מדריך: מה מגיע לנפגע תאונת עבודה

דניאל, איש היי-טק בן 30, נפצע בתאונת דרכים בדרכו לעבודה. הוא בילה חודש בבית חולים. לאחר מספר חודשים עזב את עבודתו, אולם באחרונה שבו הכאבים והוא נאלץ להיעזר בפיזיותרפיה.

במכון הפיזיותרפי נפגש עם נפגעים נוספים, ורק אז הבין כי עבר למעשה תאונת עבודה והיה זכאי לפיצויים בגינה. "לא חשבתי לרגע שמי שאחראי לתאונה הוא המעסיק שלי, שבגללו נכנסתי לאוטו ונסעתי לעבודה", הוא מספר.

סיפורו אינו יוצא דופן. אנשים שנפגעו בזמן עבודתם או כתוצאה מעיסוקם סובלים מהיעדר ידע בסיסי באשר לזכויותיהם ואינם מנצלים את הזכויות המגיעות להם. לעתים, המעסיק מנצל את חוסר הידע הזה ומשכנע את הנפגע לסגור את הנושא ללא התערבות גורמים אחרים. גם הביורוקרטיה הרבה שבה נתקל הנפגע בביטוח לאומי לא תורמת להבנת הסוגיה.

מהי תאונת עבודה?

תאונת עבודה מוגדרת בחוק הביטוח הלאומי כתאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של אדם אצל מעבידו או מטעמו. במובן הרחב, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה עקב העבודה, החל מהדרך לעבודה, במהלך העבודה וכלה בדרך חזרה מהעבודה הביתה. כדי שתיחשב כתאונת עבודה צריך שיהיה קשר סיבתי בין העבודה לבין התאונה, לרבות סיכוני דרך בדרך לעבודה או ממנה, שבעטיים נגרמה הפציעה.

מהן הזכויות המגיעות לנפגע תאונת עבודה?

אם הרופא התעסוקתי בקופת החולים או בבית החולים קובע שהנפגע זקוק למנוחה מעבודה עד 12 יום, הנפגע זכאי ביום הפגיעה וב-2 הימים שאחריו לתשלום של 75% מהשכר על חשבון המעסיק, ומהיום השלישי ומעלה הוא זכאי זכאי לדמי פגיעה מביטוח לאומי של 75% מהשכר. אם נקבע שהוא זקוק למנוחה של יותר מ-12 יום, על המעסיק לשלם לו עד היום התשיעי ומהיום העשירי ועד 19 יום הוא זכאי לדמי פגיעה מביטוח לאומי.

דמי הפגיעה מביטוח לאומי יהיו עד לתקרה של 25,597 שקל. אם בהסכם הקיבוצי במקום העבודה נקבע שהמעסיק ישלים לעובד את ההפרש לשכר מלא, הוא יקבל את מלוא השכר.

במקרה שהפגיעה מהתאונה קבועה, מתקיים הליך בביטוח לאומי לקביעת אחוז הנכות, ובהתאם לאחוז הנכות נקבעת לנפגע קצבת נכות קבועה או מענק חד-פעמי. אם אותו אדם מבוטח בתוכנית פנסיונית או בביטוח מנהלים הכולל אובדן כושר עבודה, הוא זכאי גם לסכום נוסף מהביטוח (גם במקרה של אובדן כושר עבודה זמני).

ומה לגבי הוצאות רפואיות?

בהתאם לחוק הביטוח הלאומי והתקנות, יינתן טיפול רפואי - ריפוי, החלמה ושיקום - על-ידי שירותי הבריאות של המדינה במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. אם הנפגע זקוק לעזרה ראשונה דחופה, כתוצאה מתאונת העבודה, ואינו יכול לקבל את הטיפול הרפואי באמצעות קופת החולים, הוא יהיה זכאי לקבל החזרים מהמוסד לביטוח לאומי, אם אושרו הדחיפות והצורך במתן הטיפול.

מה עושים אם הביטוח הלאומי לא הכיר בי כנפגע תאונת עבודה?

במקרים שבהם הנפגע סבור שביטוח לאומי טעה בקביעתו - למשל, לא הכיר בו כנפגע תאונת עבודה או לא פסק לו אחוזי נכות כראוי - יכול הנפגע לפנות לבית הדין לעבודה. פסיקות בתי הדין לעבודה מפרשות מהי תאונת עבודה.

אירוע מוחי, אוטם שריר הלב: הפסיקה קובעת כי תאונות הנגרמות שלא על-ידי גורם חיצוני הנראה לעין, כגון אירוע מוחי, אוטם שריר הלב או בעיה בתחום הנפש, ייחשבו תאונת עבודה אם קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין עבודת הניזוק. "לשם כך מאמצים את מבחן האירוע החריג" - מאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי יוצא דופן, שהתרחשו בסמוך לקרות האירוע.

כך, למשל, דן בית הדין לעבודה במקרה של אישה שעבדה עשרות שנים במשרד ובעת היותה בחופשה קיבלה מכתב פיטורים לביתה. באותו יום היא לקתה באירוע מוחי. בית הדין לעבודה השתכנע שהעבודה היתה עבורה מרכז החיים וכי הדרך שבה פוטרה יכולה להיחשב אירוע חריג בעבודה, ולפיכך הכיר באירוע המוחי כתאונת עבודה.

לעומת זאת, נקבע בפסיקה כי מתח ולחצים מתמשכים במשך תקופה ארוכה לפני קרות האירוע אינם נחשבים אירוע חריג לעניין אירוע מוחי או אירוע לב.

מחלות מיקרוטראומה: מדובר במחלות הנגרמות מרצף של אירועים זעירים ומצטברים, שביחד רואים בהם נזק שנגרם כתוצאה ממיקרוטראומה (להבדיל ממתח שהוא התפתחות רצופה ומתמדת של המחלה ולא רצף של אירועים נפרדים). מחלות כאלה ייחשבו כתאונת עבודה אם נגרמו כתוצאה מעיסוקו של העובד. לדוגמה, עובד במאפייה שהיה צריך לטעום כל יום מהמוצרים לפני יציאתם מהמאפייה וחלה בסוכרת עשוי להיות מוכר כנפגע תאונת עבודה.

לעומת זאת, אדם שחלה בסוכרת ולא נמצא קשר סיבתי לעיסוקו, לא יוכר כנפגע תאונת עבודה. מחלת מיקרוטראומה נוספת עשויה להיות בעיות פרקים אצל קלדניות.

תקיפה: נזק פיזי או נפשי שנגרם לעובד כתוצאה מתקיפה יוגדר כתאונת עבודה אם הוא בעל זיקה לעבודה, תוך כדי עבודתו או עקב עבודתו. אך אם הרקע לתקיפה הוא אישי התקיפה לא תוכר כתאונת עבודה, גם אם נעשתה במקום העבודה.

תאונה שאירעה מחוץ לשעות ולמקום העבודה: במקומות עבודה רבים, מארגנים אירועי גיבוש עובדים, השתלמויות, טיולים משפחתיים, ימי ספורט וכדומה. לא כל אירוע בעבודה שמטרתו גיבוש ונופש יוכר כפעולה נלווית לעבודה, אלא צריך שתישמר הזיקה בין האירוע למפעל. סממן עיקרי ומרכזי לזיקה האמורה יהיה העניין שיש למעביד בקיום האירוע ובתרומתו של אירוע הנופש לחיי העבודה במפעל.

הכותבות הן בעלות משרד עורכי דין המתמחה בדיני עבודה ודיני משפחה.