תוצאות הסקר: מה מלחיץ אותנו בחיים?
חשבתם שהטרור והמינוס בבנק מלחיצים אתכם? טעות. סקר "מנטה" מגלה שהישראלים כבר לא מתרגשים מ"המצב". אז מה גורם לכם למתח? בעזרת "מכון זהב" לאבחון ולטיפול במצבי לחץ בדקנו מה לא נותן לכם לישון בלילות ואיך אתם מתמודדים עם מתחים
אם היינו מספרים לכם על סקר שבדק את גורמי המתח, הדאגה והלחץ שלכם, הייתם מן הסתם מושכים בכתפיים ומפטירים בזלזול: "בשביל זה צריך סקר? כבר ארבע שנים כל מילה שנייה בחדשות היא פיגוע, אינתיפאדה, מיתון או אבטלה. שלא נהיה לחוצים?
המצב הכלכלי? האינתיפאדה? הישראלים לא מתרגשים משני אלה. אז מה כן מלחיץ אתכם ואיך אתם מתמודדים עם המצב? את שתי השאלות האלה בדק הסקר שלנו. 1,114 נשאלים בגיל 80-18 לקחו חלק בסקר שערכנו בעזרתו של ד"ר יוסי טוביאנה, פסיכולוג קליני בכיר ומנהל "מכון זהב" לאבחון ולטיפול במצבי לחץ.
ד"ר אוליבר סבורה שמדובר בתגובה הגיונית ונורמלית למצב לא נורמלי. "ללא ספק אפשר להגדיר את החברה הישראלית כחברה שמתכחשת ובוחרת בהתעלמות כדרך תגובה ללחצים", היא אומרת. "זה אולי נשמע משונה, אבל זאת תגובה נורמלית, כי אחרת קשה להבין איך אנחנו מצליחים להמשיך לתפקד בתוך הכאוס השורר כאן בשנים האחרונות".
בשיטת התמודדות חיוביות כמו תכנון סדר עדיפויות, שימוש בתכונות טובות, פנייה לעזרה מקצועית ועוד (ראו מסגרת).
שמופעל עלינו לא יכולה להתחרות בנו שום מדינה. את הכבוד המפוקפק הזה העניקו לנו שנות האינתיפאדה והטרור, שכדי להתמודד איתו ולהמשיך להיות הישגיים רובנו נעזרים בהדחקה. עם זאת חלק גדול מאיתנו גם לא פוחדים "לדבר על זה" ובהחלט מחפשים תמיכה רגשית וכתף לבכות עליה.
כן, כולם יודעים: הגזירות של נתניהו והפיגועים מלחיצים אותנו יותר מכול. שלא כמו האזרח השוויצרי או הקנדי - אף אחד בארץ לא מתרגש מבעיות בזוגיות, בקריירה או בלימודים. כאן הרי עסוקים בלשרוד, פשוטו כמשמעו.
נכון? לא נכון. "מנטה" בשיתוף עם "ynet" ערך בשלושת החודשים האחרונים סקר קוראים גדול שבדק מה בעצם מלחיץ אתכם, קוראינו וגולשינו, נכון לעכשיו. התוצאות מפתיעות.
מה מלחיץ אותנו?
| מה מלחיץ | כמה לחוצים |
| עבודה וקריירה | 27.5% |
| לחץ כללי לא מוגדר | 19.7% |
| משפחה וזוגיות | 16.1% |
| לימודים | 13.8% |
| ענייני בריאות | 6.6% |
| פחד מבדידות | 5.1% |
| מעבר דירה | 4.9% |
| מינוס בבנק | 4.5% |
| פיגועים | 4.5% |
| קונפליקטים של משפחה, קריירה, עבודה או לימודים | 4.1% |
הסקר התבסס על שני חלקים. החלק הראשון כלל שאלון ציורים שפותח בידי ד"ר טוביאנה במסגרת עבודות הדוקטורט והפוסט-דוקטורט שכתב. שאלון זה הכיל 20 קריקטורות שצייר המאייר המנוח זאב פרקש ("זאב"). באמצעות השאלון (שנוסה בהצלחה ב-15 מדינות) נבדקו תגובותיהם של הנשאלים ל-108 מצבים מלחיצים. בחלק השני של הסקר התבקשו הנבדקים למלא שאלון שחיבר טוביאנה ועסק בדרכי ההתמודדות שלהם (או באי-ההתמודדות) עם לחצי היומיום.
