מס הפקדון

בעוד פחות משבועיים תחליט ועדת הכלכלה אם לבטל את חוק הפקדון, או לחילופין להחילו גם על בקבוקים של 1.5 ליטר. שלום שמחון, יו"ר ועדת הכלכלה, אמר בהקשר זה כי "כיום הצרכן משלם את הפקדון, המהווה למעשה מס, בשעה שאין די נגישות לאיסוף המיכלים מהציבור".

צודק שמחון. כפי שזה עובד כיום חוק הפקדון הוא לא יותר מאשר מס של 25 אגורות על כל בקבוק או פחית שתייה שאנחנו קונים. לכן, במתכונתו הנוכחית, חוק הפקדון צריך להיעלם מנוף חיינו, ואם הוא לא יחול גם על בקבוקי 1.5 ליטר, אין בו טעם.    

האמת, גם אם הבקבוקים הגדולים יתווספו אל החוק אבל לא ייאכפו אותו כמו שצריך, אין בו תועלת. כי מה שקורה בפועל כיום הוא שרבים טורחים ואוספים בקבוקים ופחיות, אך ברגע שבאים לסופר או לכל מקום שאפשר להמיר את הבקבוקים בכסף, התשובה שמתקבלת פעמים רבות היא "לא היום, לא בשעות האלה, לא בכמות הזאת", ועוד תירוצים מסוגים שונים. נכון, אותם מקומות שמחו למכור לנו את הבקבוקים, אך ברגע שהם צריכים לתת שירות, במקרים רבים הצרכן נאלץ לחזור עם הבקבוקים הביתה, או לזרוק אותם לפח הקרוב.

אז מה אפשר לעשות במקום החוק הבלתי נאכף? יש פתרון: מחיר הפחיות והבקבוקים הרי לא יירד לפתע ב-25 אגורות אם החוק יבוטל (הצרכן הישראלי, יודעים בחברות המשווקות, הרי לא יפצה פה וימשיך לקנות). לכן הממשלה צריכה לגבות מהחברות האלה, או מרשתות השיווק והחנויות שמוכרות את המוצרים, מס של 25 אגורות על כל בקבוק ופחית שנמכר. 

את הכסף הזה ישקיעו במתקני מיון שיהיו נגישים לכ-ו-ל-ם. את הכסף הזה ישקיעו בהסברה ובחינוך על חשיבות המיחזור לסביבה. לאחר פרק זמן ניתן יהיה להטיל קנס על מי שלא ימחזר - כמו שנהוג בארצות מערב אירופאיות. כי הכל, אנשים, מתחיל ונגמר בחינוך.