא ומבצעים שינויים".
למרות זאת, המוסד מככב זה שנים כאחד המוסדות המעצבנים ביותר את האזרחים הישראלים. כך נקבע גם בסקר גדול שנערך באחרונה.
"הסקר אכן לא מחמיא למוסד. מאז שנכנסתי לתפקידי הוריתי להקים מינהל לשירות לאזרח, שבראשו יעמוד סמנכ"ל ותיק. במקביל, אזרחים יוכלו לשלם למוסד באמצעות האינטרנט וכרטיסי אשראי. מעבר לכך אני פועל בתיאום עם ועד העובדים לפתוח את סניפי המוסד לקהל חמישה ימים בשבוע, במקום שלושה כיום".
כל זה לא עוזר כשאנחנו שומעים על בזבוזים של מאות מיליוני שקלים מכספי המוסד, למשל על מבנים שנבנו עבור המוסד ולא אוכלסו ועל תשלומים של מיליוני שקלים לחניות כלי רכב שלא קיימות בפועל.
"אכן, היו בעיות עם מספר מבנים של המוסד. למשל, בנתניה הוקם מבנה גדול, אך בעקבות ויכוח עם הקבלן העובדים עוד לא נכנסו אליו. הוא תבע אותנו ביותר מ-50 מיליון שקל, הצלחתי להוריד את סכום התביעה ל-22 מיליון שקל, ואנחנו מנהלים התדיינות בנושא. במקביל העובדים ייכנסו לסניף החדש בעוד חודש.
"באשר לבעיית החניות, נודע לי כי באחד הסניפים בירושלים נחתם חוזה שלפיו משלם המוסד על 200 חניות לעובדי המוסד, כשבפועל היו רק 130 חניות. ברגע שזה נודע לי הקמתי צוות בדיקה מקצועי, שבחן את הנושא ואיתר את הבעיה. באחרונה הכנו חוזה חדש ומתוקן".
לא מכבר חשף "ידיעות אחרונות" שחברות הסיעוד, המעניקות שירותי סיעוד לקשישים ומקבלות מהמוסד כ-2.7 מיליארד שקל בשנה, פועלות ללא מכרז. מתברר שהחברות הפעילו לחצים נגד הוצאת מכרז, וכך הרוויחו עשרות מיליוני שקלים על חשבון המטפלים הסיעודיים, שעבדו כמעט ללא זכויות. איך אפשר לשלם מיליארדי שקלים מכספי הציבור ללא מכרז וללא פיקוח?
"אינני רוצה להתייחס לעבר ולסיבות שבגינן לא יצא המכרז עד כה. מאז כניסתי לתפקיד פעלתי יחד עם שר הרווחה להוצאת המכרז, ולמרות כל הלחצים שהופעלו ומופעלים עד היום, המכרז אכן יצא באחרונה לדרך. יש בו הבטחת תנאים סוציאליים למטפלים הסיעודיים ודאגה למטופלים הקשישים. במקביל אני פועל להגברת הפיקוח על החברות הסיעודיות".
נראה כי המוסד נאלץ לשלם מדי שנה בין עשרות למאות מיליוני שקלים לרמאים שמצליחים להערים עליו. למה אתם לא מצליחים להתגבר על התופעה?
"תופעת הרמאות קיימת וידועה, ובאחרונה הוריתי לתגבר את מערך החקירות של המוסד. בהשקעה של מיליוני שקלים אפשר למנוע מעשי רמאות של עשרות מיליוני שקלים. באחרונה גילה אגף החוקרים תופעה של זייפני תלושי שכר, שתמורת כמה מאות שקלים מוכרים תלושי שכר מזויפים לאנשים שתובעים גימלאות מהמוסד. התופעה רחבת היקף ואינה מצריכה תחכום רב.
"היה לנו מקרה של אדם שדיווח שהוא עיוור וקיבל קיצבאות מתאימות. בעקבות מידע ערכנו חקירה, ובמהלכה התברר שלא רק שהוא לא עיוור, אלא שהוא גם רועה צאן, נוהג בטרקטור ואפילו שומר עם נשק. את המשכורת הוא קיבל על שם בנו. במקרה אחר נכה קיבל קיצבה לאחר שערך לנו מצג שווא שלפיו ידיו אינן מתפקדות. רופאי הוועדה הרפואית קבעו לו אחוזי נכות גבוהים. בעקבות מידע בדקנו וגילינו שלא רק שהוא מפעיל את ידיו, אלא שהוא גם נוהג במשאית כבדה ומפעיל מנוף.