אז למה ערכנו סקר? ראשית, מפני שבארץ לא נערכו עד עתה יותר מדי סקרים שבדקו מה מלחיץ את הישראלים, וכשאין נתונים, קשה מאוד להציע סיוע. שנית מפני שלחץ מזיק לא רק לאיכות החיים אלא גם לבריאות, ולכן חובה להתמודד איתו.
"לחץ הוא מצב שבו אדם מעריך שאין לו די משאבים להתמודד עם הדרישות שהסביבה מציבה בפניו", מסביר ד"ר טוביאנה. "מידה מתונה של לחץ אמנם נחוצה כדי להניע אותנו לפעולה, אבל לחץ ברמות גבוהות עלול לשתק את היכולת שלנו לתפקד. הוא פוגע במערכות הגופניות שלנו - בשלד, בשרירים, במערכת הדם ובמערכת העיכול, ומחבל גם בתפקוד המוח. את כל זה אפשר למנוע, אבל קודם כול אתם צריכים להבין מה מלחיץ אתכם. זה מה שביקשנו לבדוק בסקר".
כמה אתם לחוצים?
הממצאים שהתקבלו בסקר שלנו לגבי רמת הלחץ הכללית בארץ לא יפתיעו אתכם: אנחנו לחוצים, ועוד איך. ציון הלחץ הכללי הממוצע בישראל על פי הסקר גבוה יחסית ועומד על 56%, לעומת 50% בסקר דומה שנערך בארה"ב.
מה שכן מפתיע הוא כאמור הגורמים ללחץ. מינוס בבנק ופיגועים לא מפחידים את הישראלים. מה כן מדיר שינה מעיניהם? במקום הראשון: הקריירה, ומיד אחריה באים המשפחה והזוגיות, הלימודים והבריאות (ראו מסגרת).
מה זה אומר: העובדה שבאופן יחסי אנחנו לחוצים יותר מתושבי מדינות אחרות בוודאי לא מפתיעה, אבל איך מסבירים את העובדה שלמרות הכול, לא הפיגועים או המצב הכלכלי הם שהכי מלחיצים אותנו? ד"ר עמליה אוליבר, העומדת בראש המחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, התנדבה לשמש לנו פרשנית לסקר.
לדבריה יש היגיון בנתון שנחשף כאן. לטענתה, דווקא המצב הקשה והמתמשך הוא שגורם לנו להתמקד בבעיות האישיות שלנו.
"אנחנו חברה שגילתה בשנים האחרונות יכולת עמידה מדהימה בתגובתה לאירועים חבלניים ולמצב שהוא בהחלט לא נורמלי", אומרת אוליבר. "מכיוון שמדובר במצב מתמשך, אנחנו כבר מתורגלים לעשות הפרדה משמעותית בין הלחץ הסביבתי ללחץ האישי, ונראה שכדי להימלט מהלחץ הסביבתי הקשה ולמצוא מפלט ממנו, אנשים דווקא פונים אל גורמי הלחץ האישי ומתמקדים בהם".
עם זאת, מזכירה אוליבר, יש לקחת בחשבון את העובדה שהסקר נערך בתקופה של רגיעה יחסית מפיגועים, דבר שהשפיע על "ירידתם בדרגה" כגורם מלחיץ.
דווקא העובדה שהנשאלים ציינו את העבודה כאחד מגורמי הלחץ המטרידים ביותר מלמדת עד כמה הפכה החברה הישראלית להישגית, בלי שום קשר למצב המדיני שבו היא שרויה. את טוביאנה הנתון לא מפתיע. "ברור שקיימים הבדלים בתוך החברה בארץ ויש מגזרים פחות הישגיים מאחרים, אבל האוריינטציה הכללית היא אכן לכיוון ששם את הקריירה במקום הראשון, כמו בשאר מדינות המערב".
