מחקר: הבנים הופכים "חנונים", הבנות אלימות

מחקר רב-לאומי שנערך בין השנים 1994-2004, חושף נתונים מפתיעים: עלייה בדפוסי התנהגות אלימה, עלייה בשימוש של נערות בסמים, בשתיית אלכוהול ובעישון סיגריות. זאת לעומת אוכלוסיית הבנים, בקרבה השימוש נמצא דווקא בירידה. הנתונים כלולים במחקר שפרסם אחר הצהריים (יום ד') משרד החינוך.

המחקר מתייחס לרווחתם ובריאותם של בני הנוער במדינה, ולרמת האלימות בקרב בני הנוער בישראל. זה אינו המחקר הראשון שבודק התמודדות של בני נוער תוך דגש על התנהגויות אלימות שעורך משרד החינוך. בעבר פורסמו שלושה סקרים נוספים בשנים 94', 98' ו-2002. הסקר הנוכחי של 2004 בדק שני מדגמים מייצגים של אוכלוסיית התלמידים בכיתות ה'-י"ב בבתי ספר ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים ובבתי ספר ערביים בישראל.

ד"ר יוסי הראל מאוניברסיטת בר-אילן, העומד בראש צוות המחקר הישראלי, דפוסי התנהגויות המוגדרות בסיכון (אלימות, סמים, שכרות והיעדרויות מבבתי ספר) של נערות בישראל נמצאים בעלייה במקום בירידה. לדברי הדבר מצביע על מצוקות נפשיות בקרב בנות. "זה צריך להדליק אור אדום ויש צורך לטפל בתופעה באופן מיידי", אמר הראל. על-פי המחקר, שיעור הנערות שעושות דיאטה מכיתות י' ומעלה הוא הגבוה ביותר ביחס לשאר מדינות העולם. 

הדירוג הכללי של אלימות נוער בישראל ב-2002 ביחס ל-36 מדינות שהשתתפו במחקר, מראה כי תלמידי כיתות ו' (גילאי 11) נמצאו במקום השביעי במעורבות בביריונות, במקום השמיני בקורבנות בריונות, ובמקום ה-10 במעורבות בקטטות, כלומר בין 10 המדינות הגבוהות במדד האלימות.

תלמידי כיתות י' (גילאי 15) מדורגים במקום ה-27 במעורבות באלימות, מקום 19 בקורבנות ביריונות, ובמקום ה-31 במעורבות בקטטות. לדברי ד"ר הראל, ממצאי המחקרים האחרונים לא תומכים בכך שישנה עלייה באלימות. "המחקר שלנו לא מודד פתיחת תיקים במשטרה, אלא היקף של תופעה".

"המחקרים מ-94' מבטאים ירידה מתונה והדרגתית באלימות בכיתות הגבוהות, מה שמוכיח שנעשתה עבודה נכונה בבתי הספר התיכוניים. אבל בכיתות ו' ובכיתות הנמוכות, המצב נשאר יציב. על-פי הנתונים אחוז התלמידים היהודיים שהשתתפו בהטרדת תלמיד אחר, עמד על 60% בקרב הבנים ו-32% בקרב הבנות ב-94'.

"בשנת 98' עמד אחוז המטרידים על 58% בקרב הבנים לעומת 27% בקרב הבנות. ב-2002 עמד אחוז המטרידים על 51% בקרב הבנים ו-25% אצל הבנות, וב-2004 עמד אחוז המטרידים על 40% בקרב הבנים לעומת 20% בקרב הבנות".

פחות בנים מעשנים ושותים, יותר בנות מעשנות ושיכורות

בשנת 98' עמד אחוז הבנים המעשנים על 18%, בעוד אחוז הבנות עמד על 8.3%. לעומת זאת, ב-2002 אחוז הבנים המעשנים ירד ל-12.3, בעוד שאחוז הבנות עלה ל-11%. מדובר באחוז התלמידים שהצהירו כי הם מעשנים סיגריות לפחות פעם ביום.

