פרשת רוזנשטיין: המשפט שם - העונש כאן?

האם יוסגר "היעד מספר אחת של המשטרה", זאב רוזנשטיין, לידי ארה"ב? מדינת ישראל, המסתמכת על חוק ההסגרה והאמנת ההסגרה בין ישראל לארה"ב, מקווה שמשפטו של האיש שהצליח לחמוק שוב ושוב מידי המשטרה ייערך מעבר לים. עם זאת, אם יורשע רוזנשטיין ויוטל עליו עונש מאסר - הוא יוכל לרצות אותו בישראל.

לצורך הסגרתו של רוזנשטיין, על משרד המשפטים להגיש בקשה לבית משפט מחוזי על מנת שיכריז עליו כבר הסגרה. לאחר מכן, נדרשת חתימת שר המשפטים על החלטת הסגרה. "בדרך כלל, שר המשפטים הוא חותמת גומי", מסביר ד"ר משה הירש, מומחה למשפט בינלאומי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. "רק לעיתים, שר המשפטים אינו חותם וכמעט בכל המקרים הוא אינו מתערב".

"בפרשת ויליאם נקש, בשנות ה-80', סירב שר המשפטים דאז לחתום על בקשת ההסגרה לצרפת, בטענה כי בתי הכלא בצרפת מלאים במוסלמים ואלה עשויים להתנכל לו. בג"ץ פסל את החלטתו, מאחר שלא היו לדבריו של השר ראיות", אומר ד"ר הירש. עם זאת, רשאי שר המשפטים להפעיל שיקולים הומניטריים הנוגעים למוסגר, כגון שיקולי בריאות וכדומה.

כדי שאדם יוכרז כבר הסגרה יש צורך בראיות לכאורה נגדו. דהיינו – אין פירושו של הליך ההסגרה כי האדם המוסגר אשם, אלא פירושו שיש ראיות לכאורה נגדו, שיש "קייס". כיום, ישנן מדינות בעולם שאינן מסגירות את אזרחיהן. ב-1978 החליט בגין שישראל לא תסגיר את אזרחיה וכך תוקן "תיקון בגין".

2001: חוק ההסגרה שונה 

ואולם, פרשת סם שיינביין שינתה את התמונה: בשנת 97' הואשם אזרח ישראלי ברצח במרילנד וברח לישראל. שיינביין אמנם לא חי במדינת ישראל, אך היתה לו אזרחות ישראלית. בכך ניצבה ישראל בפני בעיה: מחד, מדובר באזרח שעל פי החוק אין להסגירו ומאידך, אם לא תסגיר אותו, הרי שישראל מפירה את האמנת ההסגרה שיש לה עם ארה"ב. שופט בית המשפט המחוזי קבע לגבי שיינביין כי הוא ישראלי על פי חוק האזרחות, אך איננו ישראלי על פי חוק ההסגרה וכך הוכרז עליו כי הוא בר הסגרה.

בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקבע כי מאחר ומדובר באזרח ישראל ומאחר והנושא ברור – אין להסגירו. בסופו של דבר הושגה פשרה במסגרתה התחייבה ישראל לשפוט את שיינביין בכל חומרת הדין. תובעים אמריקנים הגיעו לישראל והוא נידון לשנות מאסר רבות.

בעקבות פרשת שיינביין שונה החוק הישראלי ובשנת 2001 הוכנסו שורה של תיקונים בחוק ההסגרה. כך נקבע בסעיף 1א' לחוק ההסגרה: "אדם שעבר עבירת הסגרה לפי חוק זה ובעת עשיית העבירה הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, לא יוסגר אלא אם התקיימו שני אלה: (1) בקשת ההסגרה היא כדי להעמידו לדין במדינה המבקשת (2) המדינה המבקשת את הסגרתו התחייבה מראש להעבירו בחזרה למדינת ישראל לשם נשיאת עונשו בה, אם יורשע בדין ויוטל עליו עונש מאסר".

דהיינו – ישראל תוכל להסגיר את זאב רוזנשטיין לארצות הברית אך זאת בתנאי שאם וכאשר יורשע רוזנשטיין שם ויוטל עליו עונש, הוא יוחזר לישראל לריצוי עונשו. רוזנשטיין, כמו כל מוסגר אחר, יכול לבקש לרצות את עונשו בארצות הברית ואז יינתן לו מבוקשו.

יותר מ-40 הסגרות בארבע שנים 

הסגרות הן עניין מקובל בעולם בין מדינות ואולם נדרש שהמוסגר יבצע מעשה שהוא פשע גם על פי המדינה המסגירה וגם על פי המדינה המבקשת את ההסגרה. בארבע השנים האחרונות נרשמו למעלה מ-40 הסגרות מישראל למדינות העולם השונות. 

לפני מספר חודשים הוסגר אזרח ישראלי שהתגורר באילת במשך שנים והיה מבוקש על ידי ארה"ב בשל עבירות סמים קשות. במקרה שאירע לפני כשנתיים, בפרשת וייס, ביקשה ארה"ב מישראל להסגיר לידיה את הרב וייס, קשיש כבן למעלה מ-70 שהיה מבוקש בארה"ב בגין עבירות של הונאה כספית של מיליוני דולרים. וייס, אזרח ישראלי, נמלט לישראל. הוא נתפס ובסופו של דבר הוסגר, לא לפני שהכנסת ניסתה להעביר חוק האוסר הסגרת אזרחים ישראלים מעל גיל 70 – חוק שלא עבר. לא מזמן הוסגר אזרח ישראלי להונגריה, שם היה מבוקש בגין דקירת אזרח הונגרי במועדון.

מקרה ההסגרה האחרון שהתגלגל לפתחו של בג"ץ היה סביב עניינו של אלי כהן, שרצח את גרושתו קרול בתאילנד וביתר את גופתה. במקרה זה מדובר היה במקרה הפוך: כהן, שעונש מוות צפוי לו בתאילנד על הרצח שביצע, עתר לבג"ץ בדרישה שישראל תבקש את הסגרתו מידי תאילנד. בג"ץ דחה את עתירתו לאחר שהמדינה הצהירה כי אם יורשע, בכוונת שר המשפטים לפנות לשלטונות תאילנד ולבקש את המתקת עונשו.