ד"ר אוליבר לעומת זאת מייחסת ממצא זה, לפחות בחלקו, לעובדה שרבים ממשתתפי הסקר (כ-70%) היו נשים. "הממצא מדגים את הלחץ הכפול המופעל על הנשים בארץ. במחקר ארוך טווח שאני ועמיתי סיימנו זה עתה באוניברסיטה העברית, מצאנו שמחד הנשים הישראליות לוקחות על עצמן את התפקידים הקריטיים לתפקוד המשפחה - גידול הילדים, בישול, ניקיון וכדומה - ומאידך אחוז גבוה מאוד מהן משתתפות בשוק העבודה ובמידה רבה גם בתפקידים קרייריסטיים. כפל האחריות והתפקידים מפעיל הרבה מאוד לחץ על הנשים, ולכן זה לא מפתיע שהן רואות בעבודה גורם לחץ מרכזי".
איך אתם נלחצים?
בעזרת השאלון שלו סיווג ד"ר טוביאנה את המשתתפים לארבעה טיפוסים, שכל אחד מהם מגיב בדרך שונה למצבי לחץ: הטיפוס ההישגי, הטיפוס החרדתי, הטיפוס הדאגן והטיפוס האדיש.
"הטיפוס ההישגי", הוא מסביר, "מגיב למצבי לחץ בהתמודדות פעילה. הוא חווה את הלחץ כעוררות גופנית, מפרש אותו כאתגר חיובי ומתמקד ישירות בהתמודדות איתו. לעומתו, הטיפוס החרד מגיב למצבי לחץ בפניקה, לעתים עד כדי כך שהוא מפקפק ביכולתו לבצע את המשימה. גם הוא חווה את הלחץ כעוררות גופנית, אולם לתגובות אצלו יש עוצמה גבוהה מאוד, ולעתים הן משתקות את יכולתו להתמודד (לדוגמה: בלק-אאוט במהלך מבחן).
"הטיפוס הדאגן עסוק כל הזמן במחשבות טורדניות על כישלון אפשרי ותוצאותיו הלא נעימות. המצוקה שלו היא בעיקר ברמה המחשבתית ולא הגופנית. שונה מכל אלה הוא הטיפוס האדיש, שמתייחס ללחץ ולמשימות בשאננות, וקשה לאתר אצלו סימנים למתח או לחרדה גלויה, לא במישור המחשבתי ולא במישור הגופני".
ואיך נחלקים הלחוצים הישראלים לפי הסקר?
- חרדתיים: 26.6%
- דאגנים: 18.2%
- הישגיים: 13%
- אדישים: 7.8%
- לא מזדהים: 34.4%
מה זה אומר: העובדה שהטיפוסים החרדתיים והדאגנים עומדים בראש הרשימה נובעת כנראה מזה שרוב הנבדקים בסקר היו נשים. ואכן, הנתונים מצביעים על הבדל משמעותי בין המינים גם בדרך שבה הם נלחצים. טוביאנה: "בקרב הנשים היה אחוז החרדתיות והדאגניות גבוה בהרבה מאשר בקרב הגברים. בעוד ש-32.3% מהנשים סווגו כחרדתיות ו-23.5% כדאגניות, הרי שרק 11% מהגברים סווגו כטיפוסים חרדתיים ו-3.7% בלבד סווגו כדאגנים.
"לעומת זאת, בעוד ש-19.5% מהגברים סווגו כטיפוסים הישגיים ו-19.5% סווגו כאדישים, הרי שרק 10.6% מהנשים סווגו כהישגיות ו-3.5% סווגו כאדישות".
איך אתם מתמודדים?
באילו דרכים אתם בוחרים להתמודד עם הלחץ? גם כאן הנתונים מפתיעים: כמעט מחצית מהמשתתפים - 48.3% - חושבים שהתעלמות מגורם הלחץ היא בהחלט פתרון טוב להתמודדות.
התמודדות עם הלחץ: השיטות הטובות
| שיטת התמודדות | אחוזים |
| תכנון סדר עדיפויות | 63% |
| שימוש בתכונות טובות | 58.4% |
| ניתוח הבעיה עד לפתרון | 57% |
| תמיכה מחברים וממשפחה | 54% |
| איסוף מידע על גורם הלחץ | 41% |
| טיפול פסיכולוגי | 7.3% |
ואיך היא מסבירה את העובדה שכל כך הרבה ישראלים משתמשים בהכחשה גם להתמודדות עם בעיות בזוגיות ובקריירה?
