לידיעת החילונים
מבחינת "הציבור הדתי" דומה פסיקתו של הרב שפירא לסרב פקודה, לפסיקה שאסור לחטט באף בשבת
חילונים לא מבינים בדתיים. לא עיתונאים חילונים, לא פוליטיקאים חילונים, לא סרבנים חילונים ולא סתם חילונים. המון דיו נשפך בשבוע שעבר בניסיון לתרגם את "דעת תורה" של "גדולי הדור" לגבי ה"איסור מדאורייתא ומדרבנן", יותר מדי שרים השפילו את עצמם בזחילה אל הרבנים הרלוונטיים בניסיון לשכנע אותם לשנות את "פסק ההלכה" שיש בו "פיקוח נפש" של ממש, ותנועת סירוב חילונית אחת התפתלה כמו
תולעת ויצאה ללא האומץ שבשמה.
כותרות העיתונים, כותרות המשנה והכתבות הארוכות בעיתונים מכריזות ש"הציבור הדתי מבולבל", ששוררת "מבוכה בקרב החיילים הדתיים", וכמובן ש"חשובי הרבנים מתלבטים איך להגיב לפסיקת גדולי הדור". ובכן, הציבור הדתי לא מבולבל, החילונים מבולבלים. מבחינת "הציבור הדתי" דומה פסיקתו של הרב שפירא לסרב פקודה, לפסיקה שאסור לחטט באף בשבת. הרב שפירא ופסיקתו מעניינת מעטים מאוד מאיתנו, אם בכלל, ברמה האקדמית והפילוסופית, אבל רובנו מחטטים באף גם בשבת.
עיתונאים חרוצים מזדרזים להכתיר כל פסיקה ביזארית ופוליטית וכל רב מפלגתי בתארים שאיש בציבור הדתי לא מחשיב בחיי היום יום שלו באופן אישי. העיתונות מכתירה רבנים בשמות תואר לא רלוונטיים, והם כמעט תמיד "מחשובי הרבנים" או "מגדולי הרבנים". כל רב התנחלות הוא פתאום חשוב, וכל רב ישיבה נידחת הוא גדול הדור. מי מכם בכלל מבין מה משקלו הסגולי של הרב שפירא בציבור הדתי? כמה דתיים חיים על-פי פסיקותיו באזרחות? כמה חיילים דתיים היו או עדיין תלמידיו המובהקים? מהי ישיבת מרכז הרב לעומת ישיבות ההסדר והמכינות הקדם-צבאיות מבחינת מספר החיילים, וכל אלה יחד יחסית לחיילים דתיים שמתגייסים לצבא בלי כל המוסדות המתווכים האלה? אז הרב שפירא אמר, ביג דיל. לא יותר מעשרים חיילי מילואים שמים על זה, אולי שלושה מהם יבקשו ולת"מ.
אז מילא העיתונאים החילונים, הזורעים מהומה ואימה כי זה תפקידם כלפי העורך והרייטינג, אבל מה לשר הביטחון להשפיל את עצמו אצל הרב עובדיה? כמה רוע עוד יכולים לבלוע הפוליטיקאים החילונים לדורותיהם ולמפלגותיהם השונות, ומתי בדיוק זה עזר להם? עיזים עיוורות ופזיזות כולם.
אבל מדליית הזהב לאי-הבנה בדתיים, בדמוקרטיה ובסטנדרטים של יושר אישי וציבורי בעניין ההתייחסות לאפשרות של הדתיים לסרב, שמורה ללא ספק לתנועת "אומץ לסרב". כל-כך התביישתי בשבילם על הופעותיהם העלובות בתקשורת, בניסיון להסביר את ההבדל בין סרבני ה"שמאל" לבין סרבני ה"ימין".
לאור הנ"ל כדאי לסכם עבור הציבור החילוני (על עיתונאיו, פוליטיקאיו וסרבניו) מעט עובדות:
1. רבנים, כמו סופרים-עיתונאים-פוליטיקאים-אומנים ואחרים, אוהבים לומר את דעתם על המצב, גם אם הם לא מבינים אותו.
2. חיילים דתיים מתעניינים יותר בפאב של מוצ"ש מאשר בפסיקתם של הרב שפירא והרב אבינר.
3. הרוב המוחלט של החיילים הדתיים יבצע כל פקודה שיקבל.
4. חייל דתי, או חילוני, שמרגיש שאינו יכול לבצע פקודה הנוגדת את השקפת עולמו המהותית, יכול לסרב פקודה ולהיענש כחוק.
מתנגדי הנסיגה משתמשים עכשיו בכל אמצעי ההפחדה שהם יכולים לגייס כולל "הרב שפירא אמר" ו"הרב עובדיה שתק". זה ממש לא מגרש המשחקים של דתיים-צייתנים נגד חילונים-חופשים, אפילו שזה מה שכתוב בעיתון של שבת. כל הדתיים מבינים את זה, רוב החילונים לא.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
