ניתוחי לייזר בעיניים: הבלופים שמוכרים לנו על חידושים

לפני כשמונה שנים החליטה מירי (53) לעבור ניתוח להסרת משקפיים באמצעות מכשיר לייזר. מצוידת בחומר רב על השיטה פנתה למספר רופאים, ואחרי לבטים בחרה ברופא עיניים ידוע לביל צוע הניתוח. "עד רגע הניתוח עצמו עוד היססתי, אבל מרגע שהחלטתי לא היתה אמיצה ממני", היא אומרת.

בבוקר הניתוח הגיעה מירי מלָוה בבעלה למרפאתו של רופא העיניים, ותוך דקות ספורות ההליך הושלם. "זה לא כאב ולא הבהיל, רק 'נידנד' קצת", היא מספרת. "הרופא תיאר בפניי מה יהיו שלבי ההחלמה ומתי הראייה תסתדר באופן המושלם ביותר. ובאמת, כך היה".

מרוצה מהשיטה שהוכיחה את עצמה, התחילה מירי לעשות לה נפשות. "לכל מי שפגשתי והרכיב משקפיים ישר סיפרתי בשבחי השיטה והמלצתי שיעבור את הניתוח הפשוט הזה". שש שנים לאחר מכן, כשביקשה בתה

הבכורה מיה (22) לעבור ניתוח דומה, הן חזרו לאותו רופא. מירי: "הוא סיפר לנו שכיום יש לייזרים מדור חדש, שמשיגים תוצאות טובות ומיידיות יותר. לדבריו, הטכנולוגיה שהשתנתה מאפשרת דיוק רב יותר תוך סיכונים נמוכים באופן משמעותי".

אחרי ששילמה סכום גבוה מזה ששילמה בזמנו אמה, עברה מיה את הניתוח להסרת משקפיים ויצאה מרוצה. "שמחתי בשבילה שהכל עבר חלק", אומרת מירי, "אבל בהרצאה ששמעתי באוניברסיטה המשודרת, למדתי שמכשירי הלייזר החדשים למעשה רק שודרגו קלות ולא ממש מהווים חידוש. זה איכזב כי הרופא הבטיח את 'הצעקה האחרונה', שעה שבעצם השתמש באותו לייזר, שעשה את אותה עבודה, אם כי בטכניקה מעט שונה".

אותה גברת בשינוי אדרת

בישראל מבוצעים מדי שנה כ-40 אלף ניתוחי לייזר להסרת משקפיים. עלות הניתוח נעה בין 7,000 ל-12 אלף שקל, כאשר על פי רוב מנותחות שתי העיניים. בשנים האחרונות הפך הניתוח הזה לטרנד בעולם, ומיליוני אנשים כבר עברו אותו. הרווחים הגדולים שטמונים בשיטה קרצו לאנשי עסקים רבים, והם פתחו מכונים פרטיים, שחלקם מפזרים ללקוחות הבטחות מופרכות.

בכנס האופטומטריסטים שיתקיים ב-23 בנובמבר במכון 'הדסה אופטימל' במרכז הרפואי הדסה עין כרם, יסקור ד"ר דוד לנדאו, מומחה למחלות הקרנית ומנהל מרפאת עיניים מחוזית של שירותי בריאות כללית, את כל השיטות הקיימות של ניתוחי עיניים באמצעות מכשירי לייזר, תוך שימת דגש על מיחזור המכשור והבטחות שווא.

השימוש בלייזר לטיפול בשורה של בעיות רפואיות התחיל בתחילת שנות ה-80. "המכשיר היחיד שאושר אז להתוויה של הסרת משקפיים היה האקסיימר לייזר", אומר ד"ר לנדאו. לדבריו, במקור פותח מכשיר לייזר זה במעבדות IBM כדי למזער את גודל המחשבים.

בשנת 1982 רשם ד"ר ג'ון מרשל, רופא עיניים בריטי, פטנט על פיתוחו של המכשיר הראשון שמאפשר ליטוש של הקרנית על פי מספר עדשת המשקפיים. בעקבות עבודתו של ד"ר דרוקה, רופא אמריקאי, שוכללה השיטה, ובשנת

 1985 אושרה לשימוש ונפוצה בעולם. כל רופאי העיניים השתמשו במכשיר זה, שפועל על אורך גל 173 ננומטר, בתחום האולטרה סגול.

"מאז", אומר ד"ר לנדאו, "כל מכשירי הלייזר הם למעשה אותו מכשיר בשינוי קל. הטכנולוגיה פשוטה וידועה, וכל רופא בינוני אך מנוסה ישיג תוצאות מצוינות. לכן הפרסומים שמבטיחים מכשיר שטרם היה כמוהו ושביכולתו לעשות נפלאות – הם שקריים. בעיקר עושים זאת מכונים פרטיים, שממחזרים שיטות טיפול ישנות, תוך שהם הופכים אותן ל'צעקה האחרונה באופנת הלייזר'".

ממחזרים שיטות מוכרות

ניתוחי לייזר לעיניים נועדו לתקן בעיות בראייה למרחק, קוצר רואי ואסטיגמציה (צילינדר). הפיתוח הראשוני של האקסיימר לייזר פעל בשיטת PRK . בשיטה זו מגרד הרופא את השכבה שמצפה את הקרנית, מסיר אותה ובאמצעות קרן לייזר מלטש את הקרנית לפי הצורך. באופן מכוון משאירים את העין פצועה, כדי שתחלים באופן טבעי – דבר שישיב את הציפוי למצבו הקודם. יתרונות השיטה: פשטות הביצוע, בטיחות ומהירות. החסרונות: החלמה איטית, מלָוה בכאבים ובאי נוחות.

