גם "הדודה של החיילים" חלתה

ספק אם חייל ששירת בלבנון שלא מכיר את ה"דודה מרי".

הדודה, הלא היא מרים פיינר באזרחות (ובשביל האזרחים), היתה הכתובת לכל אמא לחייל ששירת ברצועת הביטחון בדרום לבנון במשך 20 שנה. חיילים מהמוצבים היו משאירים להורים את הכתובת של הדודה ממטולה, והיא היתה מעבירה

מכתבים ובגדים חמים לנמענים המיוזעים במדי החאקי. פיינר ידעה בדיוק איזו שיירה נוסעת לאיזה גדוד, ולאיזה מ"פ חסר ציוד. ובימי ראשון בבוקר ליד הקיוסק שלה בשער "פאטמה" היו מתקבצים מאות חיילים ומבקשים משהו חם לשתות.

"הרגשתי כמו אמא של מאות חיילים", משחזרת מרים. "כולם היו שולחים לילדים חבילות, הייתי ממיינת אותן ודואגת שיגיעו למוצב הנכון. אחרי הנסיגה שמרתי על קשר עם משפחות רבות, אבל עכשיו כולי תקווה שאעבור את הטיפולים הקשים נגד הסרטן בהצלחה ואוכל להמשיך בשגרה".