שתף קטע נבחר

הסכסוך במזה"ת שוב מעסיק את וושינגטון

הסתלקותו של ערפאת, אישור ההתנתקות בכנסת, המנדט המחודש שקיבל בוש והדרישות של בלייר האיצו את העיסוק במה שנזנח במהלך מערכת הבחירות: ישראל והפלסטינים. המאמרים בעיתונים שבו לעסוק בכך ביתר שאת, וגם במסדרונות הממשל מטכסים עצה: איך לעזור ליורשיו של ערפאת מבלי לחבק אותם חיבוק דב. הדרישה למאבק בטרור לא השתנתה, אבל גם שרון יידרש לספק את הסחורה

נשיא ארצות-הברית לשעבר, ביל קלינטון, קורא ליורשו ג'ורג' בוש, שזכה למנדט מחודש מהעם האמריקני, לרכז את מאמציו בהשגת שלום במזרח-התיכון. קלינטון, שהקדיש זמן רב מזמנו כנשיא לאזורנו, אומר עתה כי פתרון הסכסוך "עשוי ליטול הרבה מכוחו של הטרור. הם יצטרכו לחשוב על תירוצים חדשים לרצוח אנשים".

 

נושא הסכסוך הישראלי פלסטיני, שנעלם מהכותרות במהלך מערכת הבחירות, הפך נושא מרכזי מאז נודעו תוצאותיהן. תגובות של אישים באירופה, כמו ראש ממשלת בריטניה בלייר, התמקדו בצורך להשיג שלום באזור, וכך היה גם במאמרים שונים בעיתונות האמריקנית.

 

מצבו הקריטי של יאסר ערפאת הריץ לירושלים ולרמאללה שדרים וכתבים אמריקנים בכירים, ורבים הניתוחים בתקשורת על היום שאחרי מותו, ועל הלחץ האמריקני הצפוי על ישראל. הדיבורים על היום שאחרי החלו במסדרונות הרפובליקנים כבר ערב הבחירות. הנרי קיסינג'ר, ששימש מזכיר המדינה בממשל ניקסון, כתב בשבועון "ניוזוויק" על הצורך של ברית נאט"ו לפעול יחד לקידום השלום, ועל כך שנוצרו התנאים לקידום יוזמה שכזו.

 

בוושינגטון מתנהלים בימים אלה התייעצויות קדחתניות לגבי היום שאחרי ערפאת. אחת השאלות על סדר היום המזרח תיכוני של ממשל בוש היא האם לתמוך בקיום בחירות בהקדם. עד היום תמכו האמריקנים בקיום בחירות מוניציפליות בשטחים, אבל התנגדו לבחירות כלליות מחשש שערפאת הוא שייבחר.

 

הדרישות לא השתנו

 

ממשל בוש השני ימשיך לדחוף לרפורמות ולדמוקרטיזציה של הרשות הפלסטינית. בהופעה לפני שבועיים במכון וושינגטון למזרח-התיכון אמר סטיב האדלי, סגן היועצת לביטחון לאומי: "הנשיא מאמין שאיכות הממשלה הפלסטינית חשובה לשלום במזרח-התיכון לא פחות מאופי הגבולות. המדינה הפלסטינית חייבת שתהיה לה ממשלה המתאימה לחלומות של הפלסטינים למען ילדיהם, ממשלה שאזרחי ישראל יוכלו להרגיש עמה בנוח כשכנים. כלומר, ממשלה המבוססת על דמוקרטיה, שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם. מנהיגות המוכנה להילחם בטרור".

 

מבחינתה של וושינגטון, הסתלקותו של ערפאת מן הזירה, לאחר מאבק הירושה הצפוי, פירושה סיכוי לממש את חזון שתי המדינות, אותו התווה הנשיא ביוני 2002. אך גם מיורשיו בהנהגת הרשות ידרוש הממשל להילחם בטרור מלחמת חורמה, כתנאי להתקדמות ב"מפת הדרכים".

 

ממשל בוש של אחרי הבחירות ואחרי העברת תוכנית ההתנתקות בכנסת יהיה נחוש הרבה יותר בדרישה מראש הממשלה שרון לממש דברים שהבטיח לנשיא: סילוק המאחזים הבלתי חוקיים, אי בניה בהתנחלויות מעבר לקווי המתאר הקיימים ושיפור התנאים ההומניטריים של הפלסטינים.

 

מפיקים לקחים

 

אחרי השגיאה הישראלית והאמריקנית בעקבות פסגת עקבה, אז לא תמכו מספיק באבו מאזן, הפעם האמריקנים יהיו נחושים יותר בתביעתם שלא לחבק אותו מחד, כדי שלא "לשרוף" אותו, אך מנגד - ליצור תנאים שיאפשרו להנהגה החדשה להצביע על שינוי לטובה, בעקבות לכתו של ערפאת.

 

אם ההנהגה החדשה אכן תצליח לבלום את הטרור ולהצביע על מאמץ ניכר לעין בדיכוי ארגוני הטרור, ישראל תידרש להתחיל לפעול על פי "מפת הדרכים", להפסקת הפעילות בהתנחלויות ולנסיגת כוחות צה"ל לקווי 28 בספטמבר 2000, ערב פרוץ האינתיפאדה.

 

ממשל בוש רואה בתוכנית ההתנתקות ובנסיגת צה"ל מעזה ומארבע התנחלויות בצפון הגדה לא סוף פסוק, כי אם מהלך העשוי להעניק תנופה מחודשת לתהליך השלום. אבל המהלכים האמריקנים יהיו מתואמים על ישראל, על פי המחוייבות של בוש ושרון מפגישתם בחודש אפריל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
להיזהר מחיבוק דב. בוש ואבו מאזן
צילום: איי פי
צילום: איי פי
דורש התקדמות. בלייר
צילום: איי פי
צילום: איי פי
תירוצים חדשים. קלינטון
צילום: איי פי
צילום: רויטרס
חלון הזדמנויות. ערפאת
צילום: רויטרס
מומלצים