מדענים: נמצא הפתרון לטינופת עצי הפיקוס
לפני כ-20 שנה החליט מישהו להביא לארץ פירות מאסיה עם צרעה בעייתית במיוחד, שעשתה עלייה וגורמת מאז ללכלוך הרב מעצי הפיקוס. הפירות הרקובים נושרים על מדרכות, מכוניות וכבישים, וגורמים לטינופת רבה. מדעני "שלף מעבדה חקלאית" ברחובות: הצלחנו לייצר נוסחה כימית, שתוזרק לגזעי העצים מדי שנה, ובכך תמנע את התופעה. יש תקווה?
הקץ לטינופת במדרכות ועל המכוניות? אם אתם נמנים על אלה הנאלצים להיאבק מדי קיץ בכתמי המיץ ושיירי הפרי הרקוב שמותירים עצי הפיקוס שבשדרה על מכוניותיכם ועל המדרכות והכבישים, תשמחו בוודאי לשמוע כי בתוך שבועות ספורים יקיץ הקץ על התופעה הזו.
מדעני "שלף מעבדה חקלאית" שברחובות מתגאים בכך שהצליחו למצוא פתרון בלעדי למניעת רקב הפירות על העץ, ובכך למנוע את הכתמת הרחובות. "לאחר כ-8 שנות מחקר הצלחנו סוף סוף למצוא נוסחה כימית, שתוזרק לגזעי העצים מדי שנה ותגרום לפירות הפיקוס לנשור מהעצים בטרם הבשילו ובכך למעשה יימנע המטרד המכוער", אמר ל-ynet מנהל המעבדה, עודד יפה.
רחוב טיפוסי בתל-אביב (צילום: תומריקו)
יפה סיפר כי תופעת נפולת פירות הפיקוס מעסיקה יישובים רבים בישראל וגורמת למטרד סביבתי ממשי. "רשויות מקומיות רבות מנסות כבר שנים להילחם בתופעה. מכוני מחקר רבים ומובילים מנסים למצוא פיתרון, אך עד היום ללא הצלחה".
מתברר כי תופעת רקב הפירות לא התפתחה באופן טבעי בישראל, וכי היא תוצר של התערבות אנושית. "לפני כ-20-25 שנה פירות הפיקוס לא הבשילו, והיו נושרים עוד בצעירותם, אבל אז הבריח מישהו פירות מאסיה שהיו בהן צרעות, הצרעות התיישבו על הפיקוסים, הבשילו את האבקנים וגרמו לפירות להבשיל. מהלך זה שינה את המאזן הביולוגי הטבעי, ולכן היה כל כך קשה להילחם בתופעה" אמר עודד יפה. "מה שאנחנו עושים זה למעשה לבטל את הבשלת האבקנים".
מחזירים את הגלגל לאחור
משמעות התגלית תהיה החזרת הגלגל לאחור, ושינוי המצב הטבעי למצב הטבעי של העצים כפי שהיה לפני 25 שנה. "העניין המסובך היה
למצוא נוסחה שתעשה את העבודה מבלי לגרום לנזקים לסביבה או לבעלי החיים". כעת מתכוון יפה להציג את הפיתרון בפני עיריות תל-אביב ורמת-גן, מתוך ציפייה כי אלו ייאמצו את הפיתרון ואחריהן יבואו גם רשויות נוספות.
"המסר החשוב שלנו הוא שבישראל מצליח המדע לייצר גם דברים טובים יפים וחשובים, ולא רק פצצות. זו הצלחה מדעית ישראלית", סיכם עודד יפה.
ראש החוג למדעי הצמח באוניברסיטת תל אביב, פרופ' עמרם אשל, שמח לשמוע את הבשורה: "זאת אכן תופעה שמעסיקה מכוני מחקר אחדים מזה זמן מה ומעסיקה עיריות ומועצות מקומיות שמבקשות למצוא פיתרון לתופעה. אם אכן הפיתרון אותו מצא עודד יפה גם עובד וגם מתחשב בכל שאר ההיבטים כגון ההיבט הסביבתי והיבט העלות, הרי שיש לברך על כך. אני מקווה ומאמין שכעת יוכלו העיריות לאמץ את הפיתרון ולפתור אותנו מהתופעה".