משרד החינוך מציג: מורשת רבין

"הכרעות בעת מחלוקת". כך נקרא מארז לימודים שגיבש לראשונה משרד החינוך, במלאת 9 שנים להירצחו של ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל.

משרד החינוך הודיע כי יקפיד השנה על קיום טקסים וימי הזיכרון בבתי הספר. המארז שהוכן, המכיל מערכי שיעור ויחידות לימוד לקראת ציון יום הזיכרון, מיועד למחנכי הכיתות והמנהלים בבתי הספר ברחבי הארץ ועוסק בהיבטים השונים של רצח רבין ובסוגיות אחרות הנוגעות לחברה הישראלית. החוברת תחולק גם בשפה הערבית. 

המארז בנוי משני חלקים: האחד מיועד לבתי הספר היסודיים (א'-ו') ומכיל תכנים המדמים מצבים של מתחים בתוך הכיתה, ברמה האישית וגם הצעות לטקסי זיכרון. החלק השני מיועד לבתי הספר העל יסודיים (ז'-י"ב) ומכיל מערכי שיעור בהם משחקי תפקידים לקבלת החלטות בנושאים השנויים במחלוקת, קטעים ספרותיים, היסטוריים ומהמקורות היהודיים והצעות לטקסים. 

בפעם הראשונה ישנה גם התייחסות לתלמידי המגזרים הערבי, הבדואי והדרוזי ומצורפת חוברת מערכי שיעור וטקסים בשפה הערבית. עד כה חולק המארז לבתי הספר העל יסודיים בלבד, בלמעלה מ-5,000 עותקים. כצעד ראשון להפצת המארז, הוחלט על שיתוף פעולה בין משרד החינוך למרכז יצחק רבין לחקר ישראל.

"קיבלנו השנה טלפונים רבים מבתי ספר במגזר הערבי, המעוניינים לקיים טקסי זיכרון ליצחק רבין, אך זקוקים לעזרה והכוונה", אומרת רותי גילת, מנהלת המחלקה לחינוך במרכז יצחק רבין לחקר ישראל. לדבריה, "במגזר הערבי יש סימפטיה רבה למורשתו של רבין".

"אנחנו לא מחפשים פולחן אישיות ליצחק רבין, אלא לעסוק בנושאים ממלכתיים; איך זה קרה ולמה זה קרה", מוסיפה גילת. "מאז רצח רבין פונים אלינו מדי שנה בתי ספר רבים ומבקשים חומרים וחוברות לימוד ועל כן החלטנו השנה שזה יהיה נכון לגבש מארז משותף, שיחולק באופן מסודר לכולם על ידי משרד החינוך".

"ארץ מובטחת או ארץ על תנאי?"

בחוברת של האגף לתוכניות לימודים, נדרשים התלמידים לחקור: "מה זה ריב, לעומת מחלוקת?". בתרגיל נדרשים התלמידים לדון במספר היגדים ולהחליט האם מדובר בריב, התנצחות, ויכוח, מחלוקת או דיון. ההיגדים משתנים במידת חומרתם, למשל: "אי הסכמה עם חבר על החומרים שיש להשתמש בהם באפיית עוגה", "אמונות שונות לגבי החיים" וגם "אמירת מילים לא יפות על אדם".

בדו-ירחון "פנים לכאן ולכאן", שגם הוא נכלל במארז ומכיל חומר לימוד, נדרשים התלמידים לדון באלימות מילולית במסגרת התרגיל "מילים כדורבנות". מוצגים שם ביטויים כגון "אויב השלום", "הוא שופך את דמי", "תוקע סכין בגב האומה" ו"האירוע היה פיצוץ".

במשרד החינוך נמנעו מלהציג תכנים מעוררי מחלוקת הקשורים למציאות הבעייתית ולאווירה האלימה הקיימת במדינה גם היום ומסתפקים ברמזים. באחת מהמשימות, במסגרת דיון קבוצתי בו נדרשים התלמידים לדון בקריקטורות, מקבל כל תלמיד שלוש קריקטורות ונדרש לבחור אחת מהן ובמסגרת דיון לענות על השאלות: מהו המסר בקריקטורה לדעתך? מדוע בחרת בה? האם אתה מסכים עם המסר? האם המסרים רלוונטיים לויכוח הציבורי המתנהל היום?

