הבחירות: אמריקה השמרנית גילתה את פניה

מה קורה לאמריקה? נראה שהעולם הופתע מתוצאות הבחירות ומכך שהנוצרים האוונגליסטים הם שהיטו את אותן  לטובת הנשיא ג'ורג' בוש, אבל אמריקה לא השתנתה ולא נעשתה קיצונית לאחרונה. מדובר במדינה שבה רוב השנים ישנו עונש מוות, שבה התיקון השני לחוקה מגן על זכויות האמריקנים לשאת נשק ושבה רופאים במרפאות לביצוע הפלות, נרדפים על ידי שמרנים פנאטים ולעתים אפילו נרצחים בשל עיסוקם.

כל זה אינו חדש. מה שחדש הוא שלפתע העולם נחשף לאמריקה האמיתית, הכפרית, השמרנית. ישראלים ואחרים בעולם כולו מכירים את תעשיית הקולנוע והטלוויזיה מלוס אנג'לס ותעשיית החדשות מניו יורק, אבל בניגוד למה שהם חושבים, הם אינם מכירים את אמריקה.

• תוצאות ופרשנויות בסיקור מיוחד של ynet
  

אחרי הבחירות מתברר שאולי גם האמריקנים אינם מכירים את אמריקה באמת, בוודאי שלא הכתבים הבכירים ועורכי הסקרים החיים בניו יורק וושינגטון, וחיים בתוך בועת התקשורת שלהם.

אבל אמריקה היתה מאז ומעולם יותר שמרנית מאירופה. כשג'נט ג'קסון חשפה שד במופע בידור בהפסקת משחק הסופרבול בחודש ינואר השנה, נכנסה CBS‏, הרשת ששידרה את המשחק, ללחץ אטומי. הקנס שנקנסה הרשת, 550 אלף דולר, גרם לתחושת הקלה ב-CBS‏, שם חששו מפגיעה קשה בצפייה. צילום של שדיים חשופים לא הולך כאן. וכשמישהו מקלל, העניין מטופל בעריכה.

בתחנות הרדיו, יש השהייה של שבע שניות מרגע הדיבור עד שהדברים משודרים, שבע שניות המאפשרות למפיקים ללחוץ על כפתור ולמנוע שידור קללה. השדר היהודי הווארד סטרן, שעשה קריירה מניבול פה, מתגאה במיליוני הדולרים שהוא משלם כקנסות על קללות.

אבל מי שבאמת שולט בגלי הרדיו אלו הם שדרי תוכניות המלל, ברובם המכריע ימנים בדעותיהם. עשרות מיליוני אמריקנים, בעיקר באמריקה הכפרית וההררית, מאזינים לרש לימבו, ג'י גורדון לידי, שון הניטי, לורה אינגרהם, מייקל סוואג', מייקל רייגן, בנו של הנשיא לשעבר, ורבים אחרים, המזוהים פומבית עם עמדות המפלגה הרפבוליקנית ומטיפים לאג'נדה הרפובליקנית.

מי שצופה במשחקי פוטבול, עוקב אחר הביצועים הספורטיביים המשובחים של השחקנים, אבל לא תמיד שם לב לכך שאחרי טאץ' דאון (גול השווה 6 נקודות), הם מניפים אצבע לשמים לאות תודה לאלוהים. גם זמרים, בעיקר שחורים, הזוכים בפרסים מוסיקליים, פותחים את דברי התודה שלהם בשבח לאל, לפני שהם מודים לאמא, למאזינים, למפיק ולעורך הדין היהודים שלהם.

אמריקנים רבים מבקרים בכנסיה בימי ראשון. ההשתייכות לקהילה והכנסיה היא תופעה אמריקנית, לא רק תופעה דתית. 42 אחוז מהמצביעים בבחירות האחרונות הולכים לכנסיה פעם בשבוע, 60 אחוז מהם הצביעו עבור בוש.

במערכת הבחירות האחרונה עשה קארל רוב, היועץ הפוליטי של בוש, שימוש ציני בדת כדי להביא עוד מצביעים לקלפיות. במדינה שבה יש 80 מיליון נוצרים אוונגליסטים ו-350 אלף כנסיות, צריך לגרום לאנשים האלה להצביע.

המועמד הדמוקרטי ג'ון קרי והתקשורת ניסו לדבר על עיראק והכלכלה. אך מטה בוש פעל כך שבשטח דיברו על זכויות הומוסקסואלים והפלות. ההחלטה לאפשר נישואים של זוגות מאותו המין, שהתקבלה בבית המחוקקים של מסצ'וסטס, מדינת הבית של קרי, הציתה אש. אמנן קרי התנגד להחלטה, אבל הוא פחות שמרן ונוקשה מהנשיא בוש, וכך גם בנושא ההפלות.

השאלה שהוצגה למצביעים ב-11 מדינות בארה"ב, האם הם תומכים בחוק שיקבע כי נישואים אפשריים רק בין גבר ואשה ולחסום בכך אפשרות של נישואי הומוסקסואלים ולסביות, היתה תמריץ נאות להבטיח התייצבותם של הנוצרים הפונדמנטליסטים בקלפיות. ואכן, יותר אנשים דתיים, כאלה שמעולם לא השתתפו בבחירות, הגיעו הפעם להביע את דעתם בסוגיות אלה, ובהזדמנות זו גם הצביעו עבור בוש, נוצרי מאמין, בעל ערכי מוסר הקרובים ללבם.