מי שומר על הולכי הרגל?
יצרני רכב טוענים מאז ומעולם כי הם מתקשים מאד בייצור "חזית ידידותית" לכלי הרכב, כזו שתקטין למינימום את הפגיעה בהולך הרגל במקרה של תאונה. אבל יש כאלה שמצליחים - עובדה
מבחני הריסוק האחרונים שנערכו על ידי ה-EuroNCAP, והתפרסמו היום, מוכיחים כי בהחלט ניתן להקטין את סיכויי וחומרת הפגיעה של הולכי רגל במקרה של תאונה. כך למשל מדווחים עורכי המבחן כי סיטרואן C4 החדשה וסיאט אלתיאה (שתיהן לא משווקות כאן עדיין), השיגו ציון של שלושה כוכבים בהגנה על הולכי רגל. מדובר בציון הגבוה ביותר שניתן לכלי רכב כלשהו, בדומה לזה שהשיגו בעבר פולקסווגן גולף והונדה סיוויק.
לא שווה לנו
תוצאות אלה, הממלאות את יצרני הרכב גאווה מוצדקת, שווה לנו - הולכי רגל במקרה זה - מעט מאד. בניגוד לשאר תוצאות מבחני הריסוק, המעניקים לנו מדד כלשהו על מידת הבטיחות שמעניקה המכונית ליושביה, ציון רמת ההגנה על הולכי הרגל לא יכול להפוך עבורנו את החיים על הכביש לבטוחים יותר או פחות.
רוצים מכונית שתשמור עליכם טוב יותר בתאונה חזיתית? כזו שתגן הכי טוב על ילדים? מבחני ה-EuroNCAP הפכו בשנים האחרונות לאמת המידה המקובלת על יצרני הרכב, וכל שנדרש הוא להיכנס לאתר הארגון באינטרנט, ולגלות איזו הערכה קיבל הרכב בו אתם מעוניינים. לעומת זאת, הרכב העשוי לפגוע בנו חלילה אינו בשליטתנו כמובן. לצערנו, אין לנו אפשרות לקבוע מאיזה יצרן הוא יהיה, וכמה "כוכבי בטיחות" השיג במבחן שעבר.
לא יכולים אחרת?
יש בעיה. היצרנים טוענים כי בטיחות הולכי הרגל חשובה להם, אך מגבלות שונות ומשונות - בין היתר הגנה על יושבי מושבים קדמיים - לא מאפשרות עיצוב "חרטום ידידותי מספיק". לטענתם, הדירוג המקובל של ארבעה כוכבי בטיחות אפשריים לא מאפשר להשיג יותר מכוכב אחד, או שניים לכל היותר.
אז זהו, שלא בדיוק. הן סיטרואן עם הקומפקטית החדשה שמחליפה את הקסארה, והן סיאט עם מה שהיא מכנה "מיניוואן-ספורטיבי", הוכיחו כי ניתן להשיג תוצאה שאינה רחוקה במיוחד מההישג המרבי אותו קבעו ב-NCAP. לדוגמה, מכוניות אחרות ומכובדות שלקחו חלק באותה סדרת ניסויים אחרונה, השיגו תוצאות גרועות בהרבה. למשל אודי A6, פולקסווגן טוארג, ב.מ.וו סדרה 5 וסדרה 1, ואפילו סיטרואן C5. כולן קיבלו ציון של כוכב אחד בלבד בהגנה על הולכי רגל. ובפירוש אפשר לראות במכוניות אלה סכנה ברורה ומוחשית בהרבה במקרה של מפגש בין מכסה המנוע שלהן לגוף האדם.
פתרון אפשרי
טענות לחוד, ומציאות לחוד. למרות הטענות המוזכרות, מסוגלים יצרני רכב להפוך את חרטום המכוניות לבטוח יותר עבור הולכי הרגל. רק שאלה של סדרי עדיפויות. אלא שכדי לעשות כך, הם נדרשים להשקיע. גרוע מכך (עבורם), שינוי מבנה במכוניות קיימות כדי להתאימן לרמת בטיחות גבוהה יותר, אינו ריאלי עקב ההשקעה הכספית העצומה שתידרש.
אבל בהחלט הגיע הזמן לחייב יצרני רכב ברמה מינימאלית של הגנה על הולכי הרגל. זאת בעזרת חוק, הנעזר במבחן בלתי תלוי, שיקבע אם מבנה המכונית עומד בסטנדרטים הנדרשים. לא רק במידות כפי שנהוג כיום, אלא שתוצאות מול בובות ריסוק.
תחשבו על זה, למה בעצם לא. מדוע שאסור יהיה לשווק כיום בעולם המערבי כלי רכב מזהמים, אבל כאלה המסוכנים בעת פגיעה ימכרו ללא בעיה. למה חשוב יותר לבדוק את כמות החלקיקים הרעילים הנפלטים מהמנוע, אך הסיכוי לשבירת עצמות במקרה של תאונה לא מעניין אף אחד? מה כבר יכול לקרות אם ייחקק חוק האוסר שיווק כלי רכב חדשים שלא קיבלו ציון עובר בתחום. מקסימום יהיה לנו כביש בטוח בהרבה. לא ככה?
לפנייה לכתב/ת 
