מתברר: הלייזר להסרת משקפיים אינו בפיקוח

מכתב מהאגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, שצורף לכתב תביעה שהוגש השבוע נגד אחד מהמרפאות לניתוחי לייזר להסרת משקפיים בנגב, מגלה עובדה מפתיעה: המרפאות בארץ אינן טעונות רישום במשרד הבריאות, המכשירים המופעלים בהן אינם חייבים בפיקוח, ולא נקבעו כל נהלים או תקנים ביחס למכשירים.

הדבר התברר לאחר שצעירה מערד הגישה תביעה כנגד אחד המכונים, בטענה שנפגעה באחת מעיניה כתוצאה מהטיפול. זינה סקורטרו-וולקוביץ, בת 28, הגישה לבית משפט השלום בתל-אביב כתב תביעה, באמצעות עורכת דינה, אהובה טיכו, נגד המרפאה ונגד הרופא שביצע טיפול בעינה. לטענתה, טיפול לקוי גרם לה לנזק בלתי הפיך בעינה השמאלית.

במהלך הכנת התביעה פנתה עו"ד טיכו למנהל האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, ד"ר יורם לוטן, במספר שאלות מהותיות. מתשובותיו של ד"ר לוטן עולה, כי הטיפול במכשירי הלייזר לעיניים אינו מבוקר.

בתשובה לשאלה האם המרפאה הנתבעת טעונה רישום בפנקס המרפאות כנדרש בתקנות, ענה ד"ר לוטן: "המרפאה הנ"ל אינה טעונה רישום". בתשובה לשאלה האם משרד הבריאות קבע נהלים או תקנים ביחס למכשירי הלייזר במרפאות לביצוע ניתוחי לייזר, ענה ד"ר לוטן: "לא". בתשובה לשאלה האם משרד הבריאות מפקח על הציוד והמכשירים במרפאות לניתוח לייזר, ענה שוב ד"ר לוטן במלה אחת: "לא".

בעיית מיקוד

בתום הבדיקות המקדימות, בהן נמצאה מתאימה להליך הרפואי, עברה אותו בשתי עיניה. אלא שמה שאמור היה לפתור לה את בעיית קוצר הראייה, התגלה, לטענתה, כסיוט: מיד לאחר הטיפול היתה ראייתה בעין שמאל קלושה ומעורפלת, עד שלא ראתה בה כלל. גם בעין ימין לא התקבלה התוצאה הצפויה, ובנוסף החלה סקורטרו-וולקוביץ לסבול מיובש בעיניה ומאובדן ראיית לילה.

בכתב התביעה נטען כי מבדיקות שנערכו התברר כי קרן הלייזר לא היתה ממוקדת, משום שהמטופל אמור לשלוט על מיקוד העין שלו בכוחות עצמו ולא להזיז את עיניו ולו במעט. משימה לא קלה, במיוחד בהתחשב במתח שבו מצוי המטופל בניתוח כזה. במקרה של סקורטרו-וולקוביץ, כך נטען, סטתה הקרן מיעדה בשל חוסר המיקוד של העין.

מחוות דעתו של פרופ' חנן זאוברמן, לשעבר מנהל מחלקת העיניים בבית-החולים "הדסה" עין כרם, שצורפה לכתב התביעה, עולה כי לפחות בחמש השנים האחרונות מקובל ברוב המוסדות הרפואיים להשתמש במיקוד אוטומטי בניתוחי לייזר. לדבריו, כך מתבייתת קרן הלייזר על מיקום האישון והמשך הניתוח מתאפשר ללא סטייה, גם במצב שבו עיני החולה נעות.

סקורטרו-וולקוביץ גם טוענת בנוסף כי לא ניתנו לה כלל הסברים אודות השיטה והציוד, ואזהרות אודות סיכון היתר והפגיעה העלולה להיגרם לה אם תחול תזוזה כלשהי.

אין דרך חזרה

רק כשנה לאחר הטיפול המקורי הופנתה סקורטרו-וולקוביץ על-ידי המרפאה למכון בירושלים לצורך תיקון בעינה השמאלית, שהסתיים, לטענתה במצב הפוך של רוחק ראייה.

מהתביעה עולה כי בתום הטיפולים הוחמר מצב העין ועובי הקרנית נותר דק ביותר, דבר שמונע עריכת טיפולים נוספים בניסיון לתקן את המעוות. לטענתה, לפיכך הנזק הוא בלתי הפיך.

את תוצאות הטיפולים חשה סקורטרו-וולקוביץ היטב. לטענתה, מדי יום ביומו היא נאלצת להתמודד עם הפרעות בקריאה, בנהיגה, בראייה מרחוק, ובלילה אף הרגשה של ראייה כפולה בעין שמאל. לדבריה, תפקודה בעבודה, בקריאה ועל המחשב, נפגעו מאוד.

סקורטרו-וולקוביץ, עורכת דין במקצועה, טוענת עוד שבמסגרת עבודתה היא נדרשת לקריאה רבה ולשימוש רב במחשב. לטענתה, מאז הניתוח היא מתקשה גם בביצוע משימות אלו. עוד דורשת סקורטרו-וולקוביץ הוצאות נסיעות, משום שהיא מתקשה לנהוג בעצמה בגלל הנזק בעיניה וכן החזר עבור הוצאות התאמת דיור לנכותה, שכן תנאי מזג האוויר היבש בנגב, ובערד עיר מגוריה בפרט, מקשים מאוד על עיניה ויחייבו אותה לטענתה להעתיק את מגוריה לאזור אחר בארץ. סקורטרו-וולקוביץ דורשת כי בית המשפט יקבע את גובה הפיצוי המגיע לה.

תגובות

מהמרפאה הנתבעת נמסר כי כתב התביעה טרם התקבל אצלה. "עם קבלת התביעה, ניתן מענה לגופים הנוגעים בדבר", לשון התגובה.

דוברת משרד הבריאות, ענבל יעקובס, אישרה את הדברים שכתב ד"ר לוטן והסבירה כי הפיקוח והנהלים על מכשירי הלייזר לא קיימים בשל היעדרו של חוק המסדיר זאת.

"בימים אלה מעבדים ומגבשים את חוק האמ"ר (אביזרים ומכשירים רפואיים). עד שלא יגובש החוק וייחקק, לא קיימים נהלים או פיקוח על מכשירים אלה. הדבר היחיד הנדרש בשלב הזה בעבור מי שמייבא את המכשירים לארץ הוא אישור של ארגון רפואי עולמי בעל שם ומוכר בארץ, המאשר את שימוש המכשיר בארצות אחרות", אמרה יעקובס.