איראן מציגה: בובת הנפץ של סרן שמעון

בסרטון ששידרה הטלוויזיה האיראנית "SAHAR 1", ניתנת דוגמה קטנה לרוח הדברים המשודרים מעת לעת במדינה. הסרט אמנם מגוחך ומוקצן, אבל אסור לטעות: במהלך חג הרמדאן, שהסתיים לאחרונה, שודרו תוכניות הסתה אנטישמיות קשות, בהן שחטו היהודים ילדים כדי להכין מדמם מצות.

בסרטון המצורף, שעובד באדיבות מכון המחקר הישראלי ממר"י, נראים קציני מודיעין ישראלים כשהם נמצאים בחדר תדריכים אפלולי אי שם בישראל, ומקבלים ממפקדם את תוכנית המבצע של "סרן שמעון", "שהוא חשב שהיא תתאים למבצעים שאתם עושים", כפי שמסביר המפקד בעברית עילגת לפקודיו.

"הבאתי לכם את אחד הצעצועים שבתוכו רימון", חושף המפקד את ההמצאה האחרונה, פרי מוחו הקודח של הסרן, ושולח את פקודיו לבצע את המשימה – להטמין בובת נפץ בשטחים ולפוצץ ילדה פלסטינית שתעבור במקרה באזור, רצוי עם כמה מחברותיה.

קצין המודיעין הישראלי הנמרץ יוצא למשימה עם חברו וטומן את בובת הנפץ סמוך לבית אקראי. הילדה אכן עוברת במקום, נוטלת את הבובה ומשחקת בה עם חברותיה. אותו קצין מודיעין ציוני רשע מגלה עצבנות כשהוא רואה שילדות עוזבות את המקום עוד בטרם התפוצצה הבובה, אך אל דאגה, הוא יודע שמדובר רק בניסיון לקראת העתיד. האם יצליחו קציני המודיעין הציונים במזימתם להרוג ילדה פלסטינית באמצעות בובת נפץ?

אנטישמיות פרועה וזהירה

"הסרטון שודר אמנם בערוץ איראני, אך ברור לגמרי שהוא הופק בלבנון", מסביר יותם פלדנר, העומד בראש פרוייקט הטלוויזיה של ממר"י. "רק מעיון בשמות המופיעים בסוף הסרט ניתן להיווכח בכך. פרט לכך, ניתן לראות בבירור שישנם יחסי גומלין ענפים בין הערוצים הלבנוניים והאיראניים בכל הנושאים, ובכלל זה גם בנושא האנטישמיות. כך, למשל, שידר הערוץ האיראני בשפה הערבית "אל-עאלם" סידרה על השליטה היהודית בהוליווד, ובתחנת הטלוויזיה של החיזבאללה "אל-מנאר" שודרו סדרות פרסיות בסגנון דומה".

אך כאמור, קטעים אלה הם כאין וכאפס לעומת האנטישמיות הברוטאלית המשודרת בערוצים האיראניים. בשלוש השנים האחרונות ניתן היה לראות מספר דוגמאות בסדרות ששודרו בזמן צפיית השיא במהלך חודש הרמדאן, אז נוהגות המשפחות לצפות בטלוויזיה בצמידות בזמני ארוחות שבירת הצום.

ערוץ הטלוויזיה הלווייני אבו-דאבי שידר לפני כשלוש שנים את הסדרה "מעשיות שרון", בו נראה ראש הממשלה שרון כשהוא עוסק במזימות, הרג, שתיית דם וכדומה יחד עם עוזריו הציוניים. לפני כשנתיים, שוב בחג הרמדאן, שידרה הטלוויזיה המצרית את הסדרה "פרש בלי סוס", שעסקה בין היתר ב"פרוטוקולים של זקני ציון" ובמזימות יהודיות אחרות, ובשנה שעברה שידרה תחנת "אל-מנאר" של החיזבאללה את הסדרה "שתאת" (מילולית - תפוצות) בה נראו יהודים ששוחטים, מול המצלמות, ילדים ועושים מדמם מצות. כחלק משיתוף הפעולה האמור, שודרו הסדרות הללו בתחנת איראנית השנה עם דיבוב לפרסית - כדי שאף צופה לא יחמיץ, חלילה, את העלילות של האוייב הציוני צמא הדם.

אולם למרות הכל, גם בתוהו ובוהו הזה יש סדר פנימי. "התחנות הערביות נזהרות מלשדר אנטישמיות קשה, כי הן יודעות שעוקבים אחרי השידורים שלהם", מסביר פלדנר. "חלק מהתחנות אף אומרות זאת במפורש. משום כך, השנה האנטישמיות הכבדה שודרה בעיקר בערוצים האיראניים שהפכו לסל המיחזור של התכנים האנטישמיים שאחרים אינם משדרים".