אוליבר: "אנשים פונים להכחשה כשהם מרגישים שאין להם שום דרך להתמודדות עם הסיטואציה הנתונה. נניח שפיטרו אותך או שיש לך מינוס ענקי בבנק, סביר שתרגישי חוסר אונים ותגידי לעצמך 'עדיף לי לטמון את הראש בחול, במילא אני לא יכולה לשנות את המצב'".
אז חצי מהישראלים מתמודדים עם לחץ באמצעות הדחקה. ומה עם השאר? לפי נתוני הסקר, רבים מהנשאלים העידו כי יש להם מספר דרכים להתמודד עם הלחץ. חלקם נוקטים
התמודדות עם הלחץ: השיטות הרעות
| שיטת התמודדות | אחוזים |
| עישון | 12.4% |
| אכילה מופרזת | 11.7% |
| הימנעות מאכילה | 6.7% |
| היעדרות מעבודה בגלל "מחלה" | 5.5% |
| אלכוהול, סמים או הימורים | 6.7% |
| אלימות פיזית ומילולית | 4.8% |
מה זה אומר: ד"ר אוליבר: "רשתות התמיכה שקיימות בחברה הישראלית הן מאפיין נוסף והרבה יותר בולט אצלנו יחסית לחברות אחרות, והוא בהחלט יכול להסביר את כושר העמידה שלנו במצב הקשה המתמשך שאנחנו חווים. יש לנו רשתות חברתיות מגוונות ובעלות משמעות רבה לתמיכה במצבי לחץ". ומהו אותו "שימוש בתכונות טובות" שרבים כל כך נעזרים בו? לדברי טוביאנה הכוונה היא לגיוס כלים שכבר הוכיחו את עצמם אצל כל אחד מאיתנו בנסיבות קודמות: "שימוש בחוש הומור, הסתמכות על ניסיון, ראיית דברים בדרך שקולה ועוד".
אבל מתברר שחלק מהישראלים בוחרים גם בשיטות התמודדות שליליות כמו עישון, אכילה מופרזת, סמים ואלימות (ראו מסגרת).
מה זה אומר: לדברי טוביאנה, בבחירת דרכי ההתמודדות נמצאו הבדלים בולטים בין המינים. "הסטריאוטיפ במקרה הזה נכון: הנשים דיווחו כי הן נוטות לפרוק לחצים באמצעות פנייה לקבלת תמיכה מהסובבים אותן. הגברים לעומתן בחרו בשיטות של 'אוורור' רגשות - עיסוק בספורט, טיולים בטבע או תחביבים, אבל גם בהתפרקות שכללה אלימות פיזית ומילולית".
השורה התחתונה
מהסקר אפשר ללמוד כמה דברים. ראשית נראה שאנחנו חברה הישגית המציבה עבודה ולימודים במקומות הראשונים ודוהרת קדימה בלי רצון לעצור. לעומת זאת בלחץ העצום
חתך אוכלוסייה
מיהם הנבדקים שלנו
סקר הלחץ של "מנטה" הוא לא סקר סטטיסטי שמקיף את כלל אוכלוסיית ישראל, אלא מתבסס על קוראי המגזין ואתר האינטרנט. החלוקה הסטטיסטית של הנשאלים שלנו היא כזאת:
מין: נשים: 73.2%, גברים: 26.8%
מצב משפחתי: נשואים: 52.64%, רווקים: 40.72%, גרושים: 5.17%, אלמנים: 0.9%
השכלה: אקדמית: 69.5%, על-תיכונית: 12.5%. תיכונית: 15.75%. יסודית: 1.24%
השאלה היא כמובן מה אתם יכולים לעשות עם הנתונים האלה. את המצב במדינה - הביטחוני והכלכלי - לא תוכלו לשנות, אבל עם גורמי הלחץ היומיומיים בחייכם חובה שתנסו להתמודד.
לפנייה לכתב/ת 
מה מלחיץ אותנו? פיגועים דווקא לא
צילום: אורן דאי
מומלצים
