מתיחות בצפון
פסטיבל ראש פינה החמישי לטלוויזיה וקולנוע התקיים תחת צילו המאיים של מכרז ערוץ 2. כן, היו דיונים וכיתות אמן וסדנאות ומה לא, אבל בסופו של דבר כולם הגיעו בשביל ללחוץ ידיים. רשמים מהצפון
"דמיאניוק הציל את ערוץ 2" היה אחד המשפטים הראשונים שנאמרו בפסטיבל ראש פינה לטלוויזיה וקולנוע, שהתקיים בסוף השבוע בפעם החמישית. שר הפנים אברהם פורז, מי שהיה ראש מנהלת ההקמה של הערוץ, התוודה שללא משפטו של "איוואן האיום" שנרכש על ידי ערוץ 2 הניסיוני – היה הערוץ נסגר. דמיאניוק זוכה באותו משפט. המשפט נגד ערוץ 2 נמשך עד עצם היום הזה.
ערוץ 1: אשם תמיד
באחד הדיונים המרכזיים על המכרז הציג מוטי שקלאר, מנכ"ל הרשות השניה, אג'נדה חברתית מובהקת: "הממשלה החליטה שמדינת ישראל לא בנויה לערוץ בידורי, לא נצליח ליצור חברה בריאה בלי להתייחס לפריפריה, יש חיים מחוץ לתל-אביב, ולחבר'ה ממכללת ספיר שבנגב אין סיכוי נגד בוגרי 'קאמרה אובסקורה'".
עוזי פלד (מנכ"ל "טלעד" היוצא ובעל מניות) דרש שינוי ויפה הפסקת פרסומות אחת קודם: "בקורס טייס לא יגידו ש10% יהיו מהפריפריה, גם בחדר ניתוח לא יקפידו מאיפה באים הרופאים, יש כאן טעות קונספטואלית חמורה והאפשרות לסגת קיימת". לפרסומאי אודי פרידן לעומת זאת פחות חשובה האג'נדה. אצלו הכסף מדבר: "בתור פרסומאי שמחפש כסף, ערוץ 2 זה גן עדן! בתור הורה אני מסכים שהערוץ לא מחנך ותכניו נמוכים, אבל ברשות השנייה לא מבינים שכמו ב'וולסטריט' מדובר בכסף. את ערוץ 1 צריך להכריח לפנות לפריפריה, ערוץ 2 אמור להיות התחליף, זהו הערוץ הראשון שלא מתפקד".
מסקנות? הערוץ הראשון אשם בכל. בדיון תחת הכותרת "ערוץ 1 = BBC ישראל, חלום או מציאות?" דנו בשאלה מדוע רשות השידור לא לוקחת על עצמה את תפקיד הגוף החינוכי ומשאירה את כל הכיף לערוץ 2.
ברשות השידור אימצו גם השנה את המוטו של "רשת": "לא זזים מהבית". יוסף בראל מנכ"ל הרשות לא בא, גם לא מנהל התוכניות יוסי משולם. קיבל צל"ש: יצחק זוננשיין (מנהל הבידור של הערוץ), שהראה אומץ לב יוצא דופן והגן על הבית.
עוד בין המתקיפים, אורי שנער, נשיא "קשת": "מרבית הצופים של ערוץ אחד הם מעל גיל חמישים וחמש, הערוץ יסגר כי צופיו ימותו!".
ההגנה הגיעה דווקא מכיוון הקהל. אנשי גיל הזהב לא שמחו לשמוע שממהרים להספידם והזכירו לשנער שיום אחד גם הוא יגיע לגיל חמישים וחמש, "הגיל שאפשר להתחיל" (לצפות בערוץ 1).
סיכומים: גיל סמסונוב (כיום פרסומאי, יו"ר רשות השידור לשעבר): "אפילו אם נביא את ביל גייטס הוא יכשל בניהול הערוץ, אפילו יותר גבוה – אם נביא את אורי שנער, גם הוא לא יצליח. אי אפשר לנהל את רשות השידור".
מסביב למדורה
לפי התוכנייה לא היה רגע דל: דיונים, כיתות אמן, הקרנות, פאנלים ועוד, אבל עיקר הפסטיבל היה ונשאר בצביון העממי, להלן ההתמנגלות. התעשייה, רובה ככולה, הגיעה לראש פינה כדי ללחוץ ידיים, לשכשך בביצה ולזרוק תפוחי אדמה אל מדורת השבט.
מה עוד היה? מאות כוסות קפה וסלטים במחירים בגובה הגליל, ולקינוח - אתנחתא קומית בפאנל "מי מצחיק אותנו יותר: הכותבים או הכוכבים?". הקהל סונוור מהאור, אבל הטאלנטים ביקשו להסביר - אנחנו לא המצחיקים, אלו הכותבים:
מודי בר-און: "הם אלו שמצחיקים אותנו, הם אלו שיורדים למרתפים האפלים שממנו לקוחות הבדיחות, הם חוסכים לכוכבים הרבה יסורים".
טל פרידמן: "אני חייב להגיד משהו על כותבים, יש לי הרגשה שרובם מחביאים גופות בארון".
ליאור שליין: "אני לא מצחיק בלי שאני כותב לעצמי, גם אייל קיציס לא מצחיק בלי שאני כותב לו".
מיותר לציין שהפאנל היה מלא עד אפס מקום. אריק ברנשטיין (מפיק "הבורגנים" ו"במדינת היהודים") ציין שבשנה שעברה עבר את רוב הדיונים בחדר קטן כשבקהל היו חמישה אנשים. אין ספק שמכרז ערוץ 2 הזרים דם ויזע לפסטיבל ראש פינה. המשתתפים התכוננו לקראת מבחן הטלוויזיה הגדול, חזרו על החומר וכעת שבים הביתה להתכונן. בשנה הבאה בראש פינה יחלקו חזרה את המבחנים, רגע לפני לוח השידורים החדש, ונדע מי עבר ומי נכשל. מה שבטוח הוא שיהיו פחות ידיים ללחוץ.
- הכותב היה אורח מטעם הפסטיבל