וולוו S60 - אומרים לנו שיש וולוו אחר

"אפילו בובת ריסוק של וולוו לא הייתה מצליחה לקפוץ מגובה כזה ולהישאר בחיים" (בין הקווים, סדרת מתח בריטית מצוינת משנות השמונים)

המשפט הזה מעיד אולי יותר מכל על דימוי וולוו בעבר. זו שנחשבה לבטוחה יותר מהכספות בפורט נוקס, זו שסימנה עבור אוהביה ושונאיה טנק על גלגלים. מה לא נאמר על הדימוי ההוא ומה לא נכתב על השינוי והבחירה בכיוון חדש מודרני יותר, שהחל עם ה-850. זו אמנם נראתה כמו וולוו אבל נסעה כמו מכונית. הזיכרונות עולים כי עם ה-S60 החדשה סוגרת וולוו מעגל. היא מחליפה את ה-S70, שהייתה למעשה 850 משופרת והוולוו האחרונה בעלת מראה הטנק. עם ה-S60 משלימה וולוו מעבר לקו המודרני והמעוגל יותר.
סיפורה של ה-S60 מתחיל לפני שנתיים עם הצגת ה-S80 שסימנה לא רק שינוי במראה אלא גם מעבר להתבססות על שתי פלטפורמות. אחת משותפת עם מיצובישי(ל-S40), השניה והעצמאית, למכוניות הגדולות. פלטפורמה זו אמורה הייתה לשמש הן את יורשות ה-900 הנושנה בעלת ההנעה האחורית, והן את מחליפות ה-850 (הנעה קדמית). ה-S80, מכונית הדגל של וולוו, הייתה ראשונה להשתמש בה, ואחריה הציגה וולוו בצעד מעניין, את ה-V70 - סטיישן עצמאית, ולא גרסה לסדאן. כעת זוכה האחות הקטנה לפלטפורמה - ה-S60, שלה בסיס גלגלים קצר עוד יותר.

החלפת יעדים

ה-S60, אינה סתם מחליפה ל-S70, המכונית הנמכרת ביותר של וולוו. הכוונות או לפחות ההצהרות שונות. הירידה מ-70 ל-60 אינה מקרית. היא משקפת רצון להציג את המכונית כקטנה יותר וככזו שמיועדת להתחרות מול קטנות יוקרתיות כמו סדרה 3. קצת מבלבל גם בגלל שה-60 בכל זאת גדולה מבחינת בסיס הגלגלים והרוחב מה-70 היוצאת (נתונים שמלמדים על פוטנציאל המרחב הפנימי). סיבה נוספת היא שעד היום מכרו לנו את ה-S40 כמתחרה בפלח זה, ולקינוח יש את המראה המגודל.
בוולוו אוהבים לדבר על השפעת הקופה C70 על עיצוב החלק האחורי, ולמען האמת יש בזה משהו. במציאות זהו הצד הנאה עם הקורות המשתפלות במתינות וקו המותניים הקמור פנימה באיזור תא המטען. ואולם מכל זוית אחרת ברור מקור ההשראה. הדמיון ל-S80 כה גדול עד שמרחוק רק המבינים יבדילו. אם תרצו זוהי ה-S80 הנאה ביותר.
כניסה לתא הנוסעים לא תגלה הפתעות. אהבתם את סביבת הנהג של ה80-S, קבלתם אותה גם כאן. אותה הנדסת אנוש נפלאה, אותה רמת ציוד עשירה שכוללת גם סטריאו איכותי ומקורי עם הפעלה מן ההגה, מחשב דרך, ובקרת אקלים מפוצלת ונוחה לתפעול. יחד עם זה הריפוד האפור במכונית המבחן בשילוב סביבת הנהג האפרורית יצר אווירה... אפרורית מדי. המושב נוח, אבל למרות שפע הכיוונים החשמליים התקשיתי להגיע לתנוחת נהיגה נוחה. המרחב מאחור טוב ואילו תא המטען מספק (424 ליטר).
ה-S60 מגיעה ארצה בשלוש גרסאות: 2.5 ליטר 150 כ"ס, 2.5 עם הגדשת טורבו בלחץ נמוך (GLT), כמו זו שהתייצבה למבחן, ו5-T עם המנוע המוגדש ו-250 כ"ס. כולן מצוידות בתיבה עם אוטומטית עם חמישה הילוכים, אבל ללא אפשרות לתפעול ידני של הבורר. הספורטרוניק הוא עדיין אופציה וחבל. מאידך יש שלל אבזור בטיחותי סטנדרטי אשר כולל, מעבר ל-ABS, גם ארבע כריות אוויר, ווילון בטיחותי ומשענות ראש אקטיביות. בקרת אחיזה אין. שוחרי איכות הסביבה ישמחו לדעת שעם ציפוי מיוחד למצנן (פרמאייר) וולוו זו ממירה בזמן נסיעה את האוזון שעובר דרכה לחמצן.