סעיף נוסף בדק את נתוני שתיית האלכוהול בקרב בני נוער. בני נוער שהצהירו כי הם נוהגים לשתות חמש מנות משקה בבת אחת ב-98' עמד על 24% בקרב הבנים, ועל 9% בלבד בקרב הבנות. בשנת 2002 הגיע אחוז הבנות ל-14%, ואחוז הבנים ירד ל-20.5%. בני נוער שהצהירו כי יש להם היסטוריה של השתכרות בקרב בנים ב-98' הגיע ל-40% ובקרב הבנות ל-25%. בשנת 2002 נרשמו 36% בנים שהצהירו על היסטוריה של שכרות, בעוד שאצל הבנות ישנה עלייה ל-32%.

לדברי הראל, ניתוח הממצאים בנוגע לבני נוער מ-60 מדינות בעולם הראה, כי גורם ההגנה החזק והעקבי ביותר הוא מעורבות ההורים בחיי היום-יום של המתבגרים. "אנחנו צריכים הורים שמעורבים בחיי ילדיהם. כשילד רואה שההורה מגיע לבית הספר ומעורב בחייו, הוא יכול לדבר על דברים שמציקים לו ולהתייעץ עם הוריו".

רבע מהילדים חשים שחייהם בסכנה

עוד לפי תוצאות המחקר: מצב של אי-יציבות פוליטית והמצב הביטחוני משפיעים באופן ישיר על הנוער בישראל. לפי המחקר, 22% מהאוכלוסייה הכללית של הנוער בישראל מכיתות ו' עד י', מרגישים שחייהם בסכנה.

37% מבני הנוער באותה אוכלוסייה דיווחו כי אירוע טרור התרחש בסמוך לביתם, וכי הם מכירים מישהו שנפגע בפעולת טרור. 34% מבני הנוער דיווחו כי תחושות אלה הביאו לשינוי בחייהם החברתיים. 46% דיווחו כי הדבר מונע מהם לנסוע למקומות שונים. 42% דיווחו כי הם יוצאים פחות עם חבריהם, ו-27% מרגישים פחות מרוכזים בלימודים.

הראל הסביר: "ברמת המאקרו, הנוער בישראל צריך להתמודד עם אינתיפאדה, אבל דווקא בגלל החשיפה לאלימות אנחנו צריכים להיות שם בשביל הילדים, פי שבע יותר מאשר במדינות אחרות".

הסקר חושף נתונים מדאיגים גם לגבי חשיבה והתנהגות אובדנית בקרב תלמידי כיתות י' בבתי הספר הממלכתיים. בשנת 94', 18.8% חשבו על ביצוע התאבדות לעומת 17% בשנת 2004. בשנת 94' בפועל ביצעו 7.7% מבני הנוער התאבדות, לעומת 7.9% ב-2004. בני נוער שנפגעו כתוצאה מאותו מעשה ב-94' ושנזקקו לטיפול רפואי בשנת 94' עמד על 3.7%, לעומת 4% בשנת 2004. בימים אלה ועדה בינמשרדית של משרד הבריאות מתמודדת עם נתונים אלה.

משרד החינוך: לערב את ההורים

רונית תירוש, מנכ"לית משרד החינוך, הסבירה: "למרות גל האלימות שפוקד בימים אלה את מוסדות החינוך, חשוב להדגיש את העובדה המשמחת שלמרות המקרים הקשים, הם בודדים, וכשבאים למדוד את האלימות בבתי הספר בצורה מחקרית ומדעית, ישנה ירידה במדדי האלימות בכל הפרמטרים".

לדבריה, "מדובר במחקר חיצוני, ועל כן אין הטיית תוצאות. אנחנו רוצים לערב את ההורים ואת התלמידים יותר בבית הספר, ליצור בית חינוך שקשוב לתלמיד, בין אם במסגרת פרלמנט או מועצת תלמידים. הרעיון הוא שהתלמידים ייקחו חלק פעיל גם בקביעת תקנון בית הספר, וגם בקביעת מדדי ענישה. גם במסקנות הסופיות של דו"ח דברת התייחסו לנושא האלימות בקרב התלמידים. אנחנו הולכים לקראת סביבה לימודית שמפחיתה אלימות ושתאפשר התנהלות יותר נינוחה ומרווחת עם התלמידים".