יוסי במקום יוסי
זו הייתה יכולה להיות שעתם היפה של אנשי השמאל האמיתי. אבל לכל מפלגה יש את היוסי הקודם שלה
כבר זמן מה שהפוליטיקה הישראלית כמרקחה. יש או לא תהיה התנתקות, תהיה או לא רשת ביטחון לתקציב, ערפאת ימות רלוונטי או שלא ייקבר בהר הבית, רבין היה או לא עושה הכל אחרת, ורוחמה אברהם תראה לאסף הראל מי צוחק אחרון. אבל בתוך הדינמיקה הרוחשת הזאת אי אפשר למצוא, אפילו עם זכוכית מגדלת ופינצטה, את מי שבאופן טבעי צריכים היו לחגוג את שעתם הגדולה. היוזמים, האדריכלים ומחוללי המוטיבציה.
אז באמת, לאן נעלמו יוסי ביילין והאלטרנטיבה שלו לממשלת השמאל-ימין-שמאל? לרגע אחד קצר היה נדמה שיח"ד בראשותו הולכת להיות השוס הכי משמעותי ומעודכן על המפה הפוליטית, לפחות מצד שמאל אם לא בכלל, והנה הם נשכחים בין דפי הרלוונטיות ההיסטורית.
תכונותיו ומפעלותיו של ביילין היו מזניקים כל ראש מפלגה אחרת אל השפיץ המחודד של המערכת פוליטית. כל מפלגה הייתה מצחצחת ומברישה את עקבי נעלו של ראשה על בסיס יומיומי, אם רק היה חכם ונבון ויצירתי וחרוץ ואופטימי ועקבי ועניו ומאמין ופתוח ומקשיב וחביב ודמוקרטי וחם כמוהו. בכל מפלגה אחרת היו מטפחים את הנכס הבייליני בכפפות של משי, מתוך הבנה שזה מה שצריך לעשות אם רוצים לייצר אלטרנטיבה פוליטית אמיתית, לסחוף קולות ומנדטים ולהביא את השלום. אבל ביח"ד כל אחד מצחצח לחוד, ולמי איכפת מאלטרנטיבות ושלום.
לכל מפלגה יש את ה"יוסי הקודם" שלה, שקשה לו נורא לשבת בספסלי הכבוד של המרכז, או בכלל ללכת הביתה. ואז הוא שוכח בעצמו ומשכיח מאחרים את כשלון תקופתו, ומשווק את עצמו כאלטרנטיבה רלוונטית לכל תחקירן. הוא ממש עוד רגע חוזר להנהיג כי "יוסי לא ממריא" "הוא לא עובר, הוא לא בחיר, הוא לא... נו, אין לו את זה". ובמחיר כמה דקות של תהילה מביכה, יוסי שוב תוקע את יוסי ואת המפלגה.
ולכל מפלגה יש גם את ה"ישראל כהן" שלה. עסקן מקומי וכוחני מודל מרכז הליכוד, שמרכז סביבו להקת זוללי ג'ובים ואסירי תודה. "ישראל כהן אמר" הוא הקטע שלהם. לכל מפלגה יש את היוסי הקודם והישראל כהן שלה, גם ליח"ד. אבל רק ליח"ד יש את יוסי ביילין.
זו הייתה יכולה להיות שעתם היפה של אנשי השמאל האמיתי. אחרי שיצרו את המוטיבציה הישראלית לשינוי משמעותי ביחסים עם הפלסטינים, היו צריכים להתעקש על שמירת הקרדיט המדויק גם בלי וייסגלס, היו צריכים להתעקש על רעיון ההסכם ולא להתפשר בשום אופן על מהלך חד-צדדי. היו צריכים למנוע משרון כל רשת ביטחון בכל נושא שהוא. היו צריכים להפיל את הממשלה וליצור אלטרנטיבה ראויה. היו צריכים לשמוע בקול ביילין, להתאחד סביבו ולהצביע לטובת מה שנכון. אבל יוסי הקודם וישראל כהן לא רצו אז המפלגה שוב נעלמת אל תהום הנשייה. עד היוסי הבא.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