המצערת

למרות שידוך מגדש למנוע לא מדובר ביחידת כוח ספורטיבית. זו דרכה של וולוו להוסיף מעט הספק ולשפר משמעותית את זמינות הכוח של חמשת הצילינדרים. בכך מפצים השוודים על מחסור בצילינדר לעומת המתחרות. התוצאה טובה על הנייר: מהירות מרבית של 210 קמ"ש וזינוק למאה ב-9.4 ש'. גם במציאות מאמתת יחידת הכוח את הציפיות. הזינוק טוב והוולוו לא מאבדת תנופה גם כשהמחט במד המהירות קרבה לסימן 200. הסיוע של מגדש הטורבו ניכר במיוחד בעליות שם ממשיכה המכונית לצבור מהירות באופן נאה. אלא שהחיים אינם אפס למאה ובין לבין מפסידה יחידת הכוח נקודות בגלל תגובה לא חדה למצערת, צליל שאינו נעים במיוחד, וחוסר עידון תחת עומס. אמנם בנסיעה שגרתית פעולת המנוע חרישית למדי, אבל חמשת הצילינדרים אינם מפתים את כף הרגל למעוך את המצערת כמו שישייה בווארית. בחלק מכך אשמה תיבת ההילוכים האוטומטית שאמנם מחליפה הילוכים ברכות, אך מגיבה בצורה איטית מדי ומחייבת לחיצה חזקה על המצערת כדי לבצע קיק-דאון. פעמים רבות, כאשר נחוצה הורדת שני הילוכים היא עושה זאת בשלבים במקום באקט יחיד. צריכת הדלק תחת עומס עמדה על 6.5 ק"מ לליטר .
אם ירדת מה-S70 הוותיקה ואפילו מה-S80, תראה התנהגות הוולוו נמרצת וכמעט ספורטיבית. בסיס הגלגלים המקוצר לעומת ה-80, וההתקדמות הגדולה לעומת ה-70 יוצרים מכונית עם התנהגות טובה. לעומת זאת, אם ירדת מסדרה 3 תתרשם פחות מההיגוי עם השטח המת במרכז, ומתת-ההיגוי הבולט שמחייב זרוע נחושה בכניסה לפניה. יכולת השלדה הגבוהה ואחיזת הכביש הטובה, אמנם גורמים לכך שהחלקות כוח, או השפעת המומנט על ההיגוי אינם נפוצים. אבל אין כאן את האיזון הנהדר של סדרה 3, אין כאן הגה חד ומתקשר או תגובות נמרצות ונחושות להפניה. אין כאן גם רמת תקשור גבוהה ורכות המתלים יוצרת רגישות בפניות מהירות עם שיבושים. הרכות משתלמת כאשר באים לדון בנוחות הנסיעה המצוינת. זה מתחיל טוב בעיר ומשתפר מחוצה לה. את החבילה משלימים בלמים עם דוושה רכה מדי ונשיכה לא החלטית אשר דורשים לחיצה הגונה.

כמו בוולוו

סוף הסיפור מוצא אותנו עם מכונית שמצטיינת בערכים המסורתיים של וולוו אבל פחות בצדדים הגרמניים שלה. למען האמת, מנקודת המבט המקומית קשה להבין מדוע רוצה וולוו לכבוש את הטריטוריה של ב.מ.וו, כאשר היא מציעה מכונית אחרת. בניגוד למה שאומרת וולוו, ה-S60 היא כן יורשת מצוינת ל-S70 ופחות מוצלחת כיריבה לסדרה 3 וכנראה גם לאודי A4. מבחינת היבואן אלו לא בהכרח בשורות רעות שכן ה-S70 נמכרה כאן היטב. גם טבלת המחירים מחמיאה לוולוו: במחיר של 199,000 שקל היא זולה ב-40,000 שקל מהב.מ.וו המקבילה (325), ומצוידת יותר. למעשה אפילו ה-T5 במחיר 213,500 שקל, זולה יותר. בתחום הסאלון-יוקרתי היא עדיין מציעה תמורה טובה ומחירים תחרותיים, והדמיון ל-S80 רק יסייע לה. למעשה עם מחירים שמתחילים ב-185,500 שקל נמצאות על הכוונת דווקא האקורד, הקאמרי, המקסימה והאומגה כמו גם האמריקאיות, ומול אלה הרבה יותר קל ל-S60.