"במקרה נוסף התגלה זוג מקבלי קיצבת הבטחת הכנסה שהשתלטו על שטח אדמה, הפעילו חניון כלי רכב וחיו בעושר ובפאר. בכל המקרים תשלום הקיצבאות הופסק והמידע הועבר לחקירת המשטרה. אגף החקירה שלנו פועל רבות לאתר רמאים, במקרים רבים בהצלחה גדולה".
מדו"ח מבקר המדינה האחרון עולה שקיימים אי-סדרים בנושא הרגיש של תשלום גימלאות לנפגעי טרור. התברר שנפגעי פעולות איבה לא היו מודעים לכל זכויותיהם ולעתים לא קיבלו כספים בסכומים של עשרות אלפי שקלים שהיו מגיעים להם.
"קיבלנו את הביקורת, פעלנו ואנחנו פועלים כדי להסדיר את כל הזכויות המגיעות לנפגעי איבה.
שליש מ-650 אלף הקשישים בישראל חיים מתחת לקו העוני. אנשים ששילמו ביטוח לאומי כל חייהם מקבלים קיצבאות רעב ממש. רבים נאלצים לקבל השלמת הכנסה כדי להתקיים. כל קשיש רביעי סובל מבעיות רעב, בדידות ומצוקות קשות. איפה המוסד לביטוח לאומי, שאמור לדאוג להם?
"קיצבאות הקשישים אכן נמוכות היום בהשוואה לעבר, בעקבות קיצוצים, שחיקה ואי-עדכון. מדובר במדיניות של הממשלה, והממשלה חייבת לשנות אותה. באחרונה, בעקבות יוזמה של שר הרווחה ושלי, החליטה הממשלה להעניק תוספות שנעות בן 70 ל-280 שקלים בחודש לקשישים שאין להם הנכסות נוספות ומצבם קשה. במקביל אנחנו פועלים ליזום מהלך שבמסגרתו תעלה הממשלה את קיצבת הזיקנה בכל שנה".
בישראל כ-300 אלף עובדים זרים, רובם לא חוקיים. הם עובדים בשכר רעב וללא תנאים. האם המוסד לביטוח לאומי אמור לדאוג לפחות לחלקם?
"זכויותיהם של עובדים זרים בישראל מושוות לזכויות העבודה של עובדים ישראלים. מדי שנה אנחנו משלמים עשרות מיליוני שקלים למשפחותיהם של עובדים זרים שנפגעו באירועי איבה או בתאונות עבודה. בחלק מהמקרים אנו מגיעים גם לחו"ל ומשלמים כספים למשפחות שם".
בשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר זוגות חד-מיניים החיים יחד, מנהלים משק בית משותף ומגדלים ילדים. למרות שהחברה מקבלת אותם, עושה רושם שדווקא מוסדות הממשלה, ובהם הביטוח הלאומי, לא מכירים בהם. באחרונה פנה זוג לסביות המגדלות ילד למוסד וביקש כי אחת מבנות הזוג תוכר כמי שיצאה לחופשת לידה במקום חברתה, אך סירבתם. מה עמדת המוסד לגבי זוגות חד-מיניים?
"המוסד עובד על-פי חוק. התייחסות המוסד לזוגות חד-מיניים היא בבואה של התייחסות המדינה וחוקיה לזוגות אלה. באשר לזוג הנשים, הנושא נדון בימים אלה בערכאות משפטיות, ואנחנו נפעל על-פי החלטת בית-המשפט. באשר לזוגות חד-מיניים המגדלים ילדים, כמנכ"ל המוסד השקפתי היא שילדים באשר הם צריכים לקבל את מלוא הזכויות המגיעות להם, ללא קשר למצבם המשפחתי של הוריהם".
בקרוב אתה סוגר שנה כמנכ"ל המוסד לביטוח לאומי. איך תיראה השנה הבאה?
"למרות תמונת המצב הקשה ולמרות הגזירות הכלכליות והעלייה במספרם של העניים, אני צופה שבסופו של דבר תהיה צמיחה. אני מתכוון לפנות כבר עתה, על חשבון הצמיחה בעתיד, למשרד האוצר ולדרוש ביטול הקיצוץ המתמשך בקיצבאות הילדים, עדכון קיצבאות והצמדתן לשכר הממוצע במשק. ההצמדה הזו בוטלה בעבר וגרמה לשחיקה גדולה בקיצבאות. אם האוצר מנבא צמיחה, אין סיבה שהשכבות החלשות לא ייהנו מפירות הצמיחה הזו. המוסד לביטוח לאומי מתכוון להפוך שוב למוביל החברתי המרכזי במאבק למען השכבות החלשות".
לפנייה לכתב/ת 