"בשלב הבא פותחה שיטה ששמה LASIK ," אומר ד"ר לנדאו. "בשיטה זו הרופא חותך בסכין מיקרוסקופית שכבה דקה של הקרנית, מרים את הכיפה שמעליה (כפי שמרימים מכסה של מנוע), וקרן הלייזר מלטשת את הקרנית כמו בשיטה הקודמת. בסוף ההליך מוחזרת הכיפה למקומה". יתרונות השיטה: התאוששות מהירה והיעדר כאבים או צלקת. חסרונותיה: השיטה מתאימה לטווח של מינוס 10-12 דיאופטר בלבד. בנוסף, עלולות להיווצר תקלות בזמן חיתוך הקרנית ופגיעה בכיפה.

גם שיטה זו מוצתה עם הזמן, אחרי שנוסתה על מיליוני אנשים. הבאה בתור היתה שיטת LASEK . "השיטה הזו היא חזרה בעצם על השיטה הראשונה, עם שינוי קל", אומר ד"ר לנדאו. "ההבדל הוא שאם בשיטה הראשונה

לא השתמשנו בשכבה שמצפה את הקרנית שגירדנו, בשיטת LASEK שומרים אותה, ואחרי שיוף הקרנית היא משמשת כתחבושת ביולוגית במקום הפצוע ומאפשרת החלמה מהירה יותר. אלא שלא הצלחנו באמת לשדרג את שיטת ה- PRK , שכן המנותחים עדיין מתלוננים על כאבים ועל החלמה איטית.

"משלב זה ואילך רפואת העיניים לא ממש צעדה לעוד פיתוח משמעותי בתחום הסרת משקפיים באמצעות מכשיר לייזר. מכונים מסוימים כינו מכשירי לייזר חדשים ששוכללו באופן זעיר וחסר משמעות בשם LASIK SUPER , אבל זו הונאה כי בעצם אין הבדל. הם ממחזרים שיטה מוכרת או משתמשים במכשיר שלא באמת עושה את העבודה אחרת".

במוסף 'רק בריאות' של 'ידיעות אחרונות', שהתפרסם באוקטובר 2002, בשיתוף ההסתדרות הרפואית בישראל, קבל ד"ר חנא גרזוזי, מנהל מחלקת עיניים במרכז הרפואי בני ציון בחיפה ויו"ר החברה לניתוחי תשבו - רת, על פרסומי המכונים הפרטיים לטיפולי לייזר.

"ריבוי המכונים יצר שוק פרוץ", טען ד"ר גר - זוזי. "כיום לא נדרש בישראל כל רישיון כדי לרכוש מכשיר לייזר, לפתוח מכון, להעסיק רופאים ולהבטיח הרים וגבעות. עם הגידול במספר המכונים האלה נוצרה אווירה של תחרות תוך פרסום לא אמין, הבטחות לא ריאליות וכו'".

השדרוג האמיתי: הניסיון הרפואי

האם הנסיונות לשפר ולשדרג את מכשירי הלייזר מבטיחים רמת יעילות ובטיחות גבוהה יותר ומניעת סיבוכים? "לא", פוסק פרופ' יוסף פרי-פרוכט, מנהל יחידת הקרנית במרכז הרפואי הדסה עין כרם, שירצה על הנושא בכנס. "הסיכונים הם אותם סיכונים בכל המכשירים, וכך גם הסיבוכים.

"לסטודנטים שלי אני מדמה את שוק הלייזר להתפתחות המוטורית. אני שואל אותם: 'דמו בנפשכם שני ג'יפים. האחד ישן, אך נוהג בו נהג מיומן ורב ניסיון, והשני חדש, מצויד בכל החידושים, אבל נוהג בו נהג לא מנוסה. מי יגיע רא - שון?'. על דרך השוואה זו אני מלמד אותם שמה שחשוב זה מיומנות הרופא ונסיונו ולא המכשיר עצמו".

לדבריו, גם במכשירים הכי משוכללים נצפו בעיות. "מה ששוכלל הוא רמת הדיוק והבקרה על תנועת העין. אבל רופא מיומן יגיע לאותן תוצאות גם במכשירי הלייזר הישנים. רופא שיודע להפעיל נכון את המכשיר ולבחור את המטופלים המתאימים, ישיג איכות עבודה זהה בין אם השתמש במכשיר חדש או ישן".

מה שמשתדרג באמת, טוען פרופ' פרי-פרוכט, הוא הידע והניסיון הנצבר של הרופאים. "אבל המערכת הרפואית הפרטית מתייחסת לא פעם לשיקול העסקי, ולכן היא לעיתים מעסיקה רופאים לא מיומנים, שעברו הדרכה מסודרת רק על ידי יצרן המכשיר".

בשש השנים האחרונות גדל מספר תביעות הנזיקין בגין רשלנות בניתוחי לייזר להסרת משקפיים. עו"ד ישראל יונגר, שמייצג תובעים רבים: "הבעיה, כפי שעולה מהתביעות, לא טמונה במכשיר זה או אחר, אלא בבחירה לא מושכלת של הרופא את המנותחים, תוך התעלמות מבעיות בזווית הקרנית, מגילם המבוגר, ממחלות רקע שבגינן אסור לבצע ניתוח זה וכדומה. היו כבר מקרים שבהם גרם הניתוח בלייזר לעיוורון.

"רק בשנת 1996 אישר ה- FDA האמריקאי ביצוע ניתוח להסרת משקפיים עד מספר מסוים. עד אז השתולל שוק פרוע. לצערי, גם מאז לא כל הרופאים נוהגים במידת הזהירות ושיקול הדעת המקצועי המתחייב".