בחוברת ישנם גם קטעי עיתונות, למשל, מאמרו של זאב סגל מעיתון "הארץ" ב-6.11.95, "מילים לוחמות". התלמידים נדרשים לבחור משפטים המקובלים על כל חברי הקבוצה, לאחר שהתחלקו לקבוצות: "ההתנקשות בראש הממשלה היתה גם התנקשות בדמוקרטיה שעיצבנו במשך שנים ארוכות. בדמוקרטיה כזו, המכירה בחופש הביטוי כבזכות עילאית, ספגנו באהבה את האמונה, שאנו די בוגרים כדי להאזין למילים לוחמות בלי שהן ייצרו את הסכנה הקרובה לוודאי להתרחשות של מעשי אלימות, המחייבת פעולה...מובן כמעט מאליו, שמערכת השלטת החוק חייבת לפעול עדיין בזהירות ובמתינות, ובקיומן של ראיות ברורות לדברים או למעשים היוצרים סכנה פיזית ממשית לאלימות. הדין איננו יכול לעמוד מנגד".

לתלמידים מובאים גם ציטוטים של יצחק רבין ז"ל משנת 93' הרלוונטים גם היום: "גם אם אין רואים כולם עין בעין, גם אם יש חילוקי דעות ובלבד שהם אינם בבחינת 'ייהרג ובל יעבור', גם אם יש הבדלים וניואנסים, טוב וחשוב להתווכח אבל גם לחרוק שיניים, לנשוך שפתיים ולהמשיך יחד, כדי להגיע למטרה המשותפת, כאשר טובתה של המדינה קודמת לכל חשבון אישי ומפלגתי".

אחת השאלות ששואלים את התלמידים בחוברת "הכרעות בעת מחלוקת" היא "ארץ מובטחת או ארץ על תנאי?". במסגרת העבודה שנושאה "אני על המפה" ו"המקום בזהות שלי", מובאים בפני התלמידים ציטוטים תנ"כיים המתקשרים לחשיבות התנ"כית של חזון 'ארץ ישראל השלמה'.

המטרה: תוכנית שתתאים לכל המגזרים

על פי "חוק יום הזיכרון ליצחק רבין" משנת 97' מחויבים כל בתי הספר בארץ בפעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין ובפעולות שיוקדשו לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה. עם זאת, לכל מנהל בית ספר ניתנה עד היום האפשרות להחליט באופן עצמאי כיצד לציין את יום הזיכרון ומנהלים רבים בחרו שלא לקיים טקס לזכרו ואחרים הסתפקו בתמונה ונר זיכרון במסדרון המוסד.

בעבר פורסמו חוברות שונות למערכי שיעור, אולם בתי הספר נדרשו לרכשן באופן עצמאי. הדבר יצר בלבול רב וחוסר התאמה, וחוברות שונות של גורמים רבים ושונים הוצאו לשוק. לפיכך, לפני מספר חודשים החליטו במשרד החינוך לגבש ועדת היגוי בראשותו של יו"ר המזכירות הפדגוגית, פרופ' יעקב כץ, שמטרתה ליצור תוכנית לימודים זהה ומובנית לציון יום הזיכרון לרבין שתתאים לכל המגזרים השונים בארץ – ביניהם הממלכתי, הממלכתי דתי, הערבי, הדרוזי, הבדואי, חברתי, התיישבותי ומנהל הנוער.

ועדת ההיגוי כוללת נציגים מכל המגזרים השונים ושותפים בה רחל רבין, אחותו של ראש הממשלה המנוח, נציגי מרכז יצחק רבין לחקר ישראל, האגודה לזכויות האזרח ונציגי המטה ליישום דוחות קרמניצר-שנהר. הוועדה הגיעה למסקנה כי על משרד החינוך להדק את הפיקוח סביב אותם מנהלים שאינם מקיימים ימי זיכרון ראויים, גם במגזרים הנחשבים "בעייתיים".

"השנה הורינו למפקחים לבדוק ולפקח שאכן נעשה שימוש בערכות המחולקות לבתי הספר", מבהירה ד"ר ישראלית רובינשטיין, מרכזת ועדת ההיגוי. "לא ייתכן שמנהלים לא יקיימו דיונים בנושא ביום הזיכרון ולא יקיימו טקסים. אנחנו מקווים שמאחר ויש כאן אמירה כלל משרדית, היא גם תבוצע בקרב כל המגזרים, ללא יוצא מן הכלל. החומרים ידידותיים למשתמש והיחידות מוכנות ומותאמות לכולם. אנו מקווים שאף מנהל לא יהסס להיעזר בהן".