לקסמרק הפסידה את מלחמת הדיו
בית המשפט לערעורים פסק נגד 'לקסמרק' במאבקה המשפטי נגד יצרנית מחסניות מילוי ממוחזרות למדפסות ושלח מסר ברור לכל חברות המדפסות כי לא יוכלו למנוע מהחברות המשווקות מחסניות במחירים מוזלים להתחרות בהן
יצרניות המדפסות אינן רשאיות למנוע מהלקוחות שלהן לרכוש מחסניות מילוי ממוחזרות, קבע אתמול (ג') בית המשפט הפדרלי לערעורים בסינסנטי, אוהיו. שופטי ההרכב דחו את עתירת לקסמרק לאפשר לה למנוע מחברת 'סטטיק קונטרול קומפוננטס' (Static Control Components) מצפון קרולינה, להפיץ מחסניות משלה - דיו ולייזר - עם שבב המאפשר להן לפעול במדפסות של לקסמרק.
בית המשפט הפך בכך על פיה החלטה של בית המשפט המחוזי מחודש מרץ, 2003, האוסרת על Static למכור את המחסניות הממוחזרות עם שבב ה-Smartek. המשפט והפסיקה החדשה מעוררים עניין רב, שכן הם העמידו במבחן את שאלת הגבולות של דיגיטל מילניום, שהתקבל על ידי הקונגרס האמריקני בשנת 1998 על מנת להגביל את הפרת הקניין הרוחני באינטרנט.
יצרניות המדפסות נגד התחליפים
שוק המחסניות למדפסות משגשג בשנים האחרונות. בשנת 2003, זינקו המכירות הכלל עולמיות לכ-22 מיליארד דולר, כאשר יותר ויותר משתמשים שולחים למדפסות שלהם טקסט וגרפיקה מהאינטרנט ומדפיסים תצלומים דיגיטליים במדפסות ביתיות משופרות.
רצונה של לקסמרק לסגור את שוק המחסניות בפני מתחרות מובן, לנוכח העובדה כי היא ויצרניות נוספות של מדפסות רושמות את עיקר הכנסותיהן ממכירות דיו ומוצרים נלווים למדפסות. מחירי המדפסות ירדו דרסטית בשנים האחרונות, עד כי לעיתים מחיר מחסנית המילוי יקר יותר מהמדפסת.
יצרניות המדפסות הגדולות, בהן 'לקסמרק' ו-HP, מתבססות בעיקר על מכירת מחסניות עבור המדפסות. הכנסות לקסמרק מהמחסניות עלו בשנה שעברה על 55 אחוז מכלל הכנסות החברה. יצרניות המדפסות טוענות כי איכות המחסניות הממוחזרות טובה פחות מהמקוריות, והתקנתן עלולה לבטל את האחריות על המדפסות, אך היצרנים טוענים כי מחסניות אלה מאפשרות לצרכנים שידם אינה משגת חלופה זולה.
'סטטיק', שנוסדה לפני 17 שנים, וחברות נוספים שפעילות בשוק זה, גורסות, כי יצרניות המדפסות אינן רשאיות למנוע מחברות אחרות לייצר מחסניות ורכיבים עבור המוצרים שלהן. 'סטטיק' מייצרת 3,000 רכיבים ל-70 דגמים של מדפסות שונות עבור חברות שמשווקות מחסניות ממוחזרות, שמוכרות אותן במחירים מוזלים.
שבבים נגד שבבים
לקסמרק הלכה צעד נוסף קדימה נגד חברות המחסניות כאשר התקינה שבבים קטנים במדפסות ובמחסניות שלה, המגבילים אותן לשימוש חד פעמי ומונעים הכנסת מחסניות של מתחרים באמצעות קודים מוצפנים. בלי המחסניות המיוחדות, המדפסת תסרב לפעול במקרים רבים. כדי לעקוף את המגבלה ולאפשר גם למחסניות הממוחזרות שלה לפעול בכל מדפסות לקסמרק, 'סטטיק' פיתחה את שבב ה"סמרטק" (Smartek) ושילבה אותה במחסניות.
השבב מחקה את הטכנולוגיה המשמשת את שבבי לקסמרק ומערים בניגוד לחוק על המדפסת ומשכנע אותה לקבל את המחסנית החיקוי.
תביעות הדדיות
בתגובה, לקסמרק תבעה את "סטטיק" בחודש דצמבר, 2002. בכתב התביעה נטען, כי לצורך פיתוח ה-Smartek, אנשי 'סטטיק' עקפו בהכרח את אמצעי ההגנה האנטי פיראטי המגביל הכנסת מחסניות בלתי חוקיות והפרו את זכויות היוצרים של 'לקסמרק'.
חוק 'דיגיטל מילניום' אוסר אמנם על עקיפת טכנולוגיה המונעת הפרת זכויות יוצרים או למכור התקנים המשמשים לצורך העקיפה. עם זאת, הקונגרס הגדיר מקרים יוצאים מן הכלל המאפשרים לעקוף אמצעים אנטי פיראטיים בהם, לצורך אכיפת החוק, מחקר בתחום ההצפנה, בחינת האבטחה של מערכות והבטחת תאימות בין מחשבים שונים.
Static התבססה במשפט על היוצא מן הכלל האחרון, המתיר, לדעתה, שימוש בשבבים שמטרתם לתאם בין מחסניות דיו למדפסת מסוימת.
Static הגיבה בתגובה נגדית על סך 100 מיליון דולר בחודש מרץ, 2003, וטענה כי לקסמרק נהגה כלפיה בבריונות עסקית ובניגוד לחוקי ההגבלים העסקיים. על פי כתב התביעה, לקסמרק ניסתה לדחוק את 'סטטיק' אל מחוץ לשוק הרכיבים המשומשים למדפסות באמצעות 'דיגיטל מילניום'. לפי Static, מטרת המאבק של לקסמרק היא למנוע מהצרכנים את חופש הבחירה ולכפות עליהם שימוש במחסניות יקרות בלבד, הם קבעו וארגונים כמו החזית האלקטרונית (EFF) הצטרפו לטענה זו. לטענת פרקליטי החברה, שבב ה-Smartek מוגן אף הוא על ידי עקרון השימוש ההוגן בחוק זכויות היוצרים האמריקני.
בית המשפט פסק לטובת 'לקסמרק'
שופט בית המשפט הפדרלי נענה בחודש מרץ, 2003, לבקשת לקסמרק, והוציא צו מניעה זמני האוסר על 'סטטיק' לייצר או למכור שבבים עבור מחסניות הדיו התואמות למדפסות 'לקסמרק' בכל זמן המשפט.
בית המשפט לערעורים הפך על פיה את ההחלטה, וקבע כי ניסיון החסימה של לקסמרק אינו חלק מכוונת המחוקק ב"דיגיטל מילניום". שלושת שופטי ההרכב ציינו כי גם אם זו הייתה כוונת המחוקק, הפעולה של 'סטטיק' לא הייתה נחשבת להפרת החוק אלא מותרת לצורך שימוש הוגן במוצרים חלופיים לאלה של לקסמרק. המסר בפסיקה זו לחברות אחרות הוא כי הן אינן יכולות להשתמש בחוק דיגיטל מילניום כדי ליצור מונופולים בתחומם.
לפנייה לכתב/